Prendre oiseau, cerf, mouches, serpents, puces, et crachat au sol.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
הצד צפור דרור למגדל שהוא ניצוד בו ושאר צפרים וצבי לבית או לביבר שהם ניצודים בו חייב ואם אינו ניצוד בו פטור אבל אסור:
Celui qui prend un tsipor deror (moineau) vers un migdal (tour) où il est pris, et les autres oiseaux et un tsvi (cerf) vers une maison ou un bivar (enclos) où ils sont pris : il est hayav (passible). Et s'il n'est pas pris par cela, il est patour (exempt) mais c'est interdit.
צד צבי ישן או סומא חייב חיגר או חולה או זקן פטור: הגה המשסה כלב אחר חיה בשבת הוי צידה (כל בו) וי"א דאף בחול אסור בכלבים משום מושב לצים: (א"ז גמ' ע"א דף י"ח):
Celui qui prend un tsvi endormi ou aveugle : il est hayav. Boiteux ou malade ou vieux : il est patour. (Rema : celui qui lance un chien après une haya (bête sauvage) le Chabbat : voici c'est tsida (prise) (Kol Bo). Et certains disent que même en semaine c'est interdit avec des chiens, à cause de moshav letsim (siège de moqueurs) (Or Zaroua, Guemara Avoda Zara folio 18).)
כל שבמינו ניצוד חייב עליו אין במינו ניצוד פטור אבל אסור הלכך זבובים אע"פ שאין במינו ניצוד אסור לצודן: הגה ולכן יש ליזהר שלא לסגור תיבה קטנה או לסתום כלים שזבובים בו בשבת דהוי פסיק רישיה שיצודו שם [בעל התרומה ומרדכי ס"פ כירה ואגור] ויש מקילין במקום שאם יפתח הכלי ליטלם משם יברחו [טור]:
Tout ce dont son espèce est prise : il est hayav pour elle. Il n'y a pas dans son espèce de prise : il est patour mais c'est interdit. C'est pourquoi des mouches, bien qu'il n'y ait pas dans leur espèce de prise, il est interdit de les prendre. (Rema : c'est pourquoi il y a à prendre garde de ne pas fermer une petite teva (caisse) ou de ne pas boucher des kelim (ustensiles) où il y a des mouches le Chabbat, car c'est psik reisha (conséquence inévitable) qu'elles y soient prises (Baal ha-Terouma et Mordekhai, fin du pereq Kira, et Agour). Et il y a qui sont meqilim (indulgents) dans un lieu où, s'il ouvre le keli pour les en prendre, elles s'enfuiront (Tour).)
פורסין מחצלת על גבי הכוורת [מקום שמתכנסים בו הדבורים לעשות דבש] ובלבד שלא יכוין לצוד וגם הוא בענין שאינו מוכרח שיהיו ניצודים כי היכי דלא להוי פסיק רישיה:
On étend une mahatselet (natte) sur la kaveret [lieu où les abeilles se rassemblent pour faire du miel], à condition qu'il n'ait pas l'intention de prendre, et aussi que ce soit d'une manière où il n'est pas inévitable qu'elles soient prises, afin que ce ne soit pas psik reisha.
צבי שנכנס לתוך הבית ונעל אחד בפניו חייב נעלו שנים פטורים אין אחד יכול לנעול ונעלו שנים חייבים: הגה ואם הפתח כבר מגופף מותר לנועלה במנעול. [ר"ן פרק האורג והמגיד פ"י]:
Un tsvi qui est entre dans la maison, et l'un a fermé devant lui : il est hayav. Deux ont fermé : ils sont petourim (exempts). L'un ne peut pas fermer, et deux ont fermé : ils sont hayavim. (Rema : et si l'ouverture est déjà megoupef (appuyée), il est permis de la verrouiller avec un manoul (verrou) (Ran, pereq Ha-oreg, et ha-Magid pereq 10).)
ישב אחד על הפתח ומלאו יכול השני לישב בצדו ואפי' אם עמד הראשון והלך לו השני פטור ומותר והראשון חייב:
L'un s'est assis sur l'ouverture et l'a remplie : le second peut s'asseoir à son côté, et même si le premier s'est levé et s'en est allé, le second est patour et c'est permis, et le premier est hayav.
הצד נחשים ועקרבים בשבת או שאר רמשים המזיקים אם לרפואה חייב ואם בשביל שלא ישכנו מותר:
Celui qui prend des nehashim (serpents) et des aqravim (scorpions) le Chabbat, ou d'autres ramassim (reptiles) nuisibles : si c'est pour une refoua (guérison), il est hayav ; et si c'est afin qu'ils ne le piquent pas, c'est permis.
