On déchire ses vêtements en voyant les villes de Juda, Jérusalem ou le lieu du Temple dans leur ruine, avec un verset propre à chaque vision. Sont précisés le lieu des Tsofim, la mesure de la déchirure, le délai de trente jours et l'interdiction d'une couture définitive.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) ערי יהודה - ולא ערי ישראל. דלא חשיבי כ"כ:
Les villes de Juda - Et non les villes d'Israël, car elles n'ont pas la même importance.
(ב) בחורבנן - אפילו יושבין בהן ישראל כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן:
Dans leur ruine - Même si des Israélites y habitent, dès lors que les Ismaélites y règnent, cela s'appelle « dans leur ruine ».
(ג) כשמגיע סמוך להם כמו וכו' - דרחוק יותר לא חשיבה ראיה כמו להלן [ב"י] ולפי מה שביארנו לקמיה דכמה פוסקים פליגי ע"ז וסוברין דאין שיעור לדבר אלא דממקום שרואה חייב לקרוע ה"ה בענינינו:
Lorsqu'il arrive près d'elles, comme etc. - Car plus loin, cela ne compte pas comme une vision, ainsi plus bas [Beit Yossef]. Et d'après ce que nous expliquons plus loin, plusieurs décisionnaires contestent cela et tiennent qu'il n'y a pas de mesure fixe : dès l'endroit d'où l'on voit, on est tenu de déchirer ; il en va de même ici.
(ד) הרואה ירושלים - יש שכתבו שמסתברא שיום שרואה אדם תחלה ירושלים בחורבנה שיאסור אותו היום כולו בבשר ויין:
Celui qui voit Jérusalem - Certains ont écrit qu'il est logique que le jour où l'homme voit pour la première fois Jérusalem dans sa ruine, il s'interdise ce jour-là entièrement la viande et le vin.
(ה) בית המקדש - והנכנס עתה למקום מקדש חייב כרת שכולנו טמאי מתים וקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא [מ"א] ועיין בליקוטי הלכות זבחים בפרק השוחט והמעלה מש"כ שם מענין זה:
Le Temple - Et celui qui entre aujourd'hui sur le lieu du Sanctuaire est passible de karet, car nous sommes tous toumé met, et la première sainteté a sanctifié pour son temps et pour l'avenir [Maguen Avraham]. Voir dans Likoutei Halakhot Zevahim, chapitre « Celui qui égorge et celui qui offre », ce qui y est écrit à ce sujet.
(ו) וקורע - עיין ב"ח שחייב להשתחות ולקרוע את בגדיו ולבכות ולהתאונן ולהתאבל על חורבן בהמ"ק ולקונן ולומר מזמור לאסף וכו' עד סוף וכשקורע מברך ואומר ברוך דיין אמת (אך בלי שם ומלכות) כי כל משפטיו צדק ואמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא ואתה צדיק על כל הבא עלינו וכו':
Et il déchire - Voir le Bah : il est tenu de se prosterner, de déchirer ses vêtements, de pleurer, de se lamenter et de prendre le deuil sur la destruction du Temple, de dire des kinot et de réciter le psaume d'Assaf etc. jusqu'à la fin. Et lorsqu'il déchire, il bénit et dit : « Béni soit Dayan haemet » (mais sans Nom ni royauté), « car tous Ses jugements sont justice et vérité ; le Rocher, Son œuvre est parfaite, car toutes Ses voies sont justice ; Dieu de fidélité sans iniquité, Il est juste et droit ; et Toi Tu es juste en tout ce qui nous arrive, etc. »
(ז) מן הצופים - פי' דלא חשיב ראיה מריחוק מקום אלא משהגיע לצופים דהוא מקום סמוך לירושלים חשיב ראיה כ"כ ב"י אבל כמה פוסקים כתבו דצופים הוי פי' כל מקום סביב לירושלים שיכולין לראות משם. עוד כתבו דמשהגיע לצופים צריך לקרוע אע"פ שעדיין לא ראה אותה. כתב הא"ר כל שקרע וראה קצת אף שלא ראה בטוב כשיגיע א"צ לקרוע עוד הא לכתחלה יש לו להמתין עד שיגיע למקום צופים:
Depuis les Tsofim - C'est-à-dire que la vision de loin ne compte pas ; seulement une fois arrivé aux Tsofim, lieu proche de Jérusalem, cela compte comme une vision ; ainsi le Beit Yossef. Mais plusieurs décisionnaires ont écrit que « Tsofim » désigne tout endroit autour de Jérusalem d'où l'on peut la voir. Ils ont encore écrit qu'une fois arrivé aux Tsofim, il faut déchirer même s'il ne l'a pas encore vue. L'Elia Rabba écrit : dès lors qu'il a déchiré et vu un peu, même s'il n'a pas bien vu, en arrivant plus près il n'a plus à déchirer ; toutefois lekhathila (a priori) il doit attendre d'arriver au lieu des Tsofim.
