Secouer le talit, plier, presse, boue, essorer, et miroir.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
המנער טלית חדשה שחורה מן הטל שעליה חייב שהניעור יפה לה כמו כיבוס והוא שמקפיד עליה שלא ללבשו בלא ניעור: הגה וכל שכן שאסור לנער בגד שנשר במים או שירדו עליו גשמים ודוקא בבגד חדש שמקפיד עליו (כל בו) י"א דאסור לנער בגד מן האבק שעליו אם מקפיד עליו וטוב לחוש לדבריו (רש"י וא"ז) אבל מותר להסיר הנוצות מן הבגד בשבת (א"ז) וע"ל סי' של"ז:
Celui qui secoue un talit neuf noir de la rosée qui est dessus : il est hayav, car le secouement lui est bon comme un lavage. Et cela, lorsqu'il y tient, de ne pas le porter sans secouement. (Rema : et à plus forte raison, il est interdit de secouer un vêtement qui est tombé dans l'eau ou sur lequel est tombée de la pluie. Et spécifiquement un vêtement neuf auquel il tient (Kol Bo). Certains disent qu'il est interdit de secouer un vêtement de la poussière qui est dessus, s'il y tient. Et il est bon de craindre ses paroles (Rashi et Or Zaroua). Mais il est permis d'ôter les plumes du vêtement le Chabbat (Or Zaroua). Et vois plus haut, siman 337.)
הלוקט יבולות שע"ג בגדים כגון אלו היבולות שבכלי הצמר הנשארים בהם מן האריגה חייב משום מכה בפטיש והוא שיקפיד עליהם אבל אם הסירם דרך עסק פטור:
Celui qui ramasse les yabalot (nodules) qui sont sur les vêtements, par exemple ces nodules des kelim de laine qui restent en eux du tissage : il est hayav à cause de make be-patish (dernier coup de marteau). Et cela, lorsqu'il y tient ; mais s'il les a ôtés en passant, il est patour.
מקפלים כלים בשבת לצורך שבת ללבשם בו ביום ודוקא באדם (אחד) ובחדשים שעדיין לא נתכבסו ולבנים ואין לו להחליף ואם חסר אחד מאלו התנאים אסור ויש מי שאומר דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון מותר בכל ענין ונראין דבריו:
On plie des kelim le Chabbat pour le besoin de Chabbat, pour les porter ce jour-la. Et spécifiquement un (seul) homme, et des neufs qui n'ont pas encore été lavés, et blancs, et qu'il n'a pas à changer. Et s'il manque une de ces conditions, c'est interdit. Et il y a qui dit : le plier autrement que l'ordre de son premier pli est permis en tout cas. Et ses paroles apparaissent.
מכבש (הוא כלי שכובשין בו בגדים אחר הכביסה והם שתי לוחות זה על זה והבגדים ביניהם) של בעל הבית מתירין אותו ליטול ממנו בגדים לצורך השבת ושל אומן אסור מפני שהוא תחוב בחזקה והתרתו דומה לסתירה:
Un makhbesh (c'est un ustensile où l'on presse les vêtements après le lavage, et ce sont deux planches l'une sur l'autre et les vêtements entre elles) d'un baal ha-bayit (maître de maison) : on le délie pour en prendre des vêtements pour le besoin de Chabbat. Et celui d'un artisan est interdit, parce qu'il est fiché avec force, et le délier ressemble à une destruction.
חלוק לאחר כביסה הוא מתקשה ומשפשפים אותו בידים לרככו מותר לעשותו בשבת שאינו מתכוין אלא לרככו אבל סודר אסור מפני שמתכוין לצחצחו והוי כמלבן: הגה וכובעים ושאר כלי פשתן דינן כסודר (ב"י בשם שבולי לקט):
Une tunique après le lavage est raide, et on la frotte avec les mains pour l'assouplir : il est permis de le faire le Chabbat, car il n'a l'intention que de l'assouplir. Mais un foulard est interdit, parce qu'il a l'intention de le lustrer, et c'est comme melaben (blanchir). (Rema : et les chapeaux et autres kelim de lin, leur loi est comme un foulard (Beth Yossef au nom de Shibolei ha-Leqet).)
טיט שעל רגלו (או על מנעליו) (בית יוסף ורבי ירוחם חי"ג) מקנחו בכותל אבל לא בקרקע דלמא אתי לאשויי גומות ויש מי שאוסר אף בכותל: הגה ויש מי שמתיר בשניהם (הרא"ש) וה"ה דמותר להסירו במעט חרס הראוי לטלטל (ר' ירוחם חי"ג):
De la boue qui est sur son pied (ou sur ses chaussures) (Beth Yossef et Rabbenou Yerouham heleq 13) : il l'essuie au mur, mais non au sol, de peur qu'il en vienne à égaliser des trous. Et il y a qui interdit même au mur. (Rema : et il y a qui permet aux deux (le Roch). Et de même il est permis de l'ôter avec un peu de tesson propre à être déplacé (Rabbenou Yerouham heleq 13).)
