Lire en kavana et crainte, 248 mots, Ehad, dikduk des lettres, pauses, taamim, toucher tefilin et tsitsit, a voix haute ou bas.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
יקרא ק"ש בכוונה באימה וביראה ברתת וזיע:
Qu'il lise keriat Chema avec kavana (intention), dans la crainte et la peur, en tremblement et en sueur.
אשר אנכי מצוך היום היינו לומר בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו:
« asher anokhi metsavekha hayom » : c'est-à-dire, chaque jour qu'ils soient à tes yeux comme nouveaux, et non comme celui qui l'a déjà entendu beaucoup de fois, pour qui ce n'est pas cher.
בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים ש"ץ ה' אלהיכם אמת וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת: הגה: ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של הש"ץ ג' תיבות אלו (ב"י בשם א"ח) ואם היחיד רוצה ג"כ לאמרם עם השליח צבור אין איסור בדבר (דברי עצמו) ואם הוא קורא ביחיד יכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב שעולים צ' והם כנגד ג' שמות ההוי"ה שכל שם עולה כ"ו וד' אותיותיו הם ל': הגה: ויש עוד טעם אחר בדבר דט"ו ווי"ן עולין צ' והקריאה נחשבת א' הרי צ"א כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו והוי כאלו אמר ד' אדנ"י אמת (מהרי"ק שורש מ"ב ואגור) ויש שכתבו דכל הקורא ק"ש ביחיד יאמר אל מלך נאמן שמע וגו' כי ג' תיבות אלו משלימים המנין של רמ"ח והוא במקום אמן שיש לענות אחר ברוך הבוחר בעמו ישראל באהבה וכן נוהגין ונראה לי מ"מ כשקורא עם הצבור לא יאמר אל מלך נאמן רק יאמר אמן אחר הש"ץ כשמסיים הברכה וכן נוהגין ונכון הוא:
Dans keriat Chema il y a 245 mots, et afin de compléter 248 en regard des membres de l'homme, le shats (officiant) achève « ה' Eloheikhem emet » et revient et dit à voix haute « ה' Eloheikhem emet ». (Rema : et par cela tout homme s'acquitte, puisqu'ils entendent de sa bouche, du shats, ces trois mots (Beit Yossef au nom d'Orhot Hayim). Et si le yahid (particulier) veut aussi les dire avec le shaliah tsibbour, il n'y a pas d'interdit en la chose (ses propres paroles).) Et s'il lit en yahid, qu'il ait kavana dans les quinze vav de Emet ve-yatsiv, qui montent à 90, et ils correspondent à trois Noms de la Havaya : chaque Nom monte à 26, et ses quatre lettres sont 30. (Rema : et il y a encore une autre raison en la chose : les quinze vav montent à 90, et la lecture est comptée pour un, voici 91, comme le compte du Nom dans sa lecture et dans son écriture, et c'est comme s'il avait dit « ה' Adonai emet » (Mahariq shoresh 42 et Agur). Et certains ont écrit que quiconque lit keriat Chema en yahid dira « El melekh neeman Chema » etc., car ces trois mots complètent le compte de 248, et c'est à la place de amen qu'il y a à répondre après « Baroukh ha-boher be-amo Israel be-ahava ». Et ainsi on a l'usage. Et il me semble : toutefois, lorsqu'il lit avec le tsibbour (public), qu'il ne dise pas « El melekh neeman », seulement qu'il dise amen après le shats lorsqu'il achève la berakha. Et ainsi on a l'usage, et c'est convenable.)
נוהגין לקרות פסוק ראשון בקול רם כדי לעורר הכוונה:
On a l'usage de lire le premier verset à voix haute, afin d'éveiller la kavana.
נוהגין ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פסוק ראשון כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון:
On a l'usage de mettre leurs mains sur leur visage à la lecture du premier verset, afin qu'il ne regarde pas une autre chose qui l'empêche d'avoir kavana.
