Vayekhoulou, tefila de semaine, berakha me-ein sheva, et qui s'acquitte par l'ecoute.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אומר ויכלו בתפלת ערבית:
Il dit Vayekhoulou dans la tefila d'arvit.
אם טעה והתחיל תפלת החול גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה ומתחיל של שבת ל"ש נזכר בברכת אתה חונן ל"ש נזכר בברכה אחת משאר הברכו' בין בערבי' בין בשחרי' מוסף ומנחה וי"א דבמוסף פוסק אפילו באמצע ברכה:
S'il s'est trompé et a commencé la tefila de semaine, il achève cette berakha dans laquelle il s'est souvenu qu'il s'est trompé, et il commence celle de Chabbat. Nulle différence s'il s'est souvenu dans la berakha de « Ata honen » ou s'il s'est souvenu dans l'une des autres berakhot, que ce soit à arvit, que ce soit à shaharit, musaf et minha. Et certains disent : à musaf, il s'arrête même au milieu d'une berakha.
אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד שאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן הוה ליה התחיל בשל חול וגומר אותה ברכה אבל אם היה יודע שהוא שבת ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה אפילו אם הוא בתפל' שחרית שאינו פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו: הגה דהרי יכול לומר אתה קדשת או אתה אחד (תרומת הדשן סי' י"ד):
S'il pensait que c'était un jour de semaine et a commencé dans l'intention de semaine, et aussitôt qu'il a dit le mot « Ata » il s'est souvenu avant de dire « honen » : voici il a commencé celle de semaine, et il achève cette berakha. Mais s'il savait que c'était Chabbat et que sans intention il a commencé le mot « Ata », même s'il est dans la tefila de shaharit qui ne s'ouvre pas par « Ata », il n'achève pas la berakha de « Ata honen », car nous le considérons comme s'étant trompé dans la tefila de Chabbat de l'une à l'autre. (Rema : car voici il peut dire « Ata qidashta » ou « Ata ehad » (Teroumat haDeshen siman 14).)
מי שהתפלל תפלה של חול בשבת ולא הזכיר של שבת לא יצא ואם הזכיר של שבת בתוך י"ח אע"פ שלא קבע ברכה לשבת יצא: הגה ובמוסף אפי' לא אמר רק ונעשה לפניך את חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף יצא (ב"י סי' רפ"ו בשם הרא"ש פ' מי שמתו):
Celui qui a prié une tefila de semaine le Chabbat et n'a pas mentionné celle de Chabbat : il ne s'est pas acquitté. Et s'il a mentionné celle de Chabbat au sein des dix-huit, bien qu'il n'ait pas fixé de berakha pour le Chabbat : il s'est acquitté. (Rema : et à musaf, même s'il n'a dit que « ve-naase lefaneikha et hovoteinou bi-tmidei yom ou-veqorban musaf » : il s'est acquitté (Beth Yossef siman 286 au nom du Rosh, pereq Mi shemeto).)
טעה והתפלל של חול בשבת ולא הזכיר של שבת אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לא עקר רגליו אע"פ שסיים תפלתו אינו חוזר אלא לשל שבת (וש"צ ששכח של שבת בשחרית ע"ל סי' קכ"ו):
S'il s'est trompé et a prié celle de semaine le Chabbat et n'a pas mentionné celle de Chabbat : s'il a arraché ses pieds, il revient au début. Et s'il n'a pas arraché ses pieds, bien qu'il ait achevé sa tefila, il ne revient que vers celle de Chabbat. (Et un shaliah tsibbour qui a oublié celle de Chabbat à shaharit : vois plus haut, siman 126).
הטועה בתפל' שבת והחליף של זו בזו אינו חוזר וי"א שאם החליף של מוסף באחרת או אחרת בשל מוסף חוזר:
Celui qui se trompe dans la tefila de Chabbat et a échangé celle-ci contre celle-là : il ne revient pas. Et certains disent : s'il a échangé celle de musaf contre une autre, ou une autre contre celle de musaf, il revient.
חוזרים לומר ויכלו משום יום טוב שחל להיו' בשב' שאין אומרים אותו בתפלה וגם להוציא למי שאינו יודע ואומרים אותו בקול רם ומעומד:
On revient dire Vayekhoulou à cause d'un Yom Tov qui tombe le Chabbat, où l'on ne le dit pas dans la tefila, et aussi pour acquitter celui qui ne sait pas. Et on le dit à voix haute et debout.
ואומר שליח צבור ברכה אחת מעין שבע ואין היחיד אומר אותה: הגה מיהו אם היחיד רוצה להחמיר על עצמו יכול לאומרה בלא פתיחה ובלא חתימה וכן נוהגין הצבור לאמרה עם שליח צבור בלא פתיחה וחתימה (אבודרהם וכל בו):
Et le shaliah tsibbour dit une berakha me-ein sheva (à l'image des sept), et le yahid ne la dit pas. (Rema : toutefois, si le yahid veut être strict envers lui-même, il peut la dire sans ouverture et sans conclusion. Et ainsi ont l'usage le tsibbour de la dire avec le shaliah tsibbour sans ouverture et conclusion (Aboudraham et Kol Bo).)
יו"ט שחל להיו' בשבת אינו מזכיר של יו"ט בברכה מעין שבע (פי' ברכת אל עליון קונה וכו'):
Un Yom Tov qui tombe le Chabbat : il ne mentionne pas celui de Yom Tov dans la berakha me-ein sheva (c'est-à-dire la berakha de « El Elyon qoneh etc. »).
אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין:
On ne dit pas la berakha me-ein sheva dans une maison de mariés et d'endeuilles, car il n'y a pas la raison de ceux qui tardent à venir, qu'ils soient endommagés.
אף בשבת שאחר י"ט אומרים ברכה מעין שבע:
Même le Chabbat qui est après Yom Tov, on dit la berakha me-ein sheva.
אין לדבר בשעה שאומרים ויכלו ולא בשעה שאומר ש"ץ ברכה מעין שבע:
Il n'y a pas à parler à l'heure où l'on dit Vayekhoulou, ni à l'heure où le shaliah tsibbour dit la berakha me-ein sheva.
אם התפלל של חול ולא הזכיר של שבת או שלא התפלל כלל ושמע משליח ציבור ברכה מעין שבע מראש ועד סוף יצא:
S'il a prié celle de semaine et n'a pas mentionné celle de Chabbat, ou qu'il n'a pas prié du tout, et qu'il a entendu du shaliah tsibbour la berakha me-ein sheva du début jusqu'à la fin : il s'est acquitté.