Si l'on sonne dans une citerne, une grotte ou un tonneau, seuls ceux qui entendent le son du chofar lui-même — et non l'écho — s'acquittent ; il faut entendre une sonnerie casher du début à la fin.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim. [SUJET] Celui qui sonne dans la citerne, la grotte ou le tonneau — écho et acquittement [FAIRE] Dedans la citerne | Même la tête seule suffit : pas d’écho à l’intérieur ; on s’acquitte si le sonneur a eu kavanah, ou s’il est shaliah tsibbour (kavanah par défaut) [FAIRE] Bâtiment majorité hors sol | Permis : le son ne se brouille pas, même pour ceux dehors [FAIRE] Doute d’écho | Ressonner sans berakha jusqu’à ce qu’il soit clair qu’on a entendu le son du chofar seul [EVITER] Citerne, grotte, cave sous terre | Pour ceux dehors, le son se mêle à un écho (selon profondeur et éloignement, même près du beit haknesset selon certains) [EVITER] Tonneau | Écho fort : même à l’intérieur, être sévère et ressonner sans berakha, sauf si c’est clair [EVITER] Pendant la sonnerie | Ne pas cracher ni se racler la gorge ; ne pas amener les tout-petits auprès de soi [CAS:OUI] Petits à l’âge de l’éducation | Mitsva de les amener, les tenir près de soi et les avertir d’écouter sans troubler le tsibbour [CAS:NON] Écho, milieu, mit’asek | Écho mêlé = passoul. Entrée ou sortie au milieu = pas un son casher du début à la fin. Exercice, chant, avant l’aube : pas acquitté même s’il prolonge ensuite. Premier avis essentiel : ressonner sans berakha (mieux : entendre la berakha d’un autre pas encore acquitté) [REMA] Corps dedans et tête seule dehors = « dehors ». Sortie tête et chofar ensemble : permis. Avis sévère : dehors on entend toujours un écho — craindre hors nécessité. Sonneur dehors, chofar dans la citerne : ceux dedans s’acquittent, lui non sauf si clair. Restés dedans pendant qu’il sonne dehors : en pratique sévère, seconde fois sans berakha. Tout-petits mieux auprès des mères au ezrat nashim (femmes non tenues de par la loi). [SYNTHESE] On s’acquitte seulement d’un son de chofar pur, du début à la fin, avec kavanah. Dedans la citerne : OK. Dehors ou tonneau : craindre l’écho et, au doute, ressonner sans berakha.
(א) בתוך הבור - הוא דינא דמשנה וכתבו הראשונים שמשנה זו לצורך נשנה בשעת הגזירה שגזרו האומות שלא יקיימו ישראל את המצות ונתחבאו בבורות ובמערות לקיים:
Dans la citerne - C'est la règle de la Michna. Les Rishonim ont écrit que cette Michna a été enseignée pour le temps du décret, lorsque les nations avaient décrété vis-à-vis d'Israël qu'ils n'accompliraient pas les mitsvot, et qu'ils se cachaient dans des citernes et des grottes pour les accomplir.
(ב) או בתוך המערה - וה"ה מרתף וכה"ג מקום שהוא תחת הקרקע שקול התקיעה מתערב עם קול הברה לעומדים בחוץ. ובבנין שרובו על הקרקע ומקצתו בתוך הקרקע שרי דע"י שרובו למעלה מן הקרקע לא מתבלבל הקול ונשמע קול שופר אף לעומדים מבחוץ ועיין בה"ל מ"ש בזה:
Ou dans la grotte - Et de même une cave et tout lieu semblable sous terre, où le son de la sonnerie se mélange à un écho pour ceux qui se tiennent dehors. Dans un bâtiment dont la majorité est au-dessus du sol et une partie dans le sol, c'est permis : du fait que sa majorité est au-dessus du sol, le son ne se brouille pas, et l'on entend le son du chofar même pour ceux qui se tiennent dehors. Voir le Biour Halakha à ce sujet.