צריך להאריך בחי"ת של אחד כדי שימליך הקב"ה בשמים ובארץ שלזה רומז החטוטרות שבאמצע הגג החי"ת ויאריך בדל"ת של אחד שיעור שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם ולא יאריך יותר מכשיעור זה ויש נוהגים להטות הראש כפי המחשבה מעלה ומטה ולד' רוחות:
Il faut allonger le het de Ehad, afin qu'il fasse régner le Saint béni soit-Il dans les cieux et sur la terre : car à cela font allusion les bosses au milieu du toit du het. Et qu'il allonge le dalet de Ehad le temps de penser que le Saint béni soit-Il est Unique dans Son monde et gouverne les quatre vents du monde. Et qu'il n'allonge pas plus que cette mesure. Et certains ont l'usage d'incliner la tête selon la pensée, en haut et en bas et vers les quatre vents.
ידגיש בדלי"ת שלא תהא כרי"ש:
Qu'il dague le dalet, afin qu'il ne soit pas comme un resh.
לא יחטוף בחי"ת ולא יאריך באל"ף:
Qu'il ne hâte pas le het, et qu'il n'allonge pas l'alef.
אסור לומר שמע ב' פעמים בין שכופל התיבות שאומר שמע שמע בין שכופל הפ' ראשון:
Il est interdit de dire Chema deux fois : que l'on double les mots, en disant « Chema Chema », que l'on double le premier verset.
כשקורא קריאת שמע על מטתו מותר לקרות כל הפרשה ולחזור ולקרותה ויש מי שאומר שגם בזה יש ליזהר מלומר פסוק ראשון: הגה: (ב' פעמים):
Lorsqu'il lit keriat Chema sur sa couche, il est permis de lire toute la parasha et de revenir et de la lire. Et il y a qui dit que même en cela il y a à se garder de dire le premier verset. (Rema : (deux fois).)
האומרים באשמורת בסליחות ובי"כ בתפלת נעילה ב' פעמים פסוק שמע ישראל יש ללמדם שלא יאמרו:
Ceux qui disent à la veille, dans les selihot, et à Yom Kippour dans la tefila de Neilah, deux fois le verset Chema Israel : il y a à leur enseigner qu'ils ne le disent pas.
ד' הוא האלהים שאומרים אותו ביום כפור בתפלת נעילה ז' פעמים מנהג כשר הוא: הגה: י"א שיש ליזהר שלא לענות על שום ברכה ב' פעמים אמן (ב"י בשם אוהל מועד):
« ה' hou ha-Elohim » qu'on dit à Yom Kippour dans la tefila de Neilah sept fois : c'est un usage kacher. (Rema : certains disent qu'il y a à se garder de ne répondre à aucune berakha deux fois amen (Beit Yossef au nom d'Ohel Moed).)
אחר פסוק ראשון צריך לומר בשכמל"ו בחשאי:
Après le premier verset, il faut dire Be-shikhmalo (Baroukh shem kevod malkhuto le-olam vaed) à voix basse.
צריך להפסיק מעט בין לעולם ועד לואהבת כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמים לשאר מצות: הגה: ויש להפסיק בפסוק ראשון בין ישראל לה' ובין אלהינו לה' השני כדי שיהא נשמע שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו הוא ה' אחד (רוקח) ויש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קיבול מלכות שמים הוא פסוק ראשון (אבודרהם):
Il faut marquer une petite pause entre « le-olam vaed » et « ve-ahavta », afin de séparer entre la réception du joug de la royauté des cieux et le reste des mitsvot. (Rema : et il y a à marquer une pause au premier verset entre Israel et ה', et entre Eloheinou et le second ה', afin qu'il soit entendu : « Écoute Israel, car ה' qui est notre Dieu, Il est ה' Un » (Roqeah). Et il y a à marquer un peu entre Ehad et Baroukh, car le principal de la réception du joug de la royauté des cieux est le premier verset (Aboudraham).)
צריך להפסיק בין היום לעל לבבך ובין היום לאהבה שלא יהא נראה היום ולא למחר:
Il faut marquer une pause entre « hayom » et « al levavekha », et entre « hayom » et « le-ahava », afin qu'il ne paraisse pas « aujourd'hui et non demain ».
צריך להפסיק בין נשבע לה' כדי להטעים יפה העי"ן שלא תהא נראית כה"א:
Il faut marquer une pause entre « nishba » et « ה' », afin de bien faire goûter le ayin, pour qu'il ne paraisse pas un he.
