Trois pas en arriere, Ose shalom, attendre Kedousha, et le shats a voix haute.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו בכריעה אחת ואחר שפסע ג' פסיעות בעודו כורע קודם שיזקוף כשיאמר עושה שלום במרומיו הופך פניו לצד שמאלו וכשיאמר הוא יעשה שלום עלינו הופך פניו לצד ימינו ואח"כ ישתחוה לפניו כעבד הנפטר מרבו: הגה ונהגו לומר אח"כ י"ר שיבנה בית המקדש כו' כי התפלה במקום העבודה ולכן מבקשים על המקדש שנוכל לעשות עבודה ממש (ד"ע):
Il s'incline et fait trois pas en arrière en une seule inclination. Et àprès qu'il a fait trois pas, alors qu'il est encore incliné, avant de se redresser : lorsqu'il dit « ose shalom bi-meromav », il tourne son visage vers son côté gauche ; et lorsqu'il dit « Hou yaase shalom aleinou », il tourne son visage vers son côté droit ; et ensuite il se prosterne devant Lui, comme un serviteur qui prend congé de son maître. (Rema : et on a l'usage de dire ensuite « Yehi ratson she-yibane Beit ha-Miqdash etc. », car la tefila est à la place de l'avoda (service) ; c'est pourquoi on demande pour le Miqdash, afin que nous puissions faire l'avoda elle-même (daat atsmo).)
במקום שכלו הג' פסיעות יעמוד ולא יחזור למקומו עד שיגיע ש"ץ לקדושה ולפחות עד שיתחיל הש"ץ להתפלל בקול רם: הגה והש"ץ יעמוד כדי הלוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו להתפלל בקול רם [תשובת הרשב"א סי' תל"ו] וכן יחיד המתפלל יעמוד במקום שכלו פסיעותיו כשיעור זה קודם שיחזור למקומו [ב"י בשם רבי' ירוחם וירושלמי] יחיד שמתפלל בצבור וסיים תפלתו קודם לש"ץ אסור להחזיר פניו לצבור עד שיסיים שליח צבור תפלתו [ב"י בשם שבולי הלקט]:
Au lieu où se sont achevés les trois pas, qu'il se tienne, et qu'il ne retourne pas à sa place jusqu'à ce que le shats (officiant) arrive à Kedousha, et au moins jusqu'à ce que le shats commence à prier à voix haute. (Rema : et le shats se tiendra le temps d'une marche de quatre amot avant de retourner à sa place pour prier à voix haute [techouvat haRashba siman 436]. Et de même un yahid (particulier) qui prie se tiendra au lieu où se sont achevés ses pas, de cette mesure, avant de retourner à sa place [Beit Yossef au nom de Rabbenou Yerouham et Yerushalmi]. Un yahid qui prie avec le public et a achevé sa tefila avant le shats : il lui est interdit de tourner son visage vers le public jusqu'à ce que le shaliah tsibbour (officiant) achève sa tefila [Beit Yossef au nom de Shibbolei ha-Leqet].)
כשפוסע עוקר רגל שמאל תחלה ושיעור פסיעות אלו לכל הפחות הוא כדי שיתן גודל בצד עקב ולכתחלה לא יפסיע פסיעות גסות יותר מזה: [ב"י בשם א"ח וד"ע לפי הטעם שכתב ב"י לג' פסיעות בשם רב האי]:
Lorsqu'il fait un pas, il soulève d'abord le pied gauche. Et la mesure de ces pas, au moins, est afin qu'il pose le goudel (pouce du pied) à côté du talon. Et lekhat'hila (a priori), qu'il ne fasse pas des pas gros plus que cela [Beit Yossef au nom de Orhot Hayim, et daat atsmo selon la raison qu'a écrite le Beit Yossef pour les trois pas au nom de Rav Hai].
מי שמוסיף על ג' פסיעות הוי יוהרא:
Celui qui ajoute au-delà de trois pas : c'est de la yohara (orgueil).
גם ש"צ צריך לפסוע ג' פסיעות כשמתפלל בלחש וכשיחזור התפלה בקול רם אינו צריך לחזור לפסוע ג' פסיעות: [ואם לא התפלל בלחש רק בקול רם פוסע ג' פסיעות אחר תפלתו שבקול רם] [אבודרהם]:
Aussi le shats (officiant) doit faire trois pas lorsqu'il prie à voix basse. Et lorsqu'il répète la tefila à voix haute, il n'a pas besoin de revenir faire trois pas. (Rema : [et s'il n'a pas prié à voix basse, seulement à voix haute : il fait trois pas àprès sa tefila qui est à voix haute] [Aboudraham].)
כשיחזור ש"צ התפל' יאמר ג"כ ה' שפתי תפתח [אבל אינו אומר בסוף התפל' יהיו לרצון] [ד"ע וב"י בשם אוהל מועד]:
Lorsque le shats (officiant) répète la tefila, qu'il dise aussi « ה' sefatai tiftah ». (Rema : [mais il ne dit pas à la fin de la tefila « Yehiyu le-ratson »] [daat atsmo et Beit Yossef au nom de Ohel Moed].)