(ג) אותן העומדים בתוך וכו' - דבתוך הבור גופא אינו נשמע קול הברה ולאו דוקא אם כל גופם בבור אלא אפילו הכניסו רק ראשם לבור סגי:
Ceux qui se tiennent à l'intérieur, etc. - Car à l'intérieur même de la citerne, on n'entend pas d'écho. Ce n'est pas seulement si tout leur corps est dans la citerne : même s'ils n'y ont introduit que leur tête, cela suffit.
(ד) והעומדים מבחוץ - ובהיה כולו בתוך הבור רק שראשו חוץ לבור כעומד מבחוץ דמי:
Et ceux qui se tiennent dehors - Et si tout [le sonneur] était dans la citerne, seule sa tête hors de la citerne, il est regardé comme se tenant dehors.
(ה) יצאו - והוא שיתכוין התוקע להוציאם או בש"ץ שדעתו מן הסתם להוציא לכו"ע:
Ils se sont acquittés - À condition que le sonneur ait eu l'intention de les faire acquitter, ou s'il s'agit du shaliah tsibbour, dont l'intention est par défaut de faire acquitter tout le monde.
(ו) ואם קול הברה שמעו - פי' שעם קול השופר שמעו לבסוף קול הברה לא יצאו שהרי קול פסול מעורב עם קול השופר:
Et s'ils ont entendu un écho - C'est-à-dire qu'avec le son du chofar ils ont entendu à la fin un écho : ils ne se sont pas acquittés, car un son passoul est mêlé au son du chofar.
(ז) לא יצאו - וכתבו הפוסקים דסיבת ד"ז תלוי בעומק הבור או בריחוק המקום וכל אדם יש בידו להבחין ולהכיר אם קול שופר שמע בלחוד או מעורב בו קול הברה ויש אומרים עוד דאפילו התוקע בביהכ"נ ויש עומדים בחוץ קצת רחוק ממנו שייך בזה ג"כ הבחנה לפי הריחוק מביהכ"נ ועיין בה"ל מ"ש בזה ויש מי שמחמיר ואומר דלעומדים מבחוץ תמיד נשמע קול הברה ויש לחוש לדעה זו שלא בשעת הדחק ולתקוע עוד פעם אבל בלי ברכה עד שיהיה ברור לו שקול הברה שמע:
Ils ne se sont pas acquittés - Les décisionnaires ont écrit que la cause de cela dépend de la profondeur de la citerne ou de l'éloignement du lieu, et que chacun peut discerner et reconnaître s'il a entendu le son du chofar seul ou mêlé d'un écho. Certains disent encore que même si l'on sonne au beit haknesset et que des gens se tiennent dehors, un peu loin, cette distinction s'applique aussi selon l'éloignement du beit haknesset ; voir le Biour Halakha à ce sujet. Il en est qui sont sévères et disent que, pour ceux qui se tiennent dehors, on entend toujours un écho ; il faut craindre cet avis hors moment de nécessité, et sonner encore une fois, mais sans berakha, jusqu'à ce qu'il lui soit clair qu'il a entendu un écho.
(ח) וכן התוקע וכו' - המחבר לא חילק כאן בין עומדים בתוך החבית לעומד חוצה לה וכמו שחילק לענין בור משום דאין דרך ב"א ליכנס בתוך חבית כמו שדרך ליכנס בבור ורק מכניס השופר לשם ותוקע והוא עומד מבחוץ וי"א דמש"ה לא חילק בזה המחבר דבחבית קול הברתה גדולה ואפילו העומד בתוכה אפשר ששומע קול הברה וע"כ יש להחמיר בזה ולחזור ולתקוע בלי ברכה אלא א"כ ברור לו שקול שופר שמע:
Et de même celui qui sonne, etc. - L'auteur n'a pas distingué ici entre ceux qui se tiennent dans le tonneau et celui qui se tient hors de lui, comme il a distingué pour la citerne, parce qu'il n'est pas habituel que les gens entrent dans un tonneau comme il est habituel d'entrer dans une citerne : on n'y introduit que le chofar et l'on sonne, en se tenant dehors. Certains disent que c'est pour cela que l'auteur n'a pas distingué : dans un tonneau, l'écho est fort, et même celui qui se tient à l'intérieur entend peut-être un écho. Aussi faut-il être sévère en cela et sonner de nouveau sans berakha, à moins qu'il lui soit clair qu'il a entendu le son du chofar.
