Une heure avant et apres, crainte et joie, halakha pesouqa, et besoins du public.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
ישהא שעה א' קודם שיקום להתפלל כדי שיכוין לבו למקום ושעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה:
Qu'il tarde une heure avant de se lever pour prier, afin qu'il dirige son cœur vers le Lieu ; et une heure après la tefila, afin qu'elle ne paraisse pas sur lui comme un fardeau, qu'il se hâte d'en sortir.
לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה ולא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס אלא מתוך שמחה כגון דברי תנחומין של תורה כגון סמוך לגאולת מצרים או סמוך לתהלה לדוד שכתוב בו רצון יראיו יעשה שומר ה' את כל אוהביו:
Qu'il ne se tienne pour prier que dans la crainte et l'humilité, et non du milieu du rire et de la légèreté de tête et de paroles vaines, et non du milieu de la colère : seulement du milieu de la joie, par exemple des paroles de consolation de Torah, par exemple à proximité de la geoula d'Égypte, ou à proximité de « Tehila le-David », où il est écrit « retson yereav yaase, shomer ה' at kol ohavav ».
אין עומדים להתפלל מתוך דין ולא מתוך הלכה שלא יהא לבו טרוד בה אלא מתוך הלכה פסוקה: הגה והיינו נמי כמו מתוך שמחה כי פקודי ה' ישרים משמחי לב (טור):
On ne se tient pas pour prier du milieu d'un din, ni du milieu d'une halakha, afin que son cœur ne soit pas occupé d'elle : seulement du milieu d'une halakha pesouqa (décidée). (Rema : et cela aussi est comme du milieu de la joie, car « piqoudei ה' yesharim, mesamehei lev » (Tour).)
העוסק בצ"צ כעוסק בתורה דמי פירוש לענין לעמוד מתוכו להתפלל שגם זו שמחה היא לו שעוסק בצרכי צבור וי"מ דהיינו לענין דאינו צריך לפסוק להתפלל:
Celui qui s'occupe des besoins du public est comme celui qui s'occupe de Torah : c'est-à-dire, quant à se tenir de son milieu pour prier, car cela aussi est une joie pour lui, qu'il s'occupe des besoins du tsibbour. Et certains expliquent : c'est-à-dire quant à ce qu'il n'a pas besoin d'interrompre pour prier.