Bein ha-shemashot, tosefet Chabbat, pelag ha-minha, et qabalat Chabbat.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
ספק חשיכה והיא בין השמשות (היינו כדי שיעור הלוך ג' רבעי מיל אחר שקיעת החמה (טור בסי' רצ"ג וכדלקמן ס"ס ב') [ושיעור מיל הוא שליש שעה פחות חלק ל'] אין מעשרים את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות ואין מערבין עירובין תחומין (וע"ל סי' תט"ו ס"ב) אבל מעשרין את הדמאי וטומנין את החמין ומערבין עירובי חצרות (וע"ל סי' שצ"ג) ומות' לומר לעכו"ם בין השמשות להדליק נר לצורך שבת וכן לומר לו לעשות כל מלאכה שהיא לצורך מצוה או שהוא טרוד ונחפז עליה: הגה וכן מי שקבל עליו שבת שעה או ב' קודם חשיכה יכול לומר להדליק הנר ושאר דברים שצריך [מהרי"ו סי' קי"ו וע"ל סי' שמ"ב]:
Safek hashikha (doute de tombée du jour), et c'est bein ha-shemashot (entre les soleils) (c'est-à-dire : la mesure du parcours de trois quarts de mil après sheqiat ha-hama (coucher du soleil) (Tour, siman 293, et comme plus bas, fin du seif 2) [et la mesure d'un mil est un tiers d'heure moins un trentième d’heure]) : on ne prélève pas le maaser (dîme) du certain, et l'on n'immerge pas les kelim (ustensiles), et l'on n'allume pas les nerot (lampes), et l'on ne fait pas erouvin de tehoumin (limites) (et vois plus haut, siman 415 seif 2). Mais on prélève le maaser du demai (doute de dîme), et l'on enfouit les hammin (mets chauds), et l'on fait erouvei hatserot (erouvin des cours) (et vois plus haut, siman 393). Et il est permis de dire à un akoum (idolâtre), bein ha-shemashot, d'allumer un ner pour le besoin du Chabbat. Et de même, de lui dire de faire toute melakha (travail) qui est pour le besoin d'une mitsva, ou qu'il est occupé et pressé à son sujet. (Rema : et de même, celui qui a accepté sur lui le Chabbat une heure ou deux avant la tombée du jour : il peut dire d'allumer le ner et les autres choses dont il a besoin [Mahariu siman 116, et vois plus haut, siman 342].)
יש אומרי' שצריך להוסיף מחול על הקודש וזמן תוספת זה הוא מתחלת השקיע' שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות ממנו מקצת עושה ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש ושיעור זמן בין השמשות הוא ג' רבעי מיל שהם מהלך אלף ות"ק אמות קודם הלילה: הגה ואם רוצה להקדים ולקבל עליו השבת מפלג המנחה ואילך הרשות בידו (טור ואגור בשם תוס' פ' תפלת השחר) [וע"ל סי' רס"ז]:
Certains disent qu'il faut ajouter me-hol al ha-qodesh (du profane sur le saint). Et le temps de cette tosefet (ajout) est depuis le début du sheqia, où le soleil n'est plus vu sur la terre, jusqu'au temps de bein ha-shemashot. Et ce temps, qui est trois milin et un quart : s'il veut en faire le tout tosefet, il le fait ; s'il veut en faire une partie, il le fait ; à condition qu'il ajoute un temps quelconque qui soit certainement jour, du hol sur le qodesh. Et la mesure du temps de bein ha-shemashot est trois quarts de mil, qui sont le parcours de mille cinq cents amot (coudées) avant la nuit. (Rema : et s'il veut devancer et accepter sur lui le Chabbat de pelag ha-minha (moitié de la minha) et au-delà, c'est en sa permission (Tour et Agour au nom de Tosafot, pereq Tefilat ha-shahar). [Et vois plus haut, siman 267.])
ומי שאינו בקי בשיעור זה ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות ואם הוא יום המעונן ידליק כשהתרנגולין יושבים על הקורה מבעוד יום ואם הוא בשדה שאין שם תרנגולין ידליק כשהעורבים יושבים מבעוד יום:
Et celui qui n'est pas expert en cette mesure : qu'il allume tant que le soleil est à la tête des arbres. Et si c'est un jour nuageux : qu'il allume lorsque les poules sont assises sur la poutre, encore jour. Et s'il est dans un champ où il n'y a pas de poules : qu'il allume lorsque les corbeaux sont assis, encore jour.
אחר עניית ברכו אע"פ שעדיין יום הוא אין מערבין ואין טומנין משום דהא קבלו לשבת עליהן ולדידן הוי אמירת מזמור שיר ליום השבת כעניית ברכו לדידהו:
Après la réponse de Barkhu, bien que ce soit encore jour : on ne fait pas erouv et l'on n'enfouit pas, parce que voici ils ont accepté le Chabbat sur eux. Et pour nous, le dire de « Mizmor shir le-yom ha-Chabbat » est comme la réponse de Barkhu pour eux.