Couleur changee, melakha, hammei Teverya, neige, reviit, et plusieurs qui prennent ensemble.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים:
Des eaux dont l'apparence a changé, que ce soit d'elles-mêmes, que ce soit d'une chose tombée en elles, que ce soit de leur lieu : elles sont pasoulot (disqualifiées).
עשה במים מלאכ' או ששרה בהם פתו אפי' נתכוין לשרות בכלי זה ונפל לשני פסולים ואם צינן יין במים פסולים ואם הדיח בהם כלים פסולים ואם היו כלים מודחים או חדשים כשרים. ואם הטביל בהם הנחתום הגלוסקין [פי' ככרות לחם] פסולי' אבל אם טבל ידיו במים וטח פני הגלוסקין או שחפן מהם בחפניו המים הנשארים לא נעשה בהם מלאכה לפיכך כשרים אם לא נשתנו מראיהן [וה"ה מים שהנחתום מדיח ידיו בהם מן הבצק הדבוק בידיו בשם ר' ירוחם]:
S'il a fait dans les eaux une melakha (travail), ou qu'il y a trempé son pain, même s'il avait l'intention de tremper dans ce keli et que cela est tombé dans un second : elles sont pasoulot. Et s'il a refroidi du vin dans les eaux, elles sont pasoulot. Et s'il y a rincé des ustensiles, elles sont pasoulot ; et s'ils étaient des ustensiles déjà rincés ou neufs, elles sont kasher. Et si le boulanger y a immergé les galousqin [c'est-à-dire des pains], elles sont pasoulot. Mais s'il a trempé ses mains dans l'eau et a enduit la face des galousqin, ou qu'il en a pris dans ses poignées : les eaux restantes, on n'y a pas fait de melakha, c'est pourquoi elles sont kasher, si leur apparence n'a pas changé. [Et de même des eaux dans lesquelles le boulanger rince ses mains de la pâte collées à ses mains, au nom de Rabbenou Yerouham.]
מים שלפני הנפח אעפ"י שלא נשתנו מראיהן פסולים מפני שבידוע שנעשה בהם מלאכה דהיינו שכיבה בהם הברזל ושלפני הספר אם נשתנו מראיהם פסולים ואם לאו כשרים:
Des eaux qui sont devant le forgeron : bien que leur apparence n'ait pas changé, elles sont pasoulot, parce qu'il est connu qu'on y a fait une melakha, c'est-à-dire éteindre en elles le fer. Et celles qui sont devant le coiffeur : si leur apparence a changé, elles sont pasoulot, et sinon elles sont kasher.
מים ששתו מהם התרנגולים או שלקק (פי' שתיית הכלב נקרא לקיקה) מהם הכלב יש מי שפוסל ואין דבריו נראין אלא בין באלו בין בכל שאר בהמה חיה ועוף יש להכשיר:
Des eaux dont ont bu les poules, ou dont a lekeq (c'est-à-dire : la boisson du chien s'appelle leqika) le chien : il y a qui disqualifie, et ses paroles n'apparaissent pas ; seulement, que ce soit en celles-ci, que ce soit en toute autre behema, haya et of (bétail, bête sauvage et oiseau), il y a à rendre kasher.
אין המלאכה פוסלת אלא במי' שאובים בין שהם בכלים בין שהם בקרקע אבל לא במי מקוה או מעיין בעודם מחוברים:
La melakha ne disqualifie que des eaux sheouvot (puisées), qu'elles soient dans des kelim ou qu'elles soient au sol ; mais non des eaux de miqve ou de maayan (source) tant qu'elles sont reliées.
חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין שהיד סולדת [פי' כל שכריסו של תינוק נכוה הימנו] בהם:
Des eaux chaudes du feu : on en prend les mains, même si elles sont chaudes au point que la yad soledet (main se retire) [c'est-à-dire : tout que le ventre d'un petit enfant en est brûlé] en elles.
חמי טבריה יכול להטביל בהם את הידים אבל ליטול מהם בכלי לא ואם המשיך אותן בארץ דרך חריץ חוץ למקומן והפסיקן מהמעין הנובע [חם] אם יש בהם שיעור מקוה מטבילין בהם הידים ואם אין בהם שיעור מקוה לא ואם חריץ זה מימיו מחוברים למי המעין הנובע חם לרש"י והרשב"א אין מטבילין בו את הידים ולהר"ר יונה מטבילין בו את הידים:
Des hammei Teverya (eaux chaudes de Tibériade) : on peut y immerger les mains, mais en prendre dans un keli, non. Et s'il les a amenées dans la terre par un harits (fossé) hors de leur lieu et les a séparées de la source qui jaillit chaude : s'il y a en elles la mesure d'un miqve, on y immerge les mains, et s'il n'y a pas en elles la mesure d'un miqve, non. Et si ce harits, ses eaux sont reliées aux eaux de la source qui jaillit chaude : selon Rashi et le Rashba, on n'y immerge pas les mains, et selon Rabbenou Yona on y immerge les mains.
