Filage lishma, retordage, longueur des huit fils, laine volee ou d'idolatrie, trou du coin, nombre de fils, nœuds et enroulements, et position des tsitsit.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
החוטין צריך שיהיו טווין לשמן. הגה: ויש מחמירין אפי' לנפצן לשמן והמנהג להקל בנפוץ (מרדכי ואגודה סי' כ"ג). שיאמר בתחלת הטווי שהוא עושה כן לשם ציצית או שיאמר לאשה טווי לי ציצית לטלית ואם לא היו טווין לשמן פסולים.
Les fils doivent être filés lishma (pour leur nom). (Rema : et certains sont mehamirin (stricts) même à les carder lishma, et l'usage est d'être indulgent pour le cardage (Mordekhai et Agouda, siman 23).) Qu'il dise au début du filage qu'il le fait ainsi le-shem tsitsit (pour le nom des tsitsit), ou qu'il dise à une femme : « File-moi des tsitsit pour un talit. » Et s'ils n'ont pas été filés lishma, ils sont pasoul.
טוואן עכו"ם וישראל עומד על גבו ואומר שיעשה לשמה להרמב"ם פסול להרא"ש כשר. הגה: ונוהגין שיסייע הישראל מעט וכדאיתא לקמן סימן ל"ב סעיף ט' ובי"ד סימן רע"א גבי תפילין וספר תורה. וצריכין שזירה ושיהיו שזורין לשמן.
Si un akum (non-juif idolâtre) les a filés, et qu'un Israël se tient au-dessus de lui et lui dit de le faire lishma : selon le Rambam c'est pasoul, selon haRoch c'est kasher. (Rema : et l'on a l'usage que l'Israël aide un peu, comme il est dit plus loin, siman 32 seif 9, et dans Yore Dea siman 271, à propos des tefilin et du sefer Torah.) Et ils ont besoin de shezira (retordage), et qu'ils soient retordus lishma.
אם נתפרקו משזירתן ונעשו י"ו כשרים והוא שישתייר בשזור כדי עניבה. הגה: ולכתחילה טוב לקשור החוטין למטה כדלקמן בסעיף י"ד בסימן זה (ב"י בשם הרוקח).
Si leur retordage s'est défait et qu'ils sont devenus seize, ils sont kasher : à condition qu'il reste du retordu kedei aniva (de quoi faire un nœud-boucle). (Rema : et lekhathila (a priori), il est bon de nouer les fils en bas, comme plus loin au seif 14 de ce siman (Beth Yossef au nom du Rokeah).)
אורך החטים השמנה אין פחות מארבע גודלים וי"א י"ב גודלים וכן נוהגין ולמעלה אין להם שיעור. הגה: ואם עשאו ארוך יותר מדאי יכול לקצרו ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי (מרדכי בה"ק). א' מהחוטים יהיה יותר ארוך כדי שיכרך בו הגדיל היינו החלק מהציצית שאינו ארוג. הגה: ושיעור הנזכר יהיה בציצית לאחר שנקשר מלבד מה שמונח על קרן הבגד (סבר' ב"י).
La longueur des huit fils : pas moins de quatre goudalim (pouces) ; et certains disent douze goudalim, et ainsi on a l'usage. Et vers le haut, ils n'ont pas de mesure. (Rema : et s'il les a faits trop longs, il peut les raccourcir, et il n'y a pas en cela de « taasseh ve-lo min ha-assouy » (Mordekhai, Beit haKnesset).) L'un des fils sera plus long, afin d'en enrouler le gedil (la tresse : la partie des tsitsit qui n'est pas pendante). (Rema : et la mesure mentionnée sera dans les tsitsit après qu'ils ont été noués, hors de ce qui repose sur le coin du vêtement (avis du Beth Yossef).)
אין עושין הציציות מהצמר הנאחז בקוצים כשהצאן רובצים ביניהם ולא מהנימין הנתלשים מהבהמה ולא משיורי שתי שהאורג משייר בסוף הבגד והטעם משום ביזוי מצוה.
On ne fait pas les tsitsit de la laine accrochée aux épines lorsque le petit bétail se couche parmi elles, ni des poils arrachés de la bête, ni des restes de chaîne que le tisserand laisse à la fin du vêtement : et la raison est à cause de bizouy mitsva (avilissement de la mitsva).