טיט שעל בגדו משפשפו מבפנים דלא מוכחא מלתא לאתחזויי כמלבן אבל לא בחוץ דדמי למלבן ומגרדו בצפורן ויש אומרים דהני מילי לח אבל יבש אסור דהוי טוחן:
De la boue qui est sur son vêtement : il la frotte de l'intérieur, car la chose n'est pas évidente pour apparaître comme melaben ; mais non au dehors, car cela ressemble à melaben. Et il la racle avec l'ongle. Et certains disent : ces paroles, humide ; mais sèche, c'est interdit, car c'est tohen (moudre).
אין מגרדין (בסכין או בצפורן) מנעל בין חדש בין ישן מפני שקולף העור והוי ממחק:
On ne racle pas (avec un couteau ou avec l'ongle) une chaussure, qu'elle soit neuve ou vieille, parce qu'il écorche le cuir, et c'est memaheq (lisser).
מותר ליתן מים ע"ג מנעל לשכשכו אבל לכבסו דהיינו שמשפשף צדו זה על צדו זה אסור אבל בגד שיש עליו לכלוך אסור אפילו לשכשכו דזהו כיבוסו אלא מקנחו בסמרטוט בקל ולא בדוחק פן יסחוט: הגה ובגד שאין עליו לכלוך מותר לתת עליו מים מעוטים ולא מרובים שמא יסחוט (ב"י בשם סמ"ג וסמ"ק וסה"ת והרא"ש פ"ק דיומא) ויש אוסרים בכל ענין (ב"י בשם הטור סי' של"ד וסי' שי"ט ותוס' פרק כל כתבי והגהות פכ"ב):
Il est permis de mettre de l'eau sur une chaussure pour la rincer ; mais la laver, c'est-à-dire qu'il frotte ce côté sur ce côté, c'est interdit. Mais un vêtement sur lequel il y a de la saleté : il est interdit même de le rincer, car c'est son lavage ; seulement il l'essuie avec un chiffon légèrement et non en forçant, de peur d'essorer. (Rema : et un vêtement sur lequel il n'y a pas de saleté : il est permis d'y mettre un peu d'eau et non beaucoup, de peur d'essorer (Beth Yossef au nom du Semag et Semaq et Sefer ha-Terouma et le Roch, premier pereq de Yoma). Et certains interdisent en tout cas (Beth Yossef au nom du Tour siman 334 et siman 319, et Tosafot pereq Kol kitvei, et Hagahot pereq 22).)
הרוחץ ידיו טוב לנגבם בכח זו בזו ולהסיר מהם המים כפי יכלתו קודם שיקנחם במפה הגה ויש שכתבו דאין לחוש לזה דלא אמרינן שריית בגד זהו כבוסו בכה"ג דאין זה רק דרך לכלוך וכן נוהגין (טור וב"י ואגור) לכן מותר לנגב ידיו בבגד שהטיל בו תינוק מי רגלים כדי לבטלם שאין זה רק דרך ליכלוך בעלמא (טור) אבל אסור ליתן מים ממש על המי רגלים כדי לבטלם (הגהמ"י פכ"ב ותוס' פרק ח' שרצים):
Celui qui lave ses mains : il est bon de les essuyer avec force l'une contre l'autre et d'en ôter l'eau autant qu'il peut avant de les essuyer à la nappe. (Rema : et il y a qui ont écrit qu'il n'y a pas à craindre ceci, car nous ne disons pas « tremper un vêtement, c'est son lavage » en un tel cas, car ce n'est que par voie de saleté. Et ainsi on a l'usage (Tour et Beth Yossef et Agour). C'est pourquoi il est permis d'essuyer ses mains à un vêtement où un petit enfant a jeté des eaux, afin de les annuler : car ce n'est que par voie de saleté seulement (Tour). Mais il est interdit de mettre de l'eau proprement sur les eaux afin de les annuler (Hagahot Maimoniyot pereq 22 et Tosafot pereq Shemone sheratsim).)
מי שנתלכלכה ידו בטיט מקנחה בזנב הסוס ובזנב הפרה ובמפה הקשה העשוי לאחוז בה קוצים אבל לא במפה שמקנחים בה ידים שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לכבס המפה:
Celui dont la main s'est salie de boue : il l'essuie à la queue du cheval et à la queue de la vache et à une nappe dure faite pour y saisir des épines ; mais non à une nappe dont on essuie les mains, afin qu'il ne fasse pas comme il fait en semaine et n'en vienne à laver la nappe.
אסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין במפה משום דאתי לידי סחיטה:
Il est interdit d'essuyer une coupe où il y avait de l'eau ou du vin à une nappe, parce qu'il en vient à sehita (essorage).
אין מסתכלין בשבת במראה של מתכת שהיא חריפה כאיזמל (פי' כעין סכין קטן חד וחריף) דחיישי' שמא ישיר בה נימין המדולדלין ואפי' אם הוא קבוע בכותל אבל מותר להסתכל במראה שאין בה חשש זה אפילו אינו קבוע:
On ne se regarde pas le Chabbat dans un miroir de métal qui est tranchant comme un izmel (c'est-à-dire comme un petit couteau aigu et tranchant), car nous craignons qu'il y coupe des poils pendants. Et même s'il est fixé au mur. Mais il est permis de se regarder dans un miroir où il n'y a pas cette crainte, même s'il n'est pas fixé.