Shaot zemaniyot, plag ha-minha, Rabbanan et Rabbi Yehouda, et netilat yadayim.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע: הגה ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי"ב שעות והם נקראים שעות זמניות וכן כל מקום ששערו חכמים בשעות משערינן בשעות אלו (רמב"ם בפי' המשנה בפ"ק דברכות) ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה ואם עושה כר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת המנחה עד הלילה אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה: הגה ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלג המנחה אין לו להתפלל מנחה אחר כך ובדיעבד או בשעת הדחק יצא אם מתפלל מנחה עד הלילה דהיינו צאת הכוכבים: (ב"י בשם אהל מועד ורשב"א):
Celui qui a prié tefilat ha-minha après six heures et demie et au-dessus : il s'est acquitté. Et l'essentiel de son temps est depuis neuf heures et demie et au-dessus jusqu'à la nuit, selon les Rabbanan ; et selon Rabbi Yehouda, jusqu'à plag ha-minha (la moitié de minha), qui est jusqu'à la fin de onze heures moins un quart. (Rema : et l'on mesure ces heures selon l'affaire du jour ; et même si le jour est long, on mesure selon douze heures, et elles sont appelées shaot zemaniyot (heures proportionnelles). Et de même, tout lieu où les Sages ont mesuré en heures, on mesure en ces heures (Rambam dans le commentaire de la Mishna, au premier pereq de Berakhot).) Et l'on a conclu : celui qui a fait comme ce maître a fait, et celui qui a fait comme cet autre maître a fait ; et cela, qu'il fasse toujours comme l'un d'eux. Car s'il fait comme les Rabbanan et prie minha jusqu'à la nuit, il ne peut plus prier arvit depuis plag ha-minha et au-dessus. Et s'il fait comme Rabbi Yehouda et prie arvit depuis plag ha-minha et au-dessus, il faut prendre garde de ne pas prier minha à cette heure. Et maintenant qu'on a l'usage de prier tefilat ha-minha jusqu'à la nuit, il n'y a pas à prier tefilat arvit avant sheqiat ha-hama (le coucher du soleil). Et si bediavad (après coup) il a prié tefilat arvit depuis plag ha-minha et au-dessus, il s'est acquitté. Et à l'heure de contrainte, il peut prier tefilat arvit depuis plag ha-minha et au-dessus. (Rema : et pour nous, dans ces pays où l'on a l'usage de prier arvit depuis plag ha-minha, il n'a pas à prier minha ensuite. Et bediavad, ou à l'heure de contrainte, il s'est acquitté s'il prie minha jusqu'à la nuit, c'est-à-dire tset ha-kokhavim (la sortie des étoiles) (Beth Yossef au nom de Ohel Moed et du Rashba).)
אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע"פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך (וע"ל סי' צ"ב סעיף ה') הגה ואפי' עומד מלמודו יטול ידיו לתפלה (מנהגים) ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול:
S'il a de l'eau, il faut qu'il prenne ses mains afin de prier, bien qu'il ne leur connaisse aucune saleté ; et qu'il ne bénisse pas (et vois plus haut, siman 92 seif 5). (Rema : et même s'il se lève de son étude, qu'il prenne ses mains pour la tefila (Minhagim). Et s'il n'a pas d'eaux préparées, il n'a pas besoin de prendre.)