טעם פיסול חמי טבריה לנטילה מפני שהם מרים ואינם ראוים לשתיית הכלב אבל אם ימצאו מים חמין נובעין שהם ראוים לשתיית הכלב נוטלין מהם לידים:
La raison de la disqualification des hammei Teverya pour la netila : parce qu'elles sont amères et ne sont pas propres à la boisson du chien. Mais si l'on trouve des eaux chaudes jaillissantes qui sont propres à la boisson du chien : on en prend les mains.
מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם פסולים לנטילת ידים אע"פ שכשרים למי מקוה לטבילה ואם הם עכורים מחמת טיט שנתערב בהם אם הכלב יכול לשתות מהם כשרים בין לנטילת ידים בין למקוה ואם אינו יכול לשתות מהם פסולים לשניהם:
Des eaux salées, ou puantes, ou amères, dont le chien ne peut pas boire : elles sont pasoulot pour netilat yadayim, bien qu'elles soient kasher pour eaux de miqve pour tevila. Et si elles sont troubles à cause de boue mêlée en elles : si le chien peut en boire, elles sont kasher, que ce soit pour netilat yadayim, que ce soit pour un miqve ; et s'il ne peut pas en boire, elles sont pasoulot pour les deux.
נוטלים ידים בכל דבר שתחלתו מן המים כגון יבחושים (פי' תולעים) אדומים או שומן דג (ונראה דוקא אם רסקן דלא עדיף משלג וכו'):
On prend les mains avec toute chose dont le début est de l'eau, par exemple des yabhouhim (c'est-à-dire des vers) rouges, ou de la graisse de poisson (et il apparaît : spécifiquement s'il les a écrasés, car ce n'est pas supérieur à de la neige, etc.).
מים שיש לו ספק אם נעשה בהם מלאכה או לאו או שיש לו ספק אם יש בהם כשיעור אם לאו או אם הם טמאים או טהורים או ספק אם נטל ידיו או לאו טהור [וכל ספק טהרה בידים טהור] [טור] ויש מי שאומר שעם כל זאת אם יש לו מים אחרים יטול ידיו ויוציא עצמו מן הספק: הגה מי שלא נטל ידיו ונגע במים לא נפסלו אותן מים לנטילה ולא מקרי מים טמאים אבל אסור לרחוץ ידיו ממים שנטל בהם חבירו כבר: [תרומת הדשן סי' רנ"ט]:
Des eaux dont il a un doute s'il y a été fait une melakha ou non, ou dont il a un doute s'il y a en elles la mesure ou non, ou si elles sont temeot (impures) ou tehorot, ou un doute s'il a pris ses mains ou non : il est tahor (pur). [Et tout safek tahara (doute de pureté) aux mains : il est tahor] [Tour]. Et il y a qui dit : avec tout cela, s'il a d'autres eaux, qu'il prenne ses mains et se sorte du doute. (Rema : celui qui n'a pas pris ses mains et a touché à des eaux : ces eaux ne sont pas disqualifiées pour la netila, et elles ne sont pas appelées eaux temeot. Mais il est interdit de laver ses mains d'eaux dont son compagnon a déjà pris [Teroumat haDeshen siman 259].)
השלג והברד והכפור והגליד (פי' המים הנקפי' מרוב הקור) והמלח אם ריסקן עד שיעשו מים נוטלין מהם וטובלין בהם אם יש בהם כשיעור (עיין בי"ד סי' ר"א ס"ל) יש מי שאומר שאין נטילת מים ראשונים אלא במים בלבד וי"א שהיין כשר לנטילת ידים בין נתן לתוכו מים בין לא נתן לתוכו מים אלא שאסור לעשות כן לכתחלה כדי שלא יהא כמזלזל בדבר חשוב שנשתנו לעילוי (פירוש לשבח) עד שקובע ברכה לעצמו (וי"א דוקא יין לבן אבל אדום לא) (מרדכי פרק אלו דברים) ויש מי שאומר שכל מי פירות ראוים לנטילת ידים בשעת הדחק: [וכ"ש דמותר ליטול ידים בשעת הדחק בשכר או במי דבש המבושלין דעיקרן מים] (הגהות אשר"י):
La neige et la grêle et le givre et le gelid (c'est-à-dire les eaux figées par trop de froid) et le sel : s'il les a écrasés jusqu'à ce qu'ils deviennent de l'eau, on en prend et on y immerge, s'il y a en eux la mesure (vois dans Yore Dea siman 201 seif 30). Il y a qui dit : il n'y a de netila des premières eaux que dans de l'eau seulement. Et certains disent que le vin est kasher pour netilat yadayim, qu'on y ait mis de l'eau ou qu'on n'y ait pas mis de l'eau ; seulement, il est interdit de faire ainsi lekhat'hila, afin de ne pas être comme méprisant une chose importante qui a été changée en mieux (c'est-à-dire en louange) jusqu'à ce qu'elle fixe une berakha pour elle-même. (Et certains disent : spécifiquement du vin blanc, mais rouge, non) (Mordekhai, pereq Elou devarim). Et il y a qui dit que toutes les eaux de fruits sont propres à netilat yadayim à l'heure de la détresse. [Et à plus forte raison, il est permis de prendre les mains à l'heure de la détresse dans de la bière ou dans des eaux de miel cuites, dont l'essentiel est de l'eau] (Hagahot Asheri).
