Orientation vers le Temple, vents, monture, malade, non-juifs, ne pas s'appuyer, et reprendre debout.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
בקומו להתפלל אם היה עומד בח"ל יחזור פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים היה עומד בא"י יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוין גם לבית קדשי הקדשים היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו לכפורת:
Lorsqu'il se lève pour prier : s'il se tenait hors du pays, qu'il tourne son visage face à Erets Israel, et qu'il vise aussi à Yeroushalayim, et au Miqdash, et à la maison du Qodesh ha-Qodashim (Saint des saints). S'il se tenait en Erets Israel : qu'il tourne son visage face à Yeroushalayim, et qu'il vise aussi au Miqdash et à la maison du Qodesh ha-Qodashim. S'il se tenait à Yeroushalayim : qu'il tourne son visage vers le Miqdash, et qu'il vise aussi à la maison du Qodesh ha-Qodashim. S'il se tenait derrière le kaporet (voile) : il tourne son visage vers le kaporet.
אם מתפלל לרוח משאר רוחות יצדד פניו לצד א"י אם הוא בח"ל ולירושלים אם הוא בא"י ולמקדש אם הוא בירושלים: הגה ואנו שמחזירין פנינו למזרח מפני שאנו יושבים במערבה של א"י ונמצא פנינו לא"י (טור וסמ"ג). אין עושים מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש כי זהו דרך המינים רק מכוונים נגד אמצע היום (הגהות אלפסי החדשים) ומי שרוצה לקיים אמרם הרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים מ"מ יצדד פניו למזרח:
S'il prie vers un vent des autres vents : qu'il incline son visage vers le côté d'Erets Israel, s'il est hors du pays ; et vers Yeroushalayim, s'il est en Erets Israel ; et vers le Miqdash, s'il est à Yeroushalayim. (Rema : et nous, qui tournons notre visage vers l'orient, c'est parce que nous habitons à l'occident d'Erets Israel, et voici notre visage est vers Erets Israel (Tour et Sefer Mitsvot Gadol). On ne fait pas le lieu de l'aron et le côté de la tefila face au lever du soleil lui-même, car c'est la voie des minim (hérétiques) : seulement on vise face au milieu du jour (Hagahot Alfasi ha-hadashim). Et celui qui veut accomplir leur dicton : « celui qui veut s'enrichir, qu'il se tourne au nord », ou « s'assagir, au sud » : toutefois, qu'il incline son visage vers l'orient.)
מי שאינו יכול לכוין הרוחות יכוין לבו לאביו שבשמים:
Celui qui ne peut pas viser les vents : qu'il dirige son cœur vers son Père qui est dans les cieux.
היה רוכב על החמור א"צ לירד ולהתפלל אפי' אם יש לו מי שתופס חמורו אלא מתפלל דרך הילוכו וכן אם היה בספינה או ע"ג קרון אם יכול לעמוד עומד ואם לאו יושב במקומו ומתפלל או אם היה הולך ברגליו מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ירושלים אפי' שלא במקום סכנה כי אם יעמוד ויתפלל יקשה בעיניו איחור דרכו ויטרוד לבו ולא יוכל לכוין והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו וישוב דעתו ויש מחמירין לעמוד באבות וראוי לחוש לדבריהם אם הוא שלא במקום סכנה:
S'il chevauchait un âne : il n'a pas besoin de descendre et de prier, même s'il a quelqu'un qui tient son âne ; seulement il prie en cheminant. Et de même s'il était dans un bateau, ou sur un chariot : s'il peut se tenir, il se tient ; et sinon, il s'assied à sa place et prie. Ou s'il allait à pied : il prie en cheminant, même si son visage n'est pas face à Yeroushalayim, même hors d'un lieu de danger : car s'il se tient et prie, le retard de son chemin lui sera pesant, et son cœur sera occupé, et il ne pourra pas avoir kavana. Et tout est selon le chemin, et selon le lieu, et selon sa crainte et le repos de sa pensée. Et certains sont mahmirim de se tenir à Avot ; et il convient de se soucier de leurs paroles, s'il est hors d'un lieu de danger.