צריך להתיז זיי"ן של תזכרו דלא לשתמע תשקרו או תשכרו והוי כעבדים המשמשים על מנת לקבל פרס וכן צריך להתיז זיי"ן של וזכרתם:
Il faut faire saillir le zayin de « tizkerou », afin qu'il ne s'entende pas « tishqerou » (vous mentirez) ou « tiskerou » (vous serez salariés), et ce serait comme des serviteurs qui servent à condition de recevoir une récompense. Et de même il faut faire saillir le zayin de « ou-zekhartem ».
ידגיש יו"ד של שמע ישראל שלא תבלע ושלא תראה אל"ף וכן יו"ד דוהיו דלא לשתמע והאו:
Qu'il dague le yod de « Chema Israel », afin qu'il ne soit pas avalé et qu'il ne paraisse pas un alef. Et de même le yod de « ve-hayou », afin qu'il ne s'entende pas « ve-haou ».
צריך ליתן רוח בין וחרה לאף דלא לשתמע וחרף:
Il faut donner un souffle entre « ve-hara » et « af », afin qu'il ne s'entende pas « ve-haraf ».
צריך ליתן ריוח בין תיבה שתחילתו כסוף תיבה שלפניה כגון בכל לבבך על לבבכם בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ:
Il faut donner un espace entre un mot dont le début est comme la fin du mot qui le précède, par exemple : be-khol levavekha, al levavkhem, be-khol levavkhem, esev be-sadekha, va-avadtem mehera, ha-kanaf petil, etkhem me-erets.
צריך בכל אל"ף שאחר מ"ם להפסיק ביניהם כגון ולמדתם אותם וקשרתם אותם ושמתם את וראיתם אותו (וזכרתם את ועשיתם את) שלא יהא נראה כקורא מותם מת:
Il faut, à chaque alef qui suit un mem, marquer une pause entre eux, par exemple : ou-limadtem otam, ou-qeshartem otam, ve-samtem et, ou-reitem oto (ou-zekhartem et, va-asitem et), afin qu'il ne paraisse pas comme lisant « motam » « met ».
אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך: הגה: וה"ה הקורא בתורה ובנביאים ובכתובים יש לזהר [ב"י בשם הרד"ק]:
Même dans pesouqei de-zimra et dans la tefila, il faut être medaqdeq en cela. (Rema : et de même celui qui lit dans la Torah, et dans les Neviim, et dans les Ketouvim, il y a à se garder (Beit Yossef au nom de Radak).)
צריך לדקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה ולא יניח הנד ולא יניד הנח:
Il faut être medaqdeq à ne pas ramollir le hazak (fort), et à ne pas fortifier le rafe (faible), et à ne pas reposer le nad (mobile), et à ne pas mouvoir le nah (quiescent).
צריך לקרות ק"ש בטעמים כמו שהם בתורה: הגה: אבל לא נהגו כן במדינות אלו ומכל מקום המדקדקים מחמירים בכך:
Il faut lire keriat Chema avec les taamim (accents) comme ils sont dans la Torah. (Rema : mais on n'a pas eu l'usage ainsi dans ces pays ; et toutefois les medaqdeqim sont mahmirim en cela.)
כשיאמר וקשרתם לאות על ידיך ימשמש בתפלין של יד וכשיאמר והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש וכשיאמר וראיתם אותו ימשמש בשני ציציות שלפניו (וע"ל סימן כ"ד סעיף ה'):
Lorsqu'il dira « ou-qeshartem le-ot al yadekha », qu'il tâte les tefilin de la main ; et lorsqu'il dira « ve-hayou le-totafot bein einekha », qu'il tâte ceux de la tête ; et lorsqu'il dira « ou-reitem oto », qu'il tâte les deux tsitsit qui sont devant lui (et vois plus haut, siman 24 seif 5).
יש נוהגים לקרות קריאת שמע בקול רם ויש נוהגים לקרותו בלחש: הגה: ומ"מ יאמרו פסוקי ראשון בקול רם וכן נוהגין [כל בו]:
Certains ont l'usage de lire keriat Chema à voix haute, et certains ont l'usage de le lire à voix basse. (Rema : et toutefois, qu'ils disent le premier verset à voix haute ; et ainsi on a l'usage (Kolbo).)