אם עשאם מצמר גזול פסולים דכתיב ועשו להם משלה'. הגה: ודוקא שגזל החוטין אבל אם גזל צמר ועשאן חוטים כשרים מיהו לכתחלה אסור לעשותן (ב"י בשם נימוקי יוסף בהלכות ציצית). (ולענין ברכה עיין לקמן ריש סי' תרמ"ט). ע' מ"ש ר"ס ט"ו.
S'il les a faits de laine volée, ils sont pasoul : car il est écrit « ve-assou lahem » (et ils se feront), de ce qui est à eux. (Rema : et c'est seulement s'il a volé les fils ; mais s'il a volé de la laine et en a fait des fils, ils sont kasher. Toutefois lekhathila il est interdit de les faire ainsi (Beth Yossef au nom de Nimoukei Yossef, hilkhot tsitsit). Et pour la berakha, vois plus loin au début du siman 649. Vois ce que j'ai écrit au début du siman 15.)
חוטים שאולין הלואה היא דלא הדרי בעינייהו וכדידיה דמי.
Des fils empruntés : c'est une halvaa (prêt ou l'objet ne revient pas tel quel), et ils sont considérés comme siens.
המשתחוה לבהמה צמרה פסול לציצית. המשתחוה לפשתן נטוע כשר לציצית שהרי נשתנ'.
Celui qui se prosterne devant une bête : sa laine est pasoul pour les tsitsit. Celui qui se prosterne devant du lin planté : il est kasher pour les tsitsit, car voici qu'il a été changé.
יעשה נקב באורך הטלית לא למעלה מג' אצבעות (היינו גודלין) (כל בו סימן כ"ב ומיימוני והגה' סמ"ק' סי' ל"א) שאינו נקרא כנף ולא למטה מכשיעור שיש מקשר גודל עד סוף הציפורן משום שנאמר על הכנף ואם היה למטה ממלא קשר גודל היה תחת הכנף. הגה: ומודדין זה ביושר ולא באלכסון מן הקרן (ב"י).
Qu'il fasse un trou dans la longueur du talit, pas au-dessus de trois etsbaot (doigts) : c'est-à-dire des goudalim (Kol Bo siman 22 ; Maimoni et Hagahot Semak, siman 31) : car ce n'est pas appelé kanaf (coin). Et pas en dessous de la mesure qu'il y a du kesher godel (articulation du pouce) jusqu'au bout de l'ongle : parce qu'il est dit « al ha-kanaf » (sur le coin), et s'il était en dessous d'un plein kesher godel, il serait sous le coin. (Rema : et l'on mesure cela en ligne droite, et non en diagonale depuis le coin (Beth Yossef).)
אם היה רחוק מהכנף מלא קשר גודל ונתקו מחוטי הערב עד שלא נשאר בו כשיעור כשר כיון שהיו בו כשיעור בשעה שהטיל בו ציצית זה. הגה: ונוהגין לעשות אימרא סביב הנקב שלא ינתק שם ויהיה פחות מכשיעור וכן עושין אימרא בשפת הבגד למטה מהאי טעמא (ב"י בשם סמ"ק וכל בו). י"א שבתוך רוחב הבגד אין לו שיעור וי"א שדין רוחב הבגד כדין האורך ונראין דבריהם.
S'il était éloigné du coin d'un plein kesher godel, et que les fils de trame se sont déchirés jusqu'à ce qu'il n'y reste plus la mesure : c'est kasher, puisque la mesure y était au moment où l'on y a mis ces tsitsit. (Rema : et l'on a l'usage de faire une imra (bordure) autour du trou, afin qu'il ne se déchire pas là et que ce soit moins que la mesure. De même on fait une imra au bord du vêtement en bas, pour cette raison (Beth Yossef au nom du Semak et du Kol Bo).) Certains disent que dans la largeur du vêtement il n'y a pas de mesure ; et certains disent que la loi de la largeur du vêtement est comme la loi de la longueur, et leurs paroles semblent correctes.
אם הגדיל שקורין אוריליי"ו הוא רחב לא יטיל בו הציציות ואם הטיל בו פסול דעל כנפי בגדיהם כתיב וזה אינו נחשב מהבגד אבל עולה הוא לשיעור מלא קשר גודל ולהרחקת ג' אצבעות כיון שהנקב בתוך הבגד. הגה: וטוב שימדוד שיעור קשר גודל בלא הגדיל ויהיה תוך ג' אצבעות עם הגדיל (ב"י בשם רש"י ורשב"א).
