On dit « Al hanissim » dans la amida (Modim) et au birkat hamazon (Birkat haarets) ; on ne revient pas si on l'a oublié ; variante « Harahaman » ; on ne dit pas « kechem chéassita » selon le premier avis.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) אומר על הנסים - כתוב בספרים שבנוסח על הניסים יאמר ועל הנסים בוי"ו הן בתפלה הן בבהמ"ז. כשעמדה עליהם יש לדלג תיבת עליהם דהא אח"כ אומר על עמך ישראל אא"כ אומר ועל עמך ישראל [פר"ח]:
On dit « Al hanissim » - Il est écrit dans les livres que dans le texte d'« Al hanissim » on dira « veal hanissim » avec un vav, tant dans la tefila que dans le birkat hamazon. À « kecheamda aleihem », il faut omettre le mot « aleihem », car ensuite on dit « al amkha Israël », à moins qu'on ne dise « veal amkha Israël » [Pri Hadash].
(ב) בברכת המזון בברכת הארץ ובתפלה בברכת מודים - הטעם דכולה מילתא דחנוכה עיקרה הודאה היא. ובברכה מעין שלש בחנוכה ופורים אין מזכירין של חנוכה ופורים:
Dans le birkat hamazon, dans Birkat haarets, et dans la tefila, dans Modim - La raison : tout le sujet de Hanouka a pour essentiel l'action de grâce. Et dans la berakha « méen chaloch », à Hanouka et à Pourim, on ne mentionne pas [le texte] de Hanouka et de Pourim.
(ג) אין מחזירין אותו - דלאו דאורייתא נינהו וקאי אתפלה ואברכת המזון ואין חילוק בבהמ"ז בין בחול ובין בשבת חנוכה אף דמוכרח לאכול מצד שהוא שבת מ"מ אינו חוזר בשביל על הניסים דחנוכה [פמ"ג] ועיין בסימן קפ"ח במ"ב סוף סקל"ג:
On ne le fait pas revenir - Car ce n'est pas de la Torah, et cela porte sur la tefila et sur le birkat hamazon. Il n'y a pas de différence au birkat hamazon entre un jour de semaine et un Chabbat de Hanouka : bien qu'il soit forcé de manger du fait que c'est Chabbat, néanmoins il ne revient pas à cause d'« Al hanissim » de Hanouka [Pri Megadim]. Voir au siman 188 dans le Michna Beroura, fin du seif katan 33.
(ד) כשמגיע להרחמן וכו' - וה"ה שיאמר כן בתפלה אחר גמר התפלה דרך בקשה קודם יהיו לרצון [א"ר]:
Lorsqu'il arrive à « Harahaman », etc. - De même il dira ainsi dans la tefila, après la fin de la tefila, en manière de requête, avant « yihiyou leratson » [Eliyah Rabba].
(ה) יאמר הרחמן - וכן בפורים [לבוש] ובר"ח שבחנוכה יאמר זה אחר הרחמן הוא יחדש וכו' משום דתדיר קודם:
Il dira « Harahaman » - De même à Pourim [Levouch]. Et un Roch Hodech qui tombe à Hanouka, on dira cela après « Harahaman hou yehadech, etc. », parce que le plus fréquent précède.
(ו) צריך להזכיר - דיום הוא שנתחייב בארבעה תפלות. ואם לא אמרו אין מחזירין אותו:
Il faut mentionner - Car c'est un jour qui s'est obligé de quatre tefilot. Et si on ne l'a pas dit, on ne le fait pas revenir.
(ז) אין אומרים כשם שעשית - י"א משום דלא ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות ואחרונות וטעות הוא דבשביל הצבור שרי אלא עיקר הטעם דכל דבר דהוי להבא תקנו בלהבא ובדבר דהודאה הוי לשעבר ועיקר על הניסים הוי כלשעבר [ב"י]:
On ne dit pas « kechem chéassita » - Il y a qui disent : parce qu'on ne demandera pas ses besoins dans les trois premières et les trois dernières [berakhot] ; mais c'est une erreur, car pour le tsibbour c'est permis. La raison essentielle est que toute chose qui est pour l'avenir, on l'a instituée au futur, et une chose d'action de grâce est pour le passé, et l'essentiel d'« Al hanissim » est comme pour le passé [Beit Yossef].
(ח) וי"א שאומרים אותו - כתב ב"י ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. בעל הניסים י"ל להשכיחם תורתיך ולא יאמר מתורתיך במ"ם. צ"ל שמונת ימי חנוכה אלו להודות [מ"א]:
Et il y a qui disent qu'on le dit - Le Beit Yossef a écrit : qui fait comme l'un a fait, qui fait comme l'autre a fait. Dans « Al hanissim », on peut dire « lehachkiham Toratekha » et l'on ne dira pas « miToratekha » avec un mem. Il faut dire « chemonat yemei Hanouka élu lehodot » [Magen Avraham].