Pesouqei de-zimra, ne pas interrompre, amen, kavana de poteah et yadekha, debout a Baroukh she-amar, et Mizmor le-toda.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אומרים ב"ש קודם פסוקי דזמרה וישתבח לאחריהם:
On dit Baroukh she-amar avant pesouqei de-zimra (versets de chant), et Yishtabah après eux.
אם סיים ברוך שאמר קודם שסיים החזן עונה אחריו אמן:
S'il a achevé Baroukh she-amar avant que le hazan l'achève, il répond amen après lui.
אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכת עצמו [וע"ל סי' רט"ו]:
Après Yishtabah, il peut répondre amen après sa propre berakha (et vois plus loin, siman 215).
צריך ליזהר מלהפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י"ח: ואפילו לצורך מצוה אין לדבר בין ברוך שאמר לישתבח [ב"י בשם כל בו] [וע"ל סי' נ"ג ונ"ד]:
Il faut prendre garde de ne pas interrompre par une parole, depuis qu'il commence Baroukh she-amar jusqu'à la fin de shemone esre. Et même pour le besoin d'une mitsva, il n'y a pas à parler entre Baroukh she-amar et Yishtabah (Beth Yossef au nom du Kol Bo) (et vois plus loin, siman 53 et 54).
בין המזמורים האלו שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע המזמור שואל מפני הירא' ומשיב מפני הכבוד:
Entre ces mizmorim, il demande à cause du kavod (honneur) et répond shalom à tout homme. Et au milieu du mizmor, il demande à cause de la crainte, et répond à cause du kavod.
צריך להפסיק בין אלילים ובין וה' שמים עשה:
Il faut marquer une pause entre « elilim » et « ve-ה' shamayim assa ».
צריך לכוין בפ' פותח את ידיך ואם לא כוון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת: הגה: ואומרים פסוק ואנחנו נברך יה אחר תהלה לדוד [טור וכל בו] וכופלין פסוק כל הנשמה תהלל יה לפי שהוא סוף פסוקי דזמרה (טור) וכן פסוק ה' ימלוך לעולם ועד [אבודרהם] כשמגיע לועתה ה' אלהינו מודים אנחנו לך או לפ' וכל קומה לפניך תשתחוה אין לשחות ולהשתחות שם כדלקמן סי' קי"ג [הר"י ס"פ אין עומדין ורבי' ירוחם נתיב א'] ונהגו לעמוד כשאומרים ברוך שאמר ויברך דוד וישתבח:
Il faut avoir kavana dans le verset « poteah et yadekha ». Et s'il n'a pas eu kavana, il doit revenir et le dire une autre fois. (Rema : et l'on dit le verset « va-anahnu nevarekh Yah » après « Tehila le-David » (Tour et Kol Bo). Et l'on double le verset « kol ha-neshama tehalel Yah », parce que c'est la fin de pesouqei de-zimra (Tour). Et de même le verset « ה' yimlokh le-olam va-ed » (Aboudraham). Lorsqu'il arrive à « ve-ata ה' Elokenou modim anahnu lakh », ou au verset « ve-khol qoma lefaneikha tishtahaveh », il n'y a pas à s'incliner et à se prosterner là, comme plus loin siman 113 (haRi, fin du pereq Ein omdin, et Rabeinou Yerouham netiv 1). Et l'on a eu l'usage de se tenir debout lorsqu'on dit Baroukh she-amar, « va-yevarekh David », et Yishtabah.)
א"א הזמירות במרוצה כי אם בנחת:
On ne dit pas les zemirot à la hâte, mais avec calme.
מזמור לתודה יש לאומרו בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה: הגה: וא"א מזמור לתודה בשבת וי"ט [טור] או בימי פסח שאין תודה קריבה בהם משום חמץ ולא בערב פסח וע"ל סי' תכ"ט ולא בעיו"כ וע"ל סי' תר"ד וכן נהגו במדינות אלו [מנהגים]:
« Mizmor le-toda » : il faut le dire avec nigoun (mélodie), car tous les chants sont destinés à être abolis, hors « Mizmor le-toda ». (Rema : et l'on ne dit pas « Mizmor le-toda » à Chabbat et Yom Tov (Tour), ni aux jours de Pesah où la toda n'est pas offerte à cause du hamets, ni la veille de Pesah (et vois plus loin, siman 429), ni la veille de Yom Kipour (et vois plus loin, siman 604) ; et ainsi on a eu l'usage dans ces pays (Minhagim).)