(ט) ועלה חוץ לבור וכו' - ומיירי שביחד הוציא ראשו והשופר מן הבור ומילתא דפשיטא הוא דשרי אלא דקמ"ל דלא חיישינן למיגזר דילמא אפיק רישיה מעל לבור ואכתי שופר בבור ותקע ואפשר בזה לשמוע קול הברה (גמרא). ובהוציא השופר תחלה וראשו עדיין בבור ותקע אם חיישינן בזה לקול הברה תלוי בפלוגתת הפוסקים אם מחוץ לבפנים נשמע קול הברה ויתבאר במשנה ברורה לקמיה:
Et il est monté hors de la citerne, etc. - Il s'agit de ce qu'il a sorti ensemble sa tête et le chofar de la citerne. La chose est évidente qu'il est permis ; on nous enseigne seulement que nous ne craignons pas de décréter au cas où il aurait sorti sa tête au-dessus de la citerne alors que le chofar serait encore dans la citerne, et qu'il aurait sonné, auquel cas on pourrait entendre un écho (Guemara). S'il a d'abord sorti le chofar, sa tête étant encore dans la citerne, et qu'il a sonné : si nous craignons en cela l'écho dépend de la discussion des décisionnaires, [à savoir] si de dehors vers le dedans on entend un écho ; cela sera exposé plus loin dans le Michna Beroura.
(י) וכן אותם שהיו בבור וכו' - פי' ועלו ג"כ ביחד עם התוקע ושמעו גמר התקיעות בחוץ ויצאו ידי חובתם ג"כ מטעם הנ"ל שכל מה ששמעו היה קול שופר ויש מקילים בזה אפילו לא יצאו כלל רק שמעו גמר התקיעות שתקע בחוץ בהיותם בבור ול"ח לקול הברה דדוקא מבפנים לחוץ נשמע קול הברה אבל לא מבחוץ לפנים ולמעשה יש להחמיר בשלא יצאו לתקוע שנית בלי ברכה אם אינו ברור להם שקול שופר שמעו. התוקע שהכניס שופר לבור ותקע והוא בעצמו עומד כולו מבחוץ העומדים בבור יצאו בתקיעתו והוא עצמו לא יצא אא"כ ברור לו שקול שופר שמע:
Et de même ceux qui étaient dans la citerne, etc. - C'est-à-dire qu'ils sont aussi montés avec le sonneur et ont entendu la fin des sonneries dehors, et se sont aussi acquittés, pour la raison susdite : tout ce qu'ils ont entendu était un son de chofar. Certains sont indulgents en cela même s'ils ne sont pas sortis du tout, et n'ont entendu que la fin des sonneries qu'il a sonnées dehors tandis qu'ils étaient dans la citerne, et ne craignent pas l'écho : seulement de l'intérieur vers l'extérieur on entend un écho, mais non de l'extérieur vers l'intérieur. En pratique, il faut être sévère, s'ils ne sont pas sortis, à sonner une seconde fois sans berakha, s'il ne leur est pas clair qu'ils ont entendu le son du chofar. Le sonneur qui a introduit un chofar dans la citerne et a sonné, lui-même se tenant tout entier dehors : ceux qui se tiennent dans la citerne se sont acquittés par sa sonnerie, et lui-même ne s'est pas acquitté, à moins qu'il lui soit clair qu'il a entendu le son du chofar.
(יא) שלא בחיוב - כגון קודם עמוד השחר וכדלקמן בסימן תקפ"ח:
Hors obligation - Par exemple avant l'aube, comme plus loin au siman 588.
(יב) במתעסק - להתלמד או לשם שיר בעלמא דלא יצא וכדלקמן סימן תקפ"ט ס"ח:
En s'occupant sans intention - Pour s'exercer, ou à titre de chant seulement : il ne s'est pas acquitté, comme plus loin siman 589 seif 8.
(יג) ותקע ומשך - ר"ל שהאריך תקיעתו בשבילו:
Et il a sonné et prolongé - C'est-à-dire qu'il a allongé sa sonnerie pour lui.