שמונה שרצים האמורים בתורה הצדן והחובל בהם אע"פ שלא יצא מהם דם אלא נצרר תחת העור חייב ושאר שרצים אינו חייב החובל בהם אא"כ יצא מהם דם והצדן לצורך חייב שלא לצורך או סתם פטור אבל אסור ולהרמב"ם חייב:
Les huit sheratsim (reptiles) dits dans la Torah : celui qui les prend et celui qui les blesse, bien qu'il n'en soit pas sorti de sang, seulement qu'il se soit rassemblé sous la peau : il est hayav. Et les autres sheratsim : celui qui les blesse n'est hayav que s'il en est sorti du sang. Et celui qui les prend pour un besoin : il est hayav ; sans besoin, ou stam (ordinaire) : il est patour mais c'est interdit. Et selon le Rambam, il est hayav.
פרעוש הנקרא ברגות בלשון ערב אסור לצודו אא"כ הוא על בשרו ועוקצו ואסור להרגו: הגה ואף לא ימלילנו בידו שמא יהרגנו אלא יטלנו בידו ויזרקנו [רבי ירוחם ני"ב ח"י] אבל כנה מותר להרגה והמפלה בגדיו מכנים לא יהרגם אלא מוללן בידו וזורקן אבל המפלה ראשו מותר להרגם:
Une parosh (puce) qu'on appelle bargouth en langue arabe : il est interdit de la prendre, à moins qu'elle ne soit sur sa chair et le pique. Et il est interdit de la tuer. (Rema : et même, qu'il ne la frotte pas dans sa main, de peur qu'il ne la tue ; seulement, qu'il la prenne dans sa main et la jette (Rabbenou Yerouham netiv 12 heleq 10). Mais une kina (pou) : il est permis de la tuer. Et celui qui épouille ses vêtements de kinim : qu'il ne les tue pas, seulement il les frotte dans sa main et les jette. Mais celui qui épouille sa tête : il est permis de les tuer.)
כל חיה ורמש שהם נושכים וממיתים ודאי נהרגים בשבת אפילו אין רצין אחריו ושאר מזיקין כגון נחש ועקרב במקום שאינם ממיתין אם רצין אחריו מותר להרגם ואם לאו אסור אבל מותר לדרסם לפי תומו ואפילו במתכוין אלא שמראה עצמו כאלו אינו מכוין:
Toute haya et remes qui mordent et tuent certainement : on les tue le Chabbat, même s'ils ne courent pas après lui. Et les autres maziqin (nuisibles), par exemple un nahash et un aqrav dans un lieu où ils ne tuent pas : s'ils courent après lui, il est permis de les tuer ; et sinon, c'est interdit. Mais il est permis de les fouler lefi toumo (selon son innocente allure), et même en ayant l'intention, seulement qu'il se montre comme s'il n'avait pas l'intention.
לא ישפשף ברגלו רוק על גבי קרקע משום דמשוה גומות אבל מותר לדרסו לפי תומו שאינו מתכוין למרח ולהשוות גומות ואע"ג דממילא ממרח הוא כי לא מכוין שרי משום מאיסותא:
Qu'il ne frotte pas de son pied du roq (crachat) sur le sol, parce qu'il égalise des goumot (trous). Mais il est permis de le fouler lefi toumo, qu'il n'a pas l'intention de memareah (étaler) et d'égaliser des goumot. Et bien que de lui-même il soit memareah : du moment qu'il n'a pas l'intention, c'est permis, à cause de mi'ous (dégoût).
חיה ועוף שברשותו מותר לצודן והוא שלא ימרודו אבל אם הם מורדים אסור לתפסם אפילו בחצר אם החצר גדול שאם לא גדלו בין בני אדם היו צריכים מצודה: הגה ויש אומרים דאסור לצוד חיה ועוף שברשותו ואם צדן פטור [הגהות אלפסי] אבל פרה וסוס וכל שכן שאר חיה ועוף שמרדו אם צדן חייב חטאת וכן עיקר [המגיד פ"י] חתול דינה כשאר חיה ואסור לתפשה בשבת [הגהות אלפסי ש"ג דף ק"פ]:
Une haya et un of (oiseau) qui sont dans son domaine : il est permis de les prendre, et cela, qu'ils ne soient pas moradim (révoltés). Mais s'ils sont moradim, il est interdit de les saisir, même dans une hatsar (cour), si la hatsar est grande, que s'ils n'avaient pas grandi parmi les hommes, ils auraient besoin d'un metsoda (piège). (Rema : et certains disent qu'il est interdit de prendre une haya et un of qui sont dans son domaine, et s'il les a pris il est patour (Hagahot Alfasi). Mais une para (vache) et un sous (cheval), et à plus forte raison le reste des hayot et ofot qui se sont révoltés : s'il les a pris, il est hayav hatat (passible d'un sacrifice expiatoire). Et ainsi est l'essentiel (ha-Magid pereq 10). Un hatoul (chat) : sa loi est comme le reste des hayot, et il est interdit de le saisir le Chabbat (Hagahot Alfasi, siman 3 folio 180).)