צריך שיהא במים רביעית והני מילי לאחד אבל לב' שבאו ליטול כאחד האחרון א"צ ואפילו בזה אחר זה ובלבד שלא יפסיק הקילוח כיצד היה רביעית מים בכלי ופשט אחד ידיו ואחר יוצק על ידיו ובא שני ופשט ידיו למטה ממנו סמוך ליד הראשון וקילוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו ידי שניהם טהורות אע"פ שפיחת שיעור הרביעית כשהם מגיעים לידיו של שני ידיו טהורות מפני שהם באים משיורי טהרה ויש מתירים אפי' כשנוטלים זה אחר זה הואיל ובשעה שהתחיל הא' ליטול מהם היה בהם רביעית גם לשני זה עולים מפני שבאו משיורי טהרה ועל דרך זה נוטלים מחצי לוג לג' ולד' ומלוג לכמה בני אדם כ"ז שמספיקים המים לשפוך כל אחד על ידו ג' פעמים (והוא הדין) שיכולים להניח ד' וה' ידיהם זה בצד זה או זה על גב זה וליטול כאחד ובלבד שירפו ידיהם בענין שיגיעו המים לכל אחד:
Il faut qu'il y ait dans les eaux une reviit. Et ces paroles, pour un seul ; mais pour deux qui sont venus prendre ensemble, le dernier n'en a pas besoin. Et même l'un après l'autre, à condition que le jet ne s'interrompe pas. Comment ? Il y avait une reviit d'eau dans le keli, et l'un a tendu ses mains et un autre verse sur ses mains, et un second est venu et a tendu ses mains au-dessous de lui, près de la main du premier, et le jet descend sur la main du premier et vers la main du second qui est au-dessous de lui : les mains des deux sont tehorot, bien que la mesure de la reviit ait diminué lorsqu'elles arrivent aux mains du second ; ses mains sont tehorot, parce qu'elles viennent des restes de tahara (pureté). Et certains permettent même lorsqu'ils prennent l'un après l'autre, du moment qu'à l'heure où le premier a commencé à en prendre, il y avait en elles une reviit : aussi pour ce second cela compte, parce qu'elles sont venues des restes de tahara. Et de cette manière, on prend d'un demi-log pour trois et pour quatre, et d'un log pour plusieurs hommes, tout le temps que les eaux suffisent à verser, chacun sur sa main, trois fois. (Et de même) ils peuvent poser quatre et cinq mains côté à côté ou l'une sur l'autre et prendre ensemble, à condition qu'ils relâchent leurs mains de sorte que les eaux arrivent à chacun.
צריך שיהא רביעית מכונס במקום אחד שאם נטל משמינית וחזר ונטל משמינית ידיו טמאות כשהיו:
Il faut qu'il y ait une reviit rassemblée en un seul lieu : que s'il a pris d'un sheminit (huitième) et est revenu prendre d'un sheminit, ses mains sont temeot comme elles étaient.
רביעית שאמרו בין לידיו של גדול בין לידיו של קטן נטלו ב' בני אדם זה ידו אחת וזה ידו אחת ואח"כ חזר השני ונטל ידו השניה הרי אלו כג' ב"א לפיכך אם היה בכלי חצי לוג ידיו טהורות ואם לאו אין ידו השניה טהורה שאין נוטלין בפחות מחצי לוג יותר משני בני אדם:
La reviit dont ils ont parlé : que ce soit pour les mains d'un gadol (adulte), que ce soit pour les mains d'un qatan (mineur). Deux hommes ont pris, celui-ci une main et celui-ci une main, et ensuite le second est revenu prendre sa seconde main : voici ceux-ci sont comme trois hommes. C'est pourquoi, s'il y avait dans le keli un demi-log, ses mains sont tehorot ; et sinon, sa seconde main n'est pas tehora : car on ne prend pas avec moins d'un demi-log pour plus de deux hommes.