(יד) לא יצא - שהרי עכ"פ חסר לו התחלת התקיעה וה"ה נמי אם כל התקיעה היה בחיוב אלא שהוא נכנס באמצע התקיעה או שיצא מביהכ"נ באמצע התקיעה ושוב לא שמע לא יצא אע"פ שהיה שיעור תקיעה במה ששמע וכמאן דשמע חצי שיעור תקיעה דמי:
Il ne s'est pas acquitté - Car il lui manque du moins le début de la sonnerie. Et de même si toute la sonnerie était sous obligation, mais qu'il est entré au milieu de la sonnerie, ou qu'il est sorti du beit haknesset au milieu de la sonnerie et n'a plus entendu : il ne s'est pas acquitté, bien qu'il y ait eu une mesure de sonnerie dans ce qu'il a entendu, et c'est comme s'il avait entendu la moitié de la mesure d'une sonnerie.
(טו) וי"א דיצא - וסברא ראשונה עיקר וצריך לחזור ולתקוע ואעפ"כ לא יברך עליו דספק ברכות להקל ויותר טוב שישמע הברכה מאחר שלא יצא עדיין:
Et certains disent qu'il s'est acquitté - Le premier avis est l'essentiel, et il faut sonner de nouveau ; néanmoins on ne dira pas de berakha dessus, car le doute des berakhot [se tranche] vers l'indulgence. Il est encore mieux d'entendre la berakha d'un autre qui ne s'est pas encore acquitté.
(טז) ובאמצע התקיעה יצא לחוץ - ר"ל התוקע והשלימה על שפת הבור ונמצא שהעומדים בחוץ שמעו רק סוף התקיעה דפלגא קמא היתה תקיעה פסולה ואם היה שיעור תקיעה על שפת הבור תלוי בשני דיעות הנ"ל וה"ה אם שמע מתחלה קול שופר כגון שהיה עם התוקע בבור ובאמצע התקיעה יצא לחוץ ולא שמע רק קול הברה נמי לא יצא דבעינן שמיעת קול שופר כשר מתחלה ועד סוף. וכתבו האחרונים דיזהרו כל העם שלא להוציא כיחם וניעם בשעת תקיעה כדי שישמעו כל הקולות מתחלתם ועד סופם וכן לא יביאו ילדיהם אצלם וג"כ מטעם זה ומוטב שיהיו אצל אמותיהם בביהכ"נ של נשים דנשים אינן מחויבות מן הדין בתקיעת שופר ומ"מ נראה דקטנים שהגיעו לחינוך מצוה להביאם ולהחזיקם אצלו ויאיים עליהם שישמעו התקיעות ולא יבלבלו להצבור:
Et au milieu de la sonnerie il est sorti dehors - C'est-à-dire le sonneur, et il l'a achevée au bord de la citerne ; il s'ensuit que ceux qui se tiennent dehors n'ont entendu que la fin de la sonnerie, car la première moitié était une sonnerie passoul. S'il y avait une mesure de sonnerie au bord de la citerne, cela dépend des deux avis susdits. Et de même s'il a d'abord entendu le son du chofar, par exemple s'il était avec le sonneur dans la citerne, et qu'au milieu de la sonnerie il est sorti dehors et n'a plus entendu qu'un écho : il ne s'est pas non plus acquitté, car nous exigeons l'écoute d'un son de chofar casher du début jusqu'à la fin. Les Aharonim ont écrit que tout le peuple prendra garde de ne pas cracher ni se racler la gorge pendant la sonnerie, afin d'entendre tous les sons de leur début jusqu'à leur fin ; de même on n'amènera pas les petits enfants auprès de soi, pour la même raison. Il vaut mieux qu'ils soient auprès de leurs mères au beit haknesset des femmes, car les femmes ne sont pas tenues de par la loi à la sonnerie du chofar. Néanmoins il semble que les petits arrivés à l'âge de l'éducation, c'est une mitsva de les amener et de les tenir auprès de soi, et de les avertir d'écouter les sonneries et de ne pas troubler le tsibbour.