Gahek et pahek, cracher, pou, tallit tombee, et fardeau sur l'epaule.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
לא יגהק (מוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובעו ריטי"יר בלע"ז) ולא יפהק (חיך מלקוחיו פותח להוציא רוח הפה) ואם צריך לפהק מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו ויזהר שלא יניח ידו על סנטרו בשעת התפל' דהוי דרך גסות הרוח (טור והרי"ף):
Qu'il ne fasse pas gahek (il fait sortir de son corps vers sa bouche une bouffée du milieu de sa satiété ; retirer, en langue étrangère) ni pahek (il ouvre le palais de ses mâchoires pour faire sortir le vent de la bouche). Et s'il a besoin de bâiller du milieu d'une contrainte : qu'il pose sa main sur sa bouche, afin que son ouverture ne se voie pas. Et qu'il se garde de ne pas poser sa main sur son menton à l'heure de la tefila, car c'est une voie d'orgueil (Tour et Rif).
אסור לו לרוק ואם א"א לו שלא לרוק מבליעו בכסותו בענין שלא יהא נראה ואם הוא איסטינס [פי' שאינו יכול לראות דבר מאוס] ואינו יכול להבליעו בכסותו זורקו לאחוריו: ואם א"א לזורקו לאחוריו זורקו לשמאלו אבל לא לימינו וכל שכן לפניו דאסור [הר"י פרק מי שמתו] והא דלקמן בריש סי' קכ"ג שהופך פניו לצד שמאלו תחלה שהוא ימין של הקב"ה י"ל הטעם כיון שמעולם לא ירדה השכינה למטה מי' א"כ אין השכינה כנגד המתפלל ולפיכך חלקו כבוד לימין דידיה ברקיקה שהיא בשעת תפלה אבל כשפוסע שלשה פסיעות האדם מרחיק עצמו ממקום תפלתו והוא כנגד השכינה ולפיכך נותן שלום לשמאלו שאז הוא כנגד ימינו של הקב"ה [ב"י בשם אביו]:
Il lui est interdit de cracher. Et s'il ne lui est pas possible de ne pas cracher : qu'il l'absorbe dans son vêtement, de sorte qu'il ne soit pas visible. Et s'il est istinis [c'est-à-dire qu'il ne peut pas voir une chose répugnante] et ne peut pas l'absorber dans son vêtement : qu'il le jette derrière lui. Et s'il n'est pas possible de le jeter derrière lui : qu'il le jette à sa gauche, mais pas à sa droite, et à plus forte raison devant lui, car c'est interdit [haRi, pereq Mi she-metou]. Et ce qui est plus loin, au début du siman 123, qu'il tourne son visage d'abord vers son côté gauche, qui est la droite du Saint béni soit-Il : on peut dire la raison, du moment que jamais la Chekhina n'est descendue plus bas que dix, alors la Chekhina n'est pas en face de celui qui prie ; c'est pourquoi ils ont partagé l'honneur à sa droite, à lui, dans le crachat qui est à l'heure de la tefila. Mais lorsqu'il fait trois pas, l'homme s'éloigne du lieu de sa tefila, et il est en face de la Chekhina ; c'est pourquoi il donne shalom à sa gauche, qui alors est en face de la droite du Saint béni soit-Il [Beit Yossef au nom de son père].
אם כינה עוקצתו ימשמש בבגדיו להסיר' שלא תתבטל כוונתו אבל לא יסירנה בידו: [הגה ודוקא בשעת התפלה אבל שלא בשעת התפלה יכול ליטול כינה ולזורקה בב"ה [א"ז] וע"ל סימן ד' סעיף י"ח:
Si un pou le pique : qu'il tâte dans ses vêtements pour l'écarter, afin que sa kavana ne soit pas annulée ; mais qu'il ne l'écarte pas de sa main. (Rema : [et spécifiquement à l'heure de la tefila ; mais hors de l'heure de la tefila, il peut prendre un pou et le jeter à la synagogue (Or Zaroua)]. Et vois plus haut, siman 4 seif 18.)
אם נשמט טליתו ממקומו יכול למשמש בו ולהחזירו אבל אם נפל כולו אינו יכול לחזור ולהתעטף בו דהוי הפסק:
Si son tallit s'est glissé de sa place : il peut y tâter et le ramener. Mais s'il est tombé tout entier : il ne peut pas revenir et s'en envelopper, car c'est une interruption.
הנושא משאוי על כתפיו והגיע זמן תפלה פחות מד' קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל. ד' קבין מניחו על גבי קרקע ומתפלל:
Celui qui porte un fardeau sur ses épaules, et qu'est arrivé le temps de la tefila : moins de quatre qabin, il le passe derrière lui et prie. Quatre qabin : il le pose sur le sol et prie.