Quand Yom Tov tombe un vendredi : pain et mets cuit dès la veille pour pouvoir cuire pour le Chabbat ; mesure, espèces valables, érouv collectif du notable, zikkouy, formule, perte de l’érouv, oubli, condition aux deux jours de la diaspora, ruse.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
יו"ט שחל להיות בערב שבת לא יבשל בתחלה לצורך שבת בקדירה בפני עצמה אבל מבשל הוא כמה קדירות לי"ט ואם הותיר הותיר לשבת וע"י עירוב מבשל בתחילה לשבת (פי' ענין העירוב הוא שיבשל ויאפה מי"ט לשבת עם מה שבשל ואפה כבר מעי"ט לשם שבת ונמצא שלא התחיל מלאכה בי"ט אלא גמר אותה) : הגה ומותר להניח עירוב זה אפי' ספק חשיכה (מרדכי ס"פ במה מדליקין):
Yom Tov qui tombe un vendredi : on ne cuira pas d’emblée pour le besoin du Chabbat dans une marmite à part ; mais on cuit plusieurs marmites pour Yom Tov, et si l’on a laissé [du reste], ce reste est pour le Chabbat. Par un érouv, on cuit d’emblée pour le Chabbat. L’érouv consiste à cuire et à cuire au four, de Yom Tov pour le Chabbat, avec ce que l’on a déjà cuit et cuit au four dès la veille de Yom Tov au nom du Chabbat : ainsi l’on n’a pas commencé un travail à Yom Tov, on l’achève seulement. (Rema : Il est permis de poser cet érouv même s’il y a doute si la nuit est tombée.)
עירוב זה עושין אותו בפת ותבשיל ואם לא עשאו אלא מתבשיל לבד מותר:
On fait cet érouv avec du pain et un mets cuit. Si on ne l’a fait que d’un mets cuit seul, c’est permis.
שיעור תבשיל זה כזית בין לאחד בין לאלפים בין בתחלתו בין בסופו: הגה ויש מצריכים לכתחלה בפת כביצה (א"ז בשם ירושלמי) וכן נוהגין לכתחלה:
La mesure de ce mets cuit est un kezayit, que ce soit pour un seul ou pour des milliers, au début comme à la fin. (Rema : Certains exigent lekhathila (a priori) pour le pain un kebeitsa, et ainsi l’usage lekhathila.)
צריך שיהא תבשיל זה דבר שהוא ראוי ללפת בו את הפת לאפוקי דייסא:
Il faut que ce mets cuit soit une chose propre à accompagner le pain, à l’exclusion de la bouillie.
תבשיל זה שאמרו אפילו צלי אפי' שלוק אפי' כבוש או מעושן אפי' מין דגים קטנים שהדיחן במים חמין והדחתן הוא בישולן לאכילה הרי זה סומך עליהם וכן סומך על תפוחים מבושלים (וה"ה שאר פירות מבושלים) ועל דגים קטנים שבישלן:
Ce mets cuit dont on a parlé : même rôti, même bouilli longuement, même confit ou fumé, même une sorte de petits poissons que l’on a rincés à l’eau chaude — et leur rinçage est leur cuisson pour les manger —, on s’appuie dessus. De même on s’appuie sur des pommes cuites, et de même les autres fruits cuits, et sur de petits poissons que l’on a cuits.
סומך מעי"ט אפילו על עדשים שבשולי קדרה וכן על שמנונית שנדבק בסכין וגרדו והוא שיהא בו כזית:
On s’appuie dès la veille de Yom Tov même sur des lentilles restées au fond de la marmite, et de même sur de la graisse collée au couteau que l’on a raclée, pourvu qu’il y en ait un kezayit.
מצוה על כל אדם לערב ומצוה על כל גדול העיר לערב על כל בני עירו כדי שיסמוך עליו מי ששכח או נאנס או שהניח עירוב ואבד (והוא הדין עם הארץ שאינו יודע לערב) (א"ז) אבל מי שאפשר לערב ולא עירב אלא שרוצה לסמוך על עירובו של גדול העיר נקרא פושע ואינו יוצא בו:
C’est une mitsva pour tout homme de faire l’érouv, et c’est une mitsva pour le notable de la ville de faire l’érouv pour tous les gens de sa ville, afin que s’y appuie celui qui a oublié, ou qui a été anos (contraint), ou qui a posé un érouv qui s’est perdu, et de même l’ignorant qui ne sait pas faire l’érouv. Mais celui qui peut faire l’érouv et ne l’a pas fait, voulant seulement s’appuyer sur l’érouv du notable de la ville, est appelé un négligent et n’en est pas quitte.
