Jeuner jusqu'a six heures, taanit halom, Enenou, et crier pour une detresse.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אסור להתענות בשבת עד ו' שעות: [הגה ואפי' לומד ומתפלל אסור] [מרדכי פ"ק דשבת]:
Il est interdit de jeûner le Chabbat jusqu'à six heures. (Rema : et même s'il étudie et prie, c'est interdit [Mordekhai, premier pereq de Chabbat].)
י"א שאדם שמזיק לו האכילה דאז עונג הוא לו שלא לאכול לא יאכל: הגה וכן מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת (אגור בשם שבולי הלקט):
Certains disent : un homme à qui le manger fait du tort, car alors c'est oneg (plaisir) pour lui de ne pas manger : qu'il ne mange pas. (Rema : et de même, celui pour qui c'est oneg s'il pleure afin que la douleur s'en aille de son cœur : il est permis de pleurer le Chabbat (Agour au nom de Shibolei ha-Leqet).)
אדם המתענה בכל יום ואכילה בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת (פי' דבר קבוע) יש אומרים שראו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן אמרו שכך היה עושה ה"ר יהודה החסיד:
Un homme qui jeûne tous les jours, et manger le Chabbat est une douleur pour lui à cause du changement de veset (c'est-à-dire une chose fixée) : certains disent qu'on a vu plusieurs hassidim (pieux) et anshei maase (hommes d'œuvre) qui ont jeûné le Chabbat pour cette raison ; et de même on a dit que ainsi faisait Rabbenou Yehuda he-Hassid.
מותר להתענות בו תענית חלום כדי שיקרע גזר דינו וצריך להתענות ביום ראשון כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת ואם תשש כחו ואינו יכול להתענות שני ימים רצופים לא יתענה ביום ראשון ויתענה אח"כ: הגה וכ"ש אם היה ביום ראשון חנוכה או פורים או יו"ט אפי' יו"ט שני של גליות שאין להתענות עד אח"כ. יש אומרים מי שישן שינת צהרים וחלם לו חלום רע יתענה מחצי היום עד חצי הלילה ואז יבדיל וביום הראשון יתענה כאלו התענה כל יום השבת (מצאתי כתוב):
Il est permis d'y jeûner un taanit halom (jeûne de rêve) afin que soit déchiré son décret. Et il faut jeûner le dimanche afin qu'il lui soit pardonné d'avoir annulé oneg Chabbat. Et s'il est affaibli et ne peut pas jeûner deux jours de suite, qu'il ne jeûne pas le dimanche, et qu'il jeûne ensuite. (Rema : et à plus forte raison, si le dimanche était Hanouka ou Pourim ou Yom Tov, même Yom Tov sheni shel galouyot (second jour des pays de dispersion) : on n'a pas à jeûner jusqu'après. Certains disent : celui qui a dormi la sieste et a rêvé un mauvais rêve, qu'il jeûne de la moitié du jour jusqu'à la moitié de la nuit, et alors qu'il fasse havdala (séparation), et le premier jour qu'il jeûne comme s'il avait jeûné tout le jour du Chabbat (j'ai trouvé écrit).)
יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני וי"א שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת שאין אנו בקיאין בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת ואלו הן הרואה ספר תורה שנשרף או יום הכפורים בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנפלו ויש אומרים הרואה יוה"כ אפי' שלא בשעת נעילה וי"א הרואה שקורא בתורה ויש אומרים הרואה שנושא אשה והא דרואה שיניו שנפלו דוקא שיניו אבל הרואה לחייו שנשרו חלום טוב הוא דמתו היועצים עליו רעה ונראה לי שהחלומות שאמרו בפרק הרואה שהם רעים גם עליהם מתענין בשבת:
Certains disent qu'il n'y a pas à jeûner taanit halom (jeûne de rêve) le Chabbat, seulement pour un rêve qu'il a vu telat zimnei (trois fois). Et certains disent qu'en ce temps-ci, il n'y a pas à jeûner taanit halom le Chabbat, car nous ne sommes pas experts dans le pitron (interprétation) des rêves pour savoir lequel est bon et lequel est mauvais. Et le monde dit qu'on a trouvé dans des sefarim qadmonim (livres anciens) que pour trois rêves on jeûne le Chabbat, et les voici : celui qui voit un sefer Torah brûlé, ou Yom Kippour à l'heure de Neila, ou les poutres de sa maison ou ses dents qui sont tombées. Et certains disent : celui qui voit Yom Kippour même pas à l'heure de Neila. Et certains disent : celui qui voit qu'il lit dans la Torah. Et certains disent : celui qui voit qu'il épouse une femme. Et ceci, celui qui voit ses dents tombées : spécifiquement ses dents ; mais celui qui voit ses joues tombées, c'est un bon rêve, car sont morts les conseillers de mal contre lui. Et il m'apparaît que les rêves dont ils ont dit au pereq Ha-roeh qu'ils sont mauvais, aussi pour eux on jeûne le Chabbat.