(ח) קרע אחר - וירחיק ג' אצבעות:
Une autre déchirure - Et il l'éloigne de trois doigts.
(ט) כל שהוא - וא"צ טפח משום דעיקר מצות קריעה יצא בפעם ראשונה שהיא מן המקדש שקדושתה יותר מירושלים ונכללת בתוכה:
Si peu que ce soit - Et il n'est pas besoin d'un téfah, car l'essentiel de la mitsva de déchirure a déjà été accompli la première fois, qui était pour le Temple, dont la sainteté dépasse celle de Jérusalem et qui y est incluse.
(י) אינו חוזר וקורע כשיראה וכו' - דכולהו חשובות כאחת ומ"מ צריך להוסיף על הקרע כל שהוא:
Il ne déchire pas de nouveau lorsqu'il voit etc. - Car toutes les villes de Juda comptent comme une seule ; néanmoins il faut ajouter à la déchirure si peu que ce soit.
(יא) א"צ לקרוע על שאר ערי יהודה - היינו אפילו תוספת קרע בעלמא ג"כ א"צ:
Il n'a pas à déchirer pour les autres villes de Juda - C'est-à-dire même un simple ajout à la déchirure n'est pas nécessaire.
(יב) בידו - ולא בכלי:
De sa main - Et non avec un instrument.
(יג) את לבו - ולכן יקרע מצד שמאל כי הלב בשמאל:
Son cœur - C'est pourquoi il déchire du côté gauche, car le cœur est à gauche.
(יד) מאחה - היינו תפירה מבפנים ואחרת עליה מבחוץ [טור] ורש"י פירש תפירה מיושרת:
On n'ourle pas - C'est-à-dire une couture par-dedans et une autre par-dessus au-dehors [Tour] ; et Rachi explique : une couture alignée.
(טו) לשללן - למחר [כפתור ופרח פ"ו]:
Les faufiler - Le lendemain [Kaftor vaFerah ch. 6].
(טז) סולמות - תפירות שאינן מיושרות:
En échelles - Des coutures qui ne sont pas alignées.
(יז) היה הולך ובא וכו' - והרואה ירושלים תוך ל' יום אע"פ שלא קרע כגון שדר בתוכו א"צ לקרוע על ערי יהודה אם לא שיצא משם ובא לערי יהודה לאחר שלשים ומי שנולד בירושלים אפילו הגדיל א"צ לברך דבקטנותו פטור וכשהגדיל א"צ לברך דהא ראה אותן תוך ל' יום:
S'il allait et venait etc. - Et celui qui voit Jérusalem dans les trente jours, même s'il n'a pas déchiré, par exemple s'il y habite, n'a pas à déchirer pour les villes de Juda, à moins qu'il n'en soit sorti et soit venu aux villes de Juda après trente jours. Et celui qui est né à Jérusalem, même une fois grand, n'a pas à bénir : dans son enfance il était exempt, et une fois grand il n'a pas à bénir, puisqu'il les a vues dans les trente jours.