La nuit de Yom Kippour est soumise aux mêmes interdits que le jour. Seuls certains interdits entraînent le kareth ; les autres afflictions sont discutées. De nos jours, on n'autorise plus à parer les légumes ni à fendre les noix dès la minha.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) לילו כיומו - דכתיב מערב עד ערב:
Sa nuit est comme son jour - car il est écrit « du soir jusqu'au soir ».
(ב) מלאכה אכילה וכו' - בגמרא ילפינן להו מכמה קראי דכל הני נקרא עינוי וממילא כולהו בכלל ועניתם את נפשותיכם:
Le travail, la nourriture, etc. - Dans le Talmud, on les déduit de plusieurs versets : tous ces actes sont appelés affliction, et ils sont donc tous compris dans « vous affligerez vos personnes ».
(ג) ואין חיוב כרת אלא וכו' - אבל אינך אין בהם אלא איסורא גרידא מ"מ יש אומרים שהוא מן התורה דהא ילפינן להו בש"ס מקראי וי"א שאינן אלא מדרבנן וקראי אסמכתא בעלמא נינהו ונ"מ לענין איזה ספק ולמעשה ראוי להחמיר:
Il n'y a obligation de kareth que etc. - Mais pour les autres, il n'y a qu'un simple interdit. Toutefois, certains disent que c'est de la Torah, puisque le Talmud les déduit des versets ; d'autres disent qu'ils ne sont que de par les Sages et que les versets ne sont qu'un simple appui. La différence concerne certains doutes ; en pratique, il convient d'être rigoureux.
(ד) אלא שבשבת זדונו וכו' - וגם האידנא דאינו נוהג ד"נ מ"מ נ"מ לענין קים ליה בדרבה מיניה דהחובל בחבירו בשבת כיון דהיה מחויב מיתה בידי אדם פטור מתשלומין ואפילו בחובל בשוגג וכדמבואר בחו"מ סימן תכ"ט משא"כ ביוה"כ שאין בו רק כרת:
Sinon que le Chabbat, son acte mezid (volontairement) etc. - Même aujourd'hui où les peines capitales ne s'appliquent plus, il reste une différence pour le principe « qim leh bederabbah mineih » : celui qui blesse son prochain le Chabbat, puisqu'il était passible de mort par le tribunal humain, est exempt de dommages, même s'il a blessé shogeg (par erreur), comme exposé dans Hochen Michpat siman 429. Il n'en va pas de même à Yom Kippour, où il n'y a que le kareth.
(ה) והתירו לקנב ירק - יש שפירשו דהאי קניבה הוא שנותק או מחתך העלים מן הקלחים התלושין כדי להשוותן שיהיו מוכנים לחתכן בערב ואע"ג דקטרח בשביל ערב שהוא חול התירו כדי שלא יצטרך לתקן הכל בערב ותהא נפשו עגומה עליו ויש שפירשו דקניבה הוא הדחת הירק לצורך ערב ושרי ג"כ מטעם הנ"ל:
On a permis de parer les légumes - Certains expliquent que cette qeniva consiste à détacher ou à couper les feuilles des tiges déjà cueillies afin de les égaliser, pour qu'elles soient prêtes à être coupées le soir. Bien qu'on se donne de la peine pour le soir, qui est un jour profane, on l'a permis afin qu'on n'ait pas à tout préparer le soir et que l'âme n'en soit attristée. D'autres expliquent que la qeniva est le rinçage des légumes pour le soir ; c'est permis pour la même raison.
(ו) ולפצוע אגוזים - כדי שיהיו מוכנים לצורך סעודת ערב ולא יצטרך לטרוח בהם לאחר התענית:
Et à fendre les noix - afin qu'elles soient prêtes pour le repas du soir et qu'on n'ait pas à s'en occuper après le jeûne.
(ז) מן המנחה ולמעלה - ר"ל מנחה קטנה שהוא סמוך לערב והוא שעה שדרך בני אדם לתקן מאכלם בחול וניכר שלצורך לילה הוא עושה אבל קודם המנחה אסור שנראה כמתקן לצורך היום:
À partir de la minha et au-delà - C'est-à-dire la minha qetana, proche du soir, heure où l'on prépare d'ordinaire les aliments en semaine, et il est manifeste qu'on le fait pour la nuit. Mais avant la minha, c'est interdit, car cela paraît une préparation pour le jour même.
(ח) כשחל בחול - אבל כשחל יוה"כ בשבת לא התירו כדי שלא יבא לעשות כן בכל שבתות השנה להכין ביום לצורך הלילה:
Lorsqu'il tombe en semaine - Mais lorsque Yom Kippour tombe un Chabbat, on ne l'a pas permis, afin qu'on ne vienne pas à faire de même tous les Chabbats de l'année, préparer le jour pour la nuit.
(ט) והאידנא נהגו לאסור - לפי שבדורות האחרונים התחילו לקלקל ולמהר לעשות דברים אלו קודם המנחה לפיכך בטלו להיתר דקניבת ירק ופציעת אגוזים לגמרי:
De nos jours, l'usage est d'interdire - Parce que dans les dernières générations on a commencé à se relâcher et à hâter ces préparatifs avant la minha ; on a donc entièrement aboli la permission de parer les légumes et de fendre les noix.
(י) לצורך לילה - שלאחר יוה"כ כדי שלא יצטרכו להתענות עוד כשלא יהיה להם מה לאכול:
Pour le besoin de la nuit - celle qui suit Yom Kippour, afin qu'on n'ait pas à jeûner encore s'il n'y a rien à manger.
(יא) לסעודת מנחה - ר"ל אפילו נפלה דליקה בצהרים אחר שאכלו סעודת שחרית וכנ"ל בסימן של"ד:
Pour le repas de minha - C'est-à-dire même si un incendie s'est déclaré à midi après le repas du matin, comme ci-dessus au siman 334.
(יב) משחקים באגוזים - ודוקא על השלחן ולא ע"ג קרקע דאתו לאשוויי גומות כמ"ש סימן של"ח [מ"א]:
On joue avec des noix - Seulement sur la table, et non à terre, car on en viendrait à égaliser des creux, comme écrit au siman 338 [Magen Avraham].