Yotser or et bore hoshekh, erreur avec maariv aravim, qedousha de Yotser en yahid, et dire avec le shats.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם יוצר אור ובורא חושך תיקנו להזכיר מדת לילה ביום להוציא מלב האפיקורסים שאומרי' שמי שברא אור לא ברא חושך:
« Baroukh ata ה' Elokenou melekh ha-olam, yotser or ou-vore hoshekh » : on a institué de mentionner la mesure de la nuit le jour, pour extraire du cœur des apiqorsim qui disent que Celui qui a créé la lumière n'a pas créé l'obscurité.
אם טעה ואמר אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר מיד ואמר יוצר אור וגם סיים יוצר המאורות יצא אבל אם אמר בדברו מעריב ערבים ולא אמר יוצר אור או לא סיים יוצר המאורות לא יצא ואם אמר יוצר אור ובורא חושך אשר בדברו מעריב ערבים וגם סיים מעריב ערבים לא יצא: הגה: וה"ה אם לא אמר תחלה רק יוצר אור אם סיים מעריב ערבים לא יצא (דברי עצמו לפרש כן הטור והרא"ש) אבל אם סיים יוצר המאורות כיון שפתח יוצר אור יצא אף על פי שהפסיק במעריב ערבים:
S'il s'est trompé et a dit « asher bi-dvaro maariv aravim », et s'en est souvenu aussitôt, et a dit « yotser or », et a aussi scellé « yotser ha-meorot » : il est sorti. Mais s'il a dit « bi-dvaro maariv aravim » et n'a pas dit « yotser or », ou n'a pas scellé « yotser ha-meorot » : il n'est pas sorti. Et s'il a dit « yotser or ou-vore hoshekh asher bi-dvaro maariv aravim », et a aussi scellé « maariv aravim » : il n'est pas sorti. (Rema : et de même, s'il n'a dit d'abord que « yotser or », s'il a scellé « maariv aravim », il n'est pas sorti (ses propres paroles, pour expliquer ainsi le Tour et haRoch).) Mais s'il a scellé « yotser ha-meorot », puisqu'il a ouvert par « yotser or », il est sorti, même s'il a interrompu par « maariv aravim ».
י"א שהקדושה שביוצר יחיד אומרה לפי שאינה אלא סיפור דברים וי"א שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בצבור ויש לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים כקורא בתורה: הגה: וכבר פשט המנהג כסברא הראשונה ויחיד אומר אותה וכשעונין קדושה זאת אומרים אותה בקול רם (הגה: ות מיי' בנוסח התפלות):
Certains disent que la Qedousha qui est dans Yotser, un yahid (particulier) la dit, parce qu'elle n'est qu'un récit de choses. Et certains disent qu'un yahid la saute, et qu'elle ne se dit qu'en public. Et il faut craindre leurs paroles, et prendre garde qu'un yahid la dise avec nigoun et teamim (accents), comme un lecteur dans la Torah. (Rema : et déjà l'usage s'est étendu selon la première sevara, et un yahid la dit. Et lorsqu'on répond cette Qedousha, on la dit à voix haute (Hagahot Maimoni, dans le nussah des tefilot).)
ברכת יוצר וערבית אומר עם הש"ץ בנחת: הגה: וימהר לסיים קודם שסיים הש"ץ ויענה אמן אחר ש"ץ (הגה: ות מיימוני פ"א מהלכות ברכות ורוקח סימן רי"ח) ומיהו אם לא אמרה רק שמעה מש"ץ יצא דברכות אלו הש"ץ מוציא היחיד אע"פ שהוא בקי מיהו אין הש"ץ מוציא היחיד בפחות מי' (הר"י פ' מי שמתו) ולא יענה אמן אחר סיום הבוחר בעמו ישראל באהבה משום דהוי הפסק (ועיין לקמן סי' ס"א):
La berakha de Yotser et d'Arvit, on la dit avec le shats à voix basse. (Rema : et qu'il se hâte d'achever avant que le shats achève, et qu'il réponde amen après le shats (Hagahot Maimoni, chapitre 1 des hilkhot berakhot, et Roqeah siman 218). Toutefois, s'il ne l'a pas dite, mais l'a seulement entendue du shats : il est sorti, car ces berakhot, le shats acquitte le yahid, même s'il est baqi (versé). Toutefois, le shats n'acquitte pas le yahid avec moins de dix (haRi, pereq Mi she-meto).) Et qu'il ne réponde pas amen après l'achèvement de « ha-boher be-amo Israel be-ahava », parce que c'est un hefseq (et vois plus loin, siman 61).
אם טעה בברכת יוצר בענין שצריך לעמוד אחר תחתיו אם טעה מקדושה ואילך אין השני צריך להתחיל אלא ממקום שפסק: הגה: דהיינו שמתחיל מקדושה ואילך ואם טעה קודם קדושה צריך להתחיל בראש (הר"י והרא"ש פ' אין עומדין והגה: ות מיי' פ"י מהלכות תפלה וטור):
S'il s'est trompé dans la berakha de Yotser, de sorte qu'il faut qu'un autre se tienne à sa place : s'il s'est trompé de Qedousha et au-delà, le second n'a pas à commencer sinon de l'endroit où il a cessé. (Rema : c'est-à-dire qu'il commence de Qedousha et au-delà. Et s'il s'est trompé avant Qedousha, il faut commencer au début (haRi et haRoch, pereq Ein omdin ; et Hagahot Maimoni, chapitre 10 des hilkhot tefila ; et Tour).)