Ordre de la tefila le soir et le jour de Pourim : Veata kadoch et Titkabel, Havdala après le Seder Kedoucha, Al hanissim sans faire recommencer, pas de Hallel ni de nefiat apayim, lecture de Amalek puis de la Méguila, milah avant la Méguila.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) אחר קריאת המגילה וכו' - עיין במ"א שמצדד דאחר שמו"ע אומר ק"ש עם תתקבל וכ"כ בא"ר ואחר אמירת ואתה קדוש שאומרים אחר קריאת המגילה יאמר ק"ש בלא תתקבל וא"ר כתב דיוכל ג"כ לומר תתקבל ויחזור תתקבל על תפלה דבסדר קדושה ובשחרית יאמר חצי קדיש אחר ש"ע ולאחר סדר קדושה ק"ש עם תתקבל:
Après la lecture de la Méguila, etc. - Voir le Magen Avraham, qui penche pour qu’après la Chémone Esré on dise un kaddish avec Titkabel ; ainsi l’Elya Rabba. Après Veata kadoch, qu’on dit après la lecture de la Méguila, on dira un kaddish sans Titkabel. L’Elya Rabba a aussi écrit qu’on peut dire Titkabel, et que ce Titkabel se rapportera à la tefila du Seder Kedoucha. Le matin, on dira un demi-kaddish après la Chémone Esré, et après le Seder Kedoucha un kaddish avec Titkabel.
(ב) ואומר ויתן לך - במו"ש אחר הבדלה וההבדלה הוא אחר סדר קדושה כמו בשאר ימות השנה ומה שכתב וקורים המגילה הוא ענין בפני עצמו:
Et l’on dit Veyiten lekha - Le motsei Chabbat, après la Havdala ; et la Havdala a lieu après le Seder Kedoucha, comme les autres jours de l’année. Ce qu’il a écrit « on lit la Méguila » est un sujet à part.
(ג) ואח"כ מבדילין - דכל מה שיש לאחר את ההבדלה ביציאת היום מאחרינן לה:
Puis on fait la Havdala - Car tout ce qu’il y a lieu de retarder de la Havdala à la sortie du jour, on le retarde.
(ד) בלילה - אפילו אם הקדים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים:
La nuit - Même s’il a avancé la tefila d’Arvit avant la sortie des étoiles.
(ה) אין מחזירין אותו - עיין לעיל בסימן תרפ"ב ס"א וה"ה בענינינו. ולענין על הנסים בבהמ"ז עיין לקמן בסימן תרצ"ה ס"ג:
On ne le fait pas recommencer - Voir plus haut siman 682 seif 1, et de même en notre sujet. Quant à Al hanissim dans le Birkat hamazon, voir plus bas siman 695 seif 3.
(ו) אבל לא בט"ו - כיון שאין שייך זה לאותו היום הו"ל שלא מעין המאורע והוי הפסק בתפלה מיהו אם אמרו אין מחזירין אותו דמ"מ יש קצת שייכות בימים אלו. כרכים הספיקות אם הם מוקפות חומה אומרים על הנסים בתפלה בשני ימים ואין זה הפסק כיון דמספק אומרים. שחרית משכימין לביה"מ. אין לחלוץ התפילין אף שהתפללו כבר עד אחר קריאת המגילה דדרשינן ויקר אלו תפילין [מנהגים]:
Mais pas le 15 - Puisque cela n’appartient pas à ce jour-là, ce n’est pas selon l’événement du jour et cela constitue une interruption dans la tefila. Toutefois, s’ils l’ont dit, on ne le fait pas recommencer, car il y a tout de même un certain lien entre ces jours. Les villes douteuses, si elles sont entourées de murailles, disent Al hanissim dans la tefila les deux jours, et ce n’est pas une interruption puisqu’on le dit par doute. Le matin, on se lève tôt pour le beit hamidrach. On ne retire pas les tefilin, même si l’on a déjà prié, jusqu’après la lecture de la Méguila, car on interprète « vaykar » comme désignant les tefilin [Minhaguim].
(ז) הלל - דבשלמא ביציאת מצרים אמרינן הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אבל הכא אכתי עבדי אחשורוש אנן:
Le Hallel - Car, à la sortie d’Égypte, nous disons « Louez, serviteurs de ה' » et non serviteurs de Pharaon ; mais ici, nous sommes encore les serviteurs d’Assuérus.
(ח) ואין נופלין וכו' - וא"א למנצח וכו' בשני ימי פורים משום דכתיב ביה צרה וצרה בפורים לא מדכרינן:
Et l’on ne se prosterne pas, etc. - Et l’on ne dit pas Lamnatseah, etc., les deux jours de Pourim, parce qu’il y est écrit « détresse », et l’on ne rappelle pas la détresse à Pourim.
(ט) עמלק - עד מדור דור ואומרים ח"ק:
Amalek - Jusqu’à « midor dor », et l’on dit un demi-kaddish.
(י) ואין המנהג לכפול - ואע"ג דקי"ל אין פוחתין מעשרה פסוקים היכא דסליק ענינא שאני:
Et l’usage n’est pas de répéter - Bien que nous tenions qu’on ne descende pas au-dessous de dix versets ; ici le sujet est achevé, c’est différent.
(יא) וקורין המגילה - ומברכין אחריה ברכת הרב את ריבנו כדלעיל בסימן תרצ"ב וצריכין כולן לשמוע הברכה ויש מהמונים שאומרים אז קדיש אחר סיום המגילה ואינו נכון:
Et l’on lit la Méguila - Et l’on bénit après elle la berakha « Harav et rivenou », comme plus haut au siman 692 ; tous doivent entendre la berakha. Certains parmi le peuple disent alors un kaddish après la fin de la Méguila : ce n’est pas correct.
(יב) מלין התינוק קודם וכו' - ואסמכתא לזה דכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וששון מרמז על מילה. והפר"ח כתב דיקדים קריאת המגילה וכ"מ בביאור הגר"א דמתמה על הרמ"א בזה:
On circoncit l’enfant auparavant, etc. - L’appui scripturaire : « Les Juifs eurent lumière, joie et allégresse (sasson) », et sasson fait allusion à la milah. Le Peri Hadach a écrit qu’il faut faire précéder la lecture de la Méguila ; ainsi paraît-il dans le Biour du Gaon de Vilna, qui s’étonne du Rema sur ce point.