Comment on priait dans l'antiquité sur la place publique lors des jeûnes majeurs, l'usage des cendres et l'ordre des admonestations (divré kibouchim).
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) התיבה - ס"ת עם התיבה:
« L'arche (Téva) » - Le rouleau de la Torah (Sefer Torah) avec l'arche.
(ב) לרחובה של עיר - כדי להתבזות בפרהסיא א"נ משום גלות שגלינו מביהכ"נ וגלות מכפרת עון [גמרא] ולפי טעם זה אם אין יכולים להתפלל ברחוב מפני הכותים יתפללו בבית אחר [מ"א]:
« Sur la place de la ville » - Afin de s'humilier publiquement. Ou encore en raison de l'exil : puisque nous avons été exilés de la synagogue, l'exil expie la faute [Guemara]. Et selon cette seconde raison, s'ils ne peuvent pas prier sur la place à cause des non-Juifs, ils prieront dans une autre maison [Magen Avraham].
(ג) בשקים - לומר הרי אנו חשובין לפניך כבהמה וכתב המ"א דנמשל לבהמה שדרך לכסות בהמה בשק ולכן נראה דיכסה למעלה על הבגדים:
« De sacs (chakim) » - Pour dire : "Voici, nous sommes considérés devant Toi comme du bétail". Le Magen Avraham a écrit que l'on est comparé à un animal, car il est courant de couvrir un animal avec un sac, et donc il semble qu'il doive le mettre par-dessus ses vêtements.
(ד) על גבי התיבה - משום עמו אנכי בצרה א"נ בכל צרתם לו צר [גמרא]:
« Sur l'arche » - À cause de "Je suis avec lui dans la détresse". Ou encore, "Dans toutes leurs détresses, Il a été en détresse" [Guemara].
(ה) העם - והא דאינם נוטלים בעצמם ונותנין על ראשם היינו כדי שיתביישו מאחרים שעי"ז בושתן מרובה:
« Le peuple » - Et la raison pour laquelle ils ne les prennent pas eux-mêmes pour les mettre sur leurs têtes, c'est afin qu'ils soient embarrassés par d'autres, car ainsi leur honte est plus grande.
(ו) וכל אחד וכו' בראשו - קודם תפלת שחרית [ספר האשכול]:
« Et chacun, etc., sur sa tête » - Avant la tefila de Chaharit [Sefer HaEchkol].
(ז) של צורה - רש"י ותוספות פירשו בעלי קומה כדי שישמעו דבריו ויקבלו להמריך הלב והרא"ש פירש דחכם היינו כל שמינהו ב"ד פרנס על הצבור ואדם של צורה היינו ת"ח ולא גמיר כחכם א"נ שראוי למנותו פרנס על הצבור:
« De grande stature (tsoura) » - Rachi et Tossafot ont expliqué "de haute taille" pour qu'ils entendent ses paroles et les acceptent, afin d'émouvoir les cœurs. Et le Roch a expliqué que "Hakham" (Sage) désigne toute personne que le tribunal a nommée dirigeant (Parnas) sur la communauté, et "un homme de tsoura" désigne un érudit de la Torah qui n'est pas aussi savant qu'un Sage, ou alors qui est digne d'être nommé dirigeant de la communauté.
(ח) ואחר שגומר - וה"ה בער"ח במקום שאומרים דברי כבושים יאמרו קודם התפלה כדי שיתפללו בלב נשבר אח"כ (מ"א):
« Et après qu'il a terminé » - La même règle s'applique à la veille de Roch Hodech : à l'endroit où l'on prononce des paroles de remontrance (kibouchim), on les dira avant la tefila afin qu'ils prient ensuite avec un cœur brisé (Magen Avraham).
(ט) רגיל - כדי שלא יטעה:
« Habitué » - Afin qu'il ne se trompe pas.
(י) ומטופל - בבנים קטנים:
« Et chargé » - Avec de jeunes enfants.
(יא) ואין לו - שמתוך כך יתפלל בלב שלם:
« Et il n'a pas » - Ainsi, grâce à cela, il priera d'un cœur entier.
(יב) ומרוצה לעם - שיסכימו לתפלתו והצריכו נעימה שימשוך הלב:
« Et agréable au peuple » - Pour qu'ils consentent à sa tefila. Ils ont également exigé une voix agréable qui attire le cœur.
(יג) שמתפללים וכו' - אבל לא שיוציאו את התיבה וס"ת לבית הקברות ויתפללו שם וכ"ש בקברי עכו"מ ח"ו [ר"ן]:
« Que l'on prie, etc. » - Mais non qu'on sorte l'arche et le rouleau de la Torah au cimetière pour y prier, et à plus forte raison sur les tombes de non-Juifs, à Dieu ne plaise [Ran].
(יד) קברי כותים - עיין במ"א שכתב דלפי טעם השני הנאמר בגמרא שהוא כדי שיבקשו המתים עלינו רחמים אין לילך לקברי כותים עיי"ש בגמרא ובפרט לפי נוסח שלנו שאומרי' בער"ה ועיוה"כ על ביה"ק בודאי צריך דוקא קברי ישראל [מ"א] ולבד כ"ז במקומות שמעמידין גילולים על קבריהן בודאי אין נכון להתפלל שם:
« Tombes de non-Juifs » - Voir dans le Magen Avraham qui a écrit que selon la seconde raison mentionnée dans la Guemara, qui est que les morts demandent miséricorde pour nous, on ne doit pas aller aux tombes de non-Juifs, voir là-bas dans la Guemara. Et particulièrement selon notre version que nous récitons la veille de Roch Hachana et la veille de Yom Kippour au cimetière, il faut certainement spécifiquement des tombes juives [Magen Avraham]. De plus, au-delà de tout cela, dans les endroits où ils dressent des statues d'idolâtrie sur leurs tombes, il n'est certainement pas approprié d'y prier.