היה יושב בספינה או בעגלה אם יוכל לעמוד במקום הכריעות עומד כדי שיהא כורע מעומד ופוסע ג' פסיעות: הגה אע"פ שיושב בכל התפלה מ"מ אם אפשר לו לעמוד יעמוד כדי לקיים הכריעות והפסיעות כדרכן (ב"י בשם ס"ח) ואם א"א לו כגון שרוכב על הבהמה יחזיר הבהמה שלשה פסיעות לאחריה ועולה לו כאלו פוסע בעצמו (הגהות אלפסי החדשים ס"פ תפלת השחר):
S'il était assis dans un bateau ou dans un chariot : s'il peut se tenir à l'endroit des inclinaisons, il se tient, afin qu'il s'incline debout et fasse trois pas. (Rema : bien qu'il soit assis dans toute la tefila, toutefois, s'il lui est possible de se tenir, qu'il se tienne afin d'accomplir les inclinaisons et les pas comme leur usage (Beit Yossef au nom de Sefer Hasidim). Et s'il ne lui est pas possible, par exemple qu'il chevauche une bête : qu'il fasse reculer la bête de trois pas derrière elle, et cela lui est compté comme s'il faisait lui-même les pas (Hagahot Alfasi ha-hadashim, fin du pereq Tefilat ha-shahar).)
חולה מתפלל אפי' שוכב על צדו והוא שיכול לכוין דעתו (ואם א"א לו להתפלל מ"מ יהרהר בלבו שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם) (ב"י בשם א"ח ופסיקתא):
Un malade prie, même couché sur son côté ; et c'est à condition qu'il puisse diriger sa pensée. (Rema : (et s'il ne lui est pas possible de prier, toutefois qu'il médite dans son cœur, comme il est dit « imrou bi-lvavkhem al mishkavkhem ») (Beit Yossef au nom d'Orhot Hayim et Pesiqta).)
מי שהיו לו עכו"ם מכאן ומכאן ומתיירא שמא יפסיקוהו תפלתו או יפסידו מקחו ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו ואע"פ שצריך לעשות שלשה פסיעות בסוף התפלה יושב ומתפלל וכורע:
Celui qui avait des akoum (idolâtres) d'ici et d'ici, et craint qu'ils n'interrompent sa tefila, ou ne perdent son marché : qu'il s'asseye à sa place et prie, parce que sa pensée n'est pas reposée sur lui. Et bien qu'il faille faire trois pas à la fin de la tefila : il s'assied et prie et s'incline.
יש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או לחברו בשעת תפלה:
Il y a à se garder de ne pas s'appuyer soi-même à un pilier ou à son compagnon à l'heure de la tefila.
מי שהוכרח להתפלל מיושב כשיוכל צריך לחזור ולהתפלל מעומד ואינו צריך להוסיף בה דבר: הגה ומי שבא בדרך והוא סמוך למלון אם יכול להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו עוברי דרכים יסתלק שם ולא יתפלל במלון של עכו"ם שלא יבלבלוהו בני הבית אבל אם א"א לו להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו יתפלל במלון באיזה קרן זוית (תרומת הדשן סי' ו' ב"י סי' צ'):
Celui qui a été contraint de prier assis : lorsqu'il pourra, il faut revenir et prier debout, et il n'a pas besoin d'y ajouter une chose. (Rema : et celui qui est venu en chemin et est proche de l'auberge : s'il peut s'écarter du chemin dans un lieu où les passants ne l'interrompront pas, qu'il s'y écarte, et qu'il ne prie pas dans une auberge d'akoum, afin que les gens de la maison ne le troublent pas. Mais s'il ne lui est pas possible de s'écarter du chemin dans un lieu où on ne l'interrompra pas : qu'il prie à l'auberge, dans quelque coin (Teroumat ha-Deshen siman 6 ; Beit Yossef siman 90).)