המתענה בשבת אומר עננו אחר סיום תפלתו בלא חתימה וכוללו באלהי נצור: הגה ויאמר אחר תפלתו רבון העולמים גלוי כו' כמו בחול (א"ז הלכות תענית):
Celui qui jeûne le Chabbat dit Enenou après l'achèvement de sa tefila, sans hatima (clôture), et il le joint à Elohai netsor. (Rema : et qu'il dise après sa tefila « Ribon ha-olamim, galouy » etc., comme en semaine (Or Zaroua, hilkhot taanit).)
אם הקדימה לאכול הוא עונג לו כגון שנתעכלה סעודת הלילה יקדים ואם האיחור עונג לו כגון שעדיין לא נתעכלה יאחר: הגה וכן מי שיש לו סעודות כל יום כמו בשבת ישנה בשבת להקדים או לאחר (גמרא פ' כ"כ וטור):
Si avancer à manger est oneg (plaisir) pour lui, par exemple que la seouda (repas) de la nuit s'est digérée : qu'il avance. Et si retarder est oneg pour lui, par exemple qu'elle ne s'est pas encore digérée : qu'il retarde. (Rema : et de même, celui qui a des seoudot tous les jours comme le Chabbat : qu'il change le Chabbat, d'avancer ou de retarder (Guemara, pereq Kira, et Tour).)
אין מתענין על שום צרה מהצרות כלל:
On ne jeûne pour aucune détresse des détresses du tout.
אין צועקים ולא מתריעין בו על שום צרה חוץ מצרת המזונות שצועקים עליה בפה בשבת ולא בשופר וכן עיר שהקיפוה עכו"ם או נהר וספינה המטורפת בים ואפי' על יחיד הנרדף מפני עכו"ם או לסטים או רוח רעה זועקין ומתחננין בתפילות בשבת אבל אין תוקעין אא"כ תוקעין לקבץ העם לעזור אחיהם ולהצילם (וע"ל סי' תקע"ו סי"ג):
On ne crie pas et l'on ne sonne pas en lui pour aucune détresse, hors la détresse de la nourriture, pour laquelle on crie de la bouche le Chabbat, et non du shofar. Et de même une ville que des akoum (idolâtres) ont cernée, ou un fleuve, et un navire battu en mer ; et même pour un yahid poursuivi par des akoum ou des brigands ou un mauvais esprit : on crie et l'on supplie en tefilot le Chabbat. Mais on ne sonne pas, à moins qu'on ne sonne pour rassembler le peuple à aider leurs frères et les sauver (et vois siman 576 seif 13).
נרדף מפני רוח רעה שאמרו לאו דוקא דה"ה לכל חולי שיש בו סכנת היום זועקים ומתחננין וכן נהגו לומר מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנות היום: הגה וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום. (ליקוטי מהר"י ברין וב"י בשם הר"ן פרק ג' דתענית):
« Poursuivi par un mauvais esprit » dont ils ont parlé : ce n'est pas spécifiquement ; de même pour toute maladie où il y a sakanat ha-yom (danger du jour) : on crie et l'on supplie. Et ainsi on a l'usage de dire mitslaim (prières) le Chabbat pour des malades en danger du jour. (Rema : et de même il est permis de bénir le malade en danger ce jour-là (Liqoutei Mahariv Brin, et Beth Yossef au nom du Ran, pereq 3 de Taanit).)