Si le gedil que l'on appelle orilayo (oreille : le rabat du coin) est large, qu'il n'y mette pas les tsitsit. Et s'il y en a mis, c'est pasoul : car il est écrit « al kanfei vigdehem » (aux coins de leurs vêtements), et ceci n'est pas considéré comme du vêtement. Mais il compte pour la mesure d'un plein kesher godel et pour l'éloignement de trois etsbaot, puisque le trou est dans le vêtement. (Rema : et il est bon de mesurer la mesure du kesher godel sans le gedil, et qu'il soit dans les trois etsbaot avec le gedil (Beth Yossef au nom de Rachi et du Rachba).)
מנין חוטי הציציות בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה ואם הוסיף פסול. יחתוך ראשי החוטין הארבעה ויתחבם בכנף ויכפלם ואז יהיו ח'.
Le nombre des fils de tsitsit à chaque coin : quatre pliés, qui sont huit. Et s'il en a ajouté, c'est pasoul. Qu'il coupe les bouts des quatre fils, les enfile dans le coin et les plie : alors ils seront huit.
יזהר לחתוך ראשי החוטין לעשותם ח' קודם שיכרך שאם כרך אפי' חוליא אחד (פי' החלק מהציצית שבין קשר לקשר) וקשר אפי' קשר אחד ואח"כ חתכן פסול משום תעשה ולא מן העשוי שהרי בפיסול עשאם.
Qu'il prenne garde de couper les bouts des fils pour en faire huit avant d'enrouler : car s'il a enroulé même une houlia (la partie des tsitsit entre un nœud et l'autre) et noué même un nœud, puis les a coupés, c'est pasoul à cause de « taasseh ve-lo min ha-assouy », puisqu'il les a faits dans un état de pessoul.
יקח ד' חוטים מצד זה וד' מצד זה ויקשור שני פעמים זה על גב זה ואח"כ יכרוך חוט הארוך סביב השבעה קצת כריכות וקושר שני פעמים זה על גב זה וחוזר וכורך וכן יעשה עד שישלים לחמשה קשרים כפולים וארבעה אוירים ביניהם מלאים כריכות. אין שיעור לכריכות רק שיהי' כל הכרוך והקשרים רוחב ארבעה גודלים והענף שמנה גודלים. הגה: ואם האריך הציצית יראה ששלישיתו יהיה גדיל וב' חלקים ענף (רמב"ם פ"א). נוהגים לכרוך באויר ראשון ז' כריכות ובשני ט' ובשלישי י"א וברביעי י"ג שעולים כלם ארבעים כמנין ה' אחד שעולים ל"ט ועם השם הם ארבעים. נהגו לעשות בסוף כל חוט קשר כדי שיעמוד בשזירתו.
Qu'il prenne quatre fils de ce côté et quatre de l'autre côté, et qu'il noue deux fois l'un sur l'autre. Puis qu'il enroule le fil long autour des sept, quelques enroulements, et noue deux fois l'un sur l'autre, et recommence à enrouler. Et ainsi fera-t-il jusqu'à achever cinq nœuds doubles et quatre espaces entre eux remplis d'enroulements. Il n'y a pas de mesure pour les enroulements, seulement que tout l'enroulé et les nœuds aient une largeur de quatre goudalim, et l'anaf (branche : les fils pendants) huit goudalim. (Rema : et s'il a allongé les tsitsit, qu'il veille à ce qu'un tiers soit gedil et deux parts anaf (Rambam, chapitre 1).) On a l'usage d'enrouler dans le premier espace sept enroulements, dans le second neuf, dans le troisième onze, et dans le quatrième treize : ils s'élèvent tous à quarante, comme le compte de « ה' ehad » qui s'élève à trente-neuf, et avec le Nom ils sont quarante. On a l'usage de faire au bout de chaque fil un nœud, afin qu'il tienne dans son retordage.
י"א שצריך לדקדק שיתלה הציצית לאורך הטלית דבעינן שתהא נוטפות על הקרן (פירוש תלוי על הקרן) ואם היה ברחבו לא היה נוטף שהרי כלפי קרקע היה תלוי. י"א שאין לתת שום בגד בנקבי הטלית שמכניסים בהם הציציות ויש מתירין וכן נהגו.
Certains disent qu'il faut veiller à ce que les tsitsit pendent dans la longueur du talit, car il faut qu'elles « notfot al ha-keren » (gouttent sur le coin : c'est-à-dire pendent sur le coin). Et si c'était dans sa largeur, elles ne goutteraient pas, puisqu'elles pendraient vers le sol. Certains disent de ne mettre aucun tissu dans les trous du talit où l'on introduit les tsitsit ; et certains le permettent, et ainsi on a l'usage.