כשמערב על אחרים אינו צריך לפרט אלא מניח בכלל על כל בני העיר וכל מי שהוא בתחום העיר יוצא בו: הגה אבל מי שהוא חוץ לתחום אינו יוצא בו אפי' הניח עירוב תחומין ויכול לבא לכאן אא"כ התנה עליו המניח בהדיא: (המגיד פ"ו):
Quand il fait l’érouv pour d’autres, il n’a pas besoin de détailler : il pose en bloc pour tous les gens de la ville, et quiconque est dans le techoum de la ville en est quitte. (Rema : Mais celui qui est hors du techoum n’en est pas quitte, même s’il a posé un érouv techoumin et peut venir ici, à moins que celui qui pose ait stipulé explicitement à son sujet.)
דעת מניח בעינן שיכוין להוציא לאחר אבל דעת מי שהניחו בשבילו לא בעינן בשעת הנחה רק שיודיעוהו בי"ט קודם שיתחיל לבשל לצורך שבת: הגה ואם דרך הגדול להניח עליהם סומכין עליו מסתמא (ר"ן פ"ב):
Il faut l’intention de celui qui pose : qu’il vise à en faire acquitter d’autres. Mais l’intention de celui pour qui on l’a posé n’est pas requise au moment de la pose : il suffit de l’en informer à Yom Tov avant qu’il commence à cuire pour le Chabbat. (Rema : Si le notable a l’habitude de poser pour eux, on s’appuie sur lui d’emblée.)
המערב לאחרים צריך לזכות להם ע"י אחר וכל מי שמזכים על ידו בעירובי שבת מזכין על ידו בעירובי תבשילין וכל מי שאין מזכין על ידו באותו עירוב אין מזכין על ידו בזה (וע"ל סימן שס"ו):
Celui qui fait l’érouv pour d’autres doit leur en faire acquérir la propriété par l’intermédiaire d’un tiers. Quiconque peut servir d’intermédiaire pour les érouvei Chabbat peut servir pour les érouvei tavchilin, et quiconque ne peut pas servir pour cet érouv-là ne peut pas servir pour celui-ci.
צריך הזוכה להגביה העירוב מן הקרקע טפח:
Il faut que l’acquéreur soulève l’érouv du sol d’un téfa’h.
חוזר ונוטלו מיד הזוכה ומברך על מצות עירוב ואומר בדין יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מי"ט לשבת לנא ולפלוני ופלוני או לכל בני העיר הזאת: הגה ומי שאינו יודע בלשון הקודש יוכל לאמרו בלשון לעז שמבין: (מהרי"ל)
Il le reprend ensuite de la main de l’acquéreur, bénit sur la mitsva de l’érouv, et dit : בדין יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מי"ט לשבת לנא ולפלוני ופלוני או לכל בני העיר הזאת — par ceci il nous sera permis de cuire au four, de cuire, d’enfouir, d’allumer une lampe et de faire tous nos besoins de Yom Tov pour le Chabbat, pour nous et pour un tel et un tel, ou pour tous les gens de cette ville. (Rema : Celui qui ne sait pas la langue sainte peut le dire dans la langue profane qu’il comprend.)
אע"פ שהניח עירוב אינו יכול לבשל מיו"ט ראשון לשבת:
Même s’il a posé un érouv, il ne peut pas cuire du premier Yom Tov pour le Chabbat.
אם הניח העירוב על דעת לסמוך עליו כל זמן שיהיה קיים אפי' ליום טוב אחר לכתחילה לא יסמוך עליו ליו"ט אחר אבל בדיעבד יכול לסמוך עליו:
S’il a posé l’érouv avec l’intention de s’y appuyer tant qu’il subsiste, même pour un autre Yom Tov : lekhathila on ne s’y appuiera pas pour un autre Yom Tov, mais bediavad (après coup) on peut s’y appuyer.
נאכל העירוב או שנאבד קודם שבישל לשבת אינו יכול לבשל אא"כ נשתייר ממנו כזית:
Si l’érouv a été mangé ou s’est perdu avant que l’on ait cuit pour le Chabbat, on ne peut plus cuire, à moins qu’il en reste un kezayit.
לאחר שהכין צרכי שבת יכול לאכלו:
Après que l’on a préparé les besoins du Chabbat, on peut le manger.
התחיל בעיסתו ונאכל העירוב גומר אותה עיסה והוא הדין אם התחיל לבשל שגומר אותו התבשיל שהתחיל:
S’il a commencé sa pâte et que l’érouv a été mangé, il achève cette pâte. Il en est de même s’il a commencé à cuire : il achève ce mets qu’il a commencé.
אפה ולא בישל או בישל ולא אפה ונאכל העירוב או אבד מה שנעשה בהיתר אפי' נתכוין בו לצורך י"ט יכול הוא להניחו לשבת ולבשל מכאן ואילך לי"ט:
S’il a cuit au four et n’a pas cuit [à l’eau], ou cuit et n’a pas cuit au four, et que l’érouv a été mangé ou s’est perdu : ce qui a été fait en permission, même s’il l’avait destiné au besoin de Yom Tov, il peut le laisser pour le Chabbat et cuire désormais pour Yom Tov.
