Qui a besoin de ses orifices, toux, laver les mains, lieux sales, urine, crachat, et tsedaqa.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
היה צריך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזו' ולהתפלל וה"מ שאינו יכול להעמיד עצמו שיעור הילוך פרסה אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה: הגה וכל הנצרך לנקביו אסור אפילו בדברי תורה כל זמן שגופו משוקץ מן הנקבים [הגהת מיימוני פ"ד מהלכות תפלה]:
S'il avait besoin de ses orifices : qu'il ne prie pas. Et s'il a prié, sa tefila est une abomination, et il faut revenir et prier. Et cela, lorsqu'il ne peut pas se retenir la mesure d'une marche de parsa (lieue). Mais s'il peut se retenir la mesure d'une parsa : il s'est acquitté bediavad (après coup). Mais lekhat'hila (à priori), qu'il ne prie pas jusqu'à ce qu'il s'examine d'abord bien. (Rema : et quiconque a besoin de ses orifices est interdit même aux paroles de Torah, tout le temps que son corps est abject des orifices [Hagahot Maimoni, chapitre 4 des lois de la tefila].)
אם באמצע תפלתו נתעורר לו תאוה יעמיד עצמו עד שיגמור ולא יפסיק ואם בשעת קריאת שמע וברכותיה נתעורר בין לקטנים בין לגדולים קורא כדרכו: הגה ודוקא שאינו מתאוה כל כך דאית ביה משום בל תשקצו אבל בלאו הכי יותר טוב להפסיק [תשובת הרשב"א סימן קל"א פסק דמותר ותרומת הדשן סימן ט"ז פסק דאסור וצריך לחלק כן] ואם רצה להרחיק ולהטיל מים עושה:
Si, au milieu de sa tefila, une envie s'est éveillée en lui : qu'il se retienne jusqu'à ce qu'il achève, et qu'il n'interrompe pas. Et si à l'heure de keriat Chema et de ses berakhot une envie s'est éveillée, que ce soit pour le petit, que ce soit pour le grand : il lit comme son usage. (Rema : et spécifiquement qu'il n'en a pas tant envie qu'il y a en cela « bal teshaketsu » (ne vous rendez pas abjects) ; mais sinon, il vaut mieux interrompre [techouvat haRashba siman 131 a décidé que c'est permis, et Teroumat ha-Deshen siman 16 a décidé que c'est interdit, et il faut diviser ainsi]. Et s'il veut s'éloigner et uriner : il le fait.)
צריך קודם תפלה להסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו:
Il faut, avant la tefila, écarter son flegme et sa salive, et toute chose qui le trouble.
צריך לרחוץ ידיו במים אם יש לו ואם אין לו צריך לחזור אחריהם עד פרסה והני מילי כשהוא הולך בדרך והמים נמצאים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחוריו למקום מים עד מיל חוזר יותר ממיל אינו חוזר ואם מתירא שיעבור זמן התפלה ינקה ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי [ועיין לקמן סימן רל"ג]:
Il faut laver ses mains dans de l'eau, s'il en a. Et s'il n'en a pas, il faut les rechercher jusqu'à une parsa. Et cela, lorsqu'il va en chemin et que l'eau se trouve devant lui. Mais s'il faut revenir en arrière vers un lieu d'eau : jusqu'à un mil il revient ; plus d'un mil, il ne revient pas. Et s'il craint que le temps de la tefila ne passe : qu'il nettoie ses mains avec un caillou, ou de la poussière, ou avec toute chose qui nettoie [et vois plus loin, siman 233].
רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו צריכים נטילה לתפלה אם יש לו מים אף ע"פ שאינו יודע להם שום לכלוך ולא יברך ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך לחזור וליטול: הגה ואפילו היו ידיו מלוכלכות ונוטלן לתפלה אינו מברך וכדלעיל סימן ו':
S'il a lavé ses mains le matin et a détourné sa pensée : ils ont besoin de netila pour la tefila, s'il a de l'eau, même s'il ne leur connaît aucune saleté ; et qu'il ne bénisse pas. Et s'il n'a pas d'eau prête, il n'a pas besoin de revenir et de prendre. (Rema : et même si ses mains étaient sales, et qu'il les prend pour la tefila : il ne bénit pas, et comme plus haut, siman 6.)
העומד בתפל' ונזכר שנגע במקום מטונף די בנקיון עפר או צרורות או מחכך ידיו בכותל:
Celui qui se tient dans la tefila et se souvient qu'il a touché un lieu sale : il suffit d'un nettoyage de poussière ou de cailloux, ou qu'il frotte ses mains au mur.
מקום מטונף היינו מקומות המכוסין באדם לפי שיש בהם מלמולי זיעה וכן אם חיכך הראש: הגה ולכן אסור ליגע במקומות אלו בשעה שעומדים בתפלה או עוסק בתורה [כל בו] וכן בצואת האוזן והאף כ"א ע"י בגד [מהרי"ל]:
Un lieu sale, c'est-à-dire les lieux couverts chez l'homme, parce qu'il y a en eux des grains de sueur ; et de même s'il s'est gratté la tête. (Rema : et c'est pourquoi il est interdit de toucher ces lieux à l'heure où l'on se tient dans la tefila ou où l'on s'occupe de Torah [Kolbo]. Et de même aux excréments de l'oreille et du nez, seulement par un vêtement [Maharil].)
המשתין לא יתפלל עד שישהא כדי הלוך ד"א משום נצוצות והמתפלל לא ישתין עד שישהא כדי הלוך ד' אמות שכל ד"א תפלתו שגורה בפיו ורחושי מרחשין שפוותי':
Celui qui urine : qu'il ne prie pas jusqu'à ce qu'il tarde le temps d'une marche de quatre amot, à cause des gouttes. Et celui qui prie : qu'il n'urine pas jusqu'à ce qu'il tarde le temps d'une marche de quatre amot, car toutes les quatre amot sa tefila est fluide dans sa bouche, et ses lèvres murmurent.
הרוקק לא יתפלל עד שישהא ד' אמות. המתפלל לא ירוק עד שישהא ד' אמות ודוקא לרצונו אבל אם נזדמן לו רוק מותר [ע"ל סי' צ"ז]:
Celui qui crache : qu'il ne prie pas jusqu'à ce qu'il tarde quatre amot. Celui qui prie : qu'il ne crache pas jusqu'à ce qu'il tarde quatre amot. Et spécifiquement de son gré ; mais si un crachat lui est survenu, c'est permis [vois plus haut, siman 97].
טוב ליתן צדקה קודם תפלה:
Il est bon de donner la tsedaqa (aumône) avant la tefila.