Signes alimentaires du soir de Roch Hachana (rubia, pomme au miel, tête de mouton), formulation des Yehi ratson, abstention d'aliments aigres, rite de Tachlikh au fleuve et conseil de ne pas dormir le jour de Roch Hachana.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) וכשיאכל רוביא וכו' - וה"ה מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רביה יאכל כל מדינה ומדינה כלשונה:
Et lorsqu'il mange de la rubia, etc. — de même ce qui, dans d'autres langues, évoque la multiplication : chaque pays mangera selon sa langue.
(ב) יהי רצון - מלפניך ד' או"א שירבו זכיותינו וכתב א"ר בשם של"ה יתעורר אדם בתשובה כשיאמר י"ר ויתפלל ע"ז בלב שלם:
Yehi ratson — « de devant Toi, ה' notre Dieu et Dieu de nos pères, que nos mérites se multiplient ». L'Eliya Rabba écrit au nom du Chela : que l'homme s'éveille à la techouva en disant le Yehi ratson et qu'il prie pour cela d'un cœur entier.
(ג) תפוח מתוק בדבש - והתפוח עיקר ומברך עליו ופוטר הדבש. ואף שאוכל התפוח אחר ברכת המוציא מ"מ צריך לברך עליו. ויש נוהגין לטבל המוציא בדבש:
Une pomme douce dans le miel — la pomme est l'essentiel : on bénit sur elle et cela dispense le miel. Même s'il mange la pomme après la berakha de Hamotsi, il doit néanmoins bénir sur elle. Certains ont coutume de tremper le Hamotsi dans le miel.
(ד) שתחדש וכו' - ויאמר הבקשה אחר התחלת האכילה מפני שאסור להפסיק בין ברכה לאכילה:
Que Tu renouvelles, etc. — on dira la demande après avoir commencé à manger, car il est interdit d'interrompre entre la berakha et la consommation.
(ה) שנה מתוקה - וע"כ יש נמנעים לבשל בר"ה מיני חומץ בארש"ט וכדומה וע"כ האוכלים דגים לסימנא שיפרו וירבו כדגים אין מבשלין אותן בחומץ. והנה כל אלו הענינים עושין הכל לסימן טוב ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו מלבד גודל האיסור כדי שיהיה לסימן טוב רק יהיה שמח לבו ובטוח בד' עם התשובה ומעש"ט:
Une année douce — c'est pourquoi certains s'abstiennent de cuisiner à Roch Hachana des mets au vinaigre, bortsch et semblables. Ceux qui mangent du poisson en signe qu'ils fructifient et se multiplient comme les poissons ne les cuiront pas au vinaigre. Tous ces usages se font pour un bon signe : il est donc évident qu'on se gardera beaucoup de se mettre en colère ces jours-là — outre la gravité de l'interdit — afin que ce soit un bon signe ; que le cœur soit joyeux et confiant en ה', avec la techouva et les bonnes actions.
(ו) ראש כבש - וטוב יותר של איל:
Une tête de mouton — et mieux encore celle d'un bélier.
(ז) לומר נהיה לראש - וע"כ אם אין לו ראש כבש יאכל ראש אחר של בהמה או של עוף:
Pour dire « que nous soyons en tête » — c'est pourquoi, s'il n'a pas de tête de mouton, il en mangera une autre, de bête ou de volaille.
(ח) הנהר וכו' - ולומר תשוב תרחמנו וגו'. משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צוארו במים כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר הושיעה כי באו מים עד נפש ואנו עושין זה זכר לעקידה. וטוב [לילך] למקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים. ובכתבים כתב נהר או באר וטוב שיהיה מחוץ לעיר. ויש לילך ביום א' אחר מנחה קודם שקיעת החמה ולומר פסוק מי אל כמוך וגו' עכ"ל. ובקצת מקומות ראיתי כשחל יום א' בשבת הולכין בשני לנהר. ואפשר מפני שהנהר חוץ לעיר ומשום הוצאה שנושאין ספרים וכדומה לכך הולכין ביום ב' [פמ"ג]:
Le fleuve, etc. — et dire « tachouv tera'haménou… ». Car le Midrach rapporte qu'Abraham notre père traversa l'eau jusqu'au cou en allant l'offrir sur l'autel, et dit : « hochia, ki baou mayim ad nafech » ; nous le faisons en souvenir de la Aqeda. Il est bon d'aller en un lieu où il y a des poissons vivants, en signe que le mauvais œil n'aura pas de prise sur nous et que nous fructifierons et nous multiplierons comme les poissons. Dans les Ketavim : un fleuve ou un puits, et il est bon qu'il soit hors de la ville. On ira le premier jour après min'ha, avant le coucher du soleil, et l'on dira le verset « Mi El kamokha… ». En certains lieux, j'ai vu que si le premier jour tombe un chabbat, on va au fleuve le second jour. Peut-être parce que le fleuve est hors de la ville et qu'à cause du transport — on porte des livres et semblables — on va le second jour [Pri Megadim].
(ט) שלא לישן וכו' - משום דאיתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזלי'. והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י תפלות ותקיעות וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בר"ה. ויושב בטל כישן דמי ועיין בח"א שכתב דאחר האכילה יקבע עצמו ללימוד ואם ראשו כבד עליו יישן מעט אם א"א לו בלא זה ויש נוהגים לגמור כל התהילים:
De ne pas dormir, etc. — parce qu'il est dit dans le Yerouchalmi : qui s'endort au début de l'année, sa chance s'endort. Le Ari zal a dit qu'après midi il est permis de dormir, car l'ange s'est déjà éveillé par les tefilot et les sonneries. Le Ba'h écrit que le Maharam dormait à Roch Hachana. Rester inactif est comme dormir. Voir le 'Haïé Adam : après le repas, qu'il s'astreigne à l'étude ; si la tête lui pèse, qu'il dorme un peu s'il ne peut s'en passer. Certains ont coutume d'achever tout le livre des Tehilim.