מי שלא עירב מותר להדליק נר של שבת ויש אוסרין:
Celui qui n’a pas fait d’érouv : il est permis d’allumer une bougie de Chabbat. Et certains l’interdisent.
מי שלא עירב כשם שאסור לבשל לעצמו כך אסור לבשל לאחרים ואפי' בביתם וגם אחרים אסורים לבשל לו ואין תקנה אלא שיתן קמחו ותבשילו לאחרים שיערבו במתנה והם אופין ומבשלים ונותנין לו ואפילו בביתו יכולים לבשל ואם אין שם אחרים שעירבו י"א שמותר לאפות בצמצום פת אחד ולבשל קדרה אחת ולהדליק נר אחד. הגה ואם הניח עירוב ולא הזכיר המלאכות בהדיא אלא אמר בדין יהא שרי לן למעבד כל צרכנא הוי כמי שלא עירב כלל (א"ז) ומי שמתענה ביום טוב אסור לבשל לאחרים אפי' לצורך בו ביום דהוי כמי שלא הניח עירוב שאינו מבשל לאחרים (מהרי"ו):
Celui qui n’a pas fait d’érouv : de même qu’il lui est interdit de cuire pour lui-même, de même il lui est interdit de cuire pour d’autres, même chez eux ; et il est aussi interdit à d’autres de cuire pour lui. Il n’y a d’autre remède que de donner sa farine et son mets à d’autres qui ont fait l’érouv, en don, et eux cuisent au four et cuisent et lui donnent ; et même chez lui ils peuvent cuire. S’il n’y a pas là d’autres qui ont fait l’érouv, certains disent qu’il est permis de cuire au four, au plus juste, un seul pain, de cuire une seule marmite et d’allumer une seule bougie. (Rema : S’il a posé un érouv et n’a pas mentionné les travaux explicitement, mais a dit seulement « בדין יהא שרי לן למעבד כל צרכנא », il est comme s’il n’avait pas fait d’érouv du tout. Il est interdit à celui qui jeûne à Yom Tov de cuire pour d’autres, même pour le besoin de ce jour-là, car il est comme celui qui n’a pas posé d’érouv, qui ne cuit pas pour d’autres.)
אם נזכר שלא עירב קודם סעודת שחרית יבשל הרבה בקדרה אחת ויותיר לשבת: הגה והוא הדין שיכול לילך מבע"י לחדר בנר דלוק לחפש איזה דבר ויניחנו דולק עד הלילה: (טור) וי"א דאפי' לבשל כמה קדירות מותר כיון שקודם אכילה הוא והוא שיאכל מכל אחד ואחד:
S’il s’est souvenu qu’il n’a pas fait d’érouv avant le repas du matin, il cuira beaucoup dans une seule marmite et laissera le reste pour le Chabbat. (Rema : De même, il peut aller de jour encore dans une pièce avec une bougie allumée chercher quelque chose, et la laisser allumée jusqu’à la nuit.) Et certains disent que même cuire plusieurs marmites est permis, puisqu’il est avant le repas, pourvu qu’il mange de chacune.
אם נזכר בי"ט ראשון שלא עירב אם הוא בי"ט של ר"ה אינו יכול לערב על תנאי אבל אם הוא ביו"ט של גליות יכול לערב בתנאי אם היום קודש אינו צריך לערב ואם היום חול בעירוב זה יהא שרי לן לאפויי ולבשולי וכו' ולמחר אין צריך לומר כלום ויש אומרים דאי לית ליה מידי דבשיל מאתמול לא מהני תנאו:
S’il s’est souvenu le premier Yom Tov qu’il n’a pas fait d’érouv : si c’est un Yom Tov de Roch Hachana, il ne peut pas faire l’érouv sous condition. Mais si c’est un Yom Tov de la diaspora, il peut faire l’érouv sous condition : si ce jour est saint, je n’ai pas besoin de faire l’érouv ; et si ce jour est profane, par cet érouv il nous sera permis de cuire au four et de cuire, etc. Le lendemain, il n’a rien à dire. Et certains disent que s’il n’a rien de cuit dès la veille, sa condition ne sert pas.
אם עבר במזיד (או בשוגג) ובישל כמה קדירות שלא לצורך י"ט מותר לאכלן בשבת או בחול:
S’il a transgressé mezid (volontairement) — ou shogeg (par erreur) — et a cuit plusieurs marmites hors du besoin de Yom Tov, il est permis de les manger le Chabbat ou en semaine.
אם הערים לבשל ב' קדירות לצורך היום והותיר אחת לצורך מחר אסור לאכלה:
S’il a rusé pour cuire deux marmites pour le besoin du jour et en a laissé une pour le besoin du lendemain, il est interdit de la manger.