Hashma'at qol, faire jouer un akoum aux houppot, horloge, jeux, roue a eau, et delf.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
השמעת קול בכלי שיר אסור אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה כשאינו דרך שיר מותר: הגה וכן אם לא עביד מעשה שרי ולכן אלו שקורין לחבריהם ומצפצפים בפיהם כמו צפור מותר לעשותו בשבת (הגהות אלפסי) ואסור להכות בשבת על הדלת בטבעת הקבוע בדלת אע"פ שאינו מכוין לשיר מ"מ הואיל והכלי מיוחד לכך אסור ולכן אסור לשמש להכות על הדלת לקרוא לבית הכנסת ע"י הכלי המיוחד לכך אלא מכה בידו על הדלת. (אגור וב"י בשם פסקי תוספות דעירובין):
Hashma'at qol (faire entendre un son) par un keli shir (instrument de chant) est interdit. Mais frapper à la porte et ce qui ressemble à ceci, lorsque ce n'est pas derekh shir (à la manière d'un chant), c'est permis. (Rema : et de même s'il ne fait pas un acte, c'est permis. C'est pourquoi ceux qui appellent leurs compagnons et sifflent de leur bouche comme un oiseau : il est permis de le faire le Chabbat (Hagahot Alfasi). Et il est interdit de frapper le Chabbat à la porte avec l'anneau fixé à la porte : bien qu'il n'ait pas l'intention de shir, toutefois, du moment que le keli est destiné à cela, c'est interdit. C'est pourquoi il est interdit au shamash (bedeau) de frapper à la porte pour appeler au beit haknesset par le keli destiné à cela ; seulement il frappe de sa main à la porte (Agour, et Beth Yossef au nom de Pisqei Tosafot d'Erouvin).)
יש מתירים לומר לעכו"ם לנגן בכלי שיר בחופות: הגה ואפי' לומר לעכו"ם לתקן הכלי שיר שרי משום כבוד חתן וכלה אבל בלא"ה אסור (מרדכי פרק משילין) ומיהו בזמן הזה נהגו להקל מטעם שיתבאר בסי' שאחר זה לענין טפוח ורקוד:
Certains permettent de dire à un akoum (idolâtre) de jouer d'un keli shir aux houppot (dais nuptiaux). (Rema : et même dire à un akoum de réparer le keli shir est permis, à cause de l'honneur du hatan (marié) et de la kalla (mariée) ; mais autrement, c'est interdit (Mordekhai, pereq Meshilin). Toutefois, en ce temps, on a l'usage d'alléger, pour la raison qui sera expliquée au siman d'après, au sujet de tipuah (frapper des mains) et reqida (danse).)
זוג המקשקש לשעות עשוי ע"י משקולת מותר לערכו ולהכינו מבעוד יום כדי שילך ויקשקש כל השבת:
Un zoug (clochette) qui tinte pour les heures, fait par un mishqolet (poids) : il est permis de le régler et de le préparer mibe'od yom (de jour encore) afin qu'il aille et tinte tout le Chabbat.
המשמר פירותיו וזרעיו מפני חיה ועוף לא יספוק כף אל כף ולא יטפח כפיו על ירכו ולא ירקד להבריחם גזירה שמא יטול צרור ויזרוק להם:
Celui qui garde ses fruits et ses zera'im (semences) d'une haya (bête sauvage) et d'un of (oiseau) : qu'il ne sifoq (frappe) pas paume contre paume, et qu'il ne tape pas ses paumes sur sa hanche, et qu'il ne danse pas pour les chasser, gezeira (décret) de peur qu'il prenne un tseror (caillou) et le leur jette.
אין שוחקים באגוזים ולא בתפוחים וכיוצא בהם משום אשוויי גומות: הגה ודוקא על גבי קרקע אבל על גבי שלחן שרי דליכא למגזר שם משום גומות (רבינו ירוחם) מותר לשחוק בעצמות שקורין טשי"ך אע"פ שמשמיעים קול הואיל ואינן מתכוונין לשיר (הגהות אלפסי סוף עירובין) וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא (ב"י) אבל בשוחק כדי להרויח אסור אפי' שוחק בתם ובחסר דהוי כמקח וממכר (אגור וב"י ורמב"ם פכ"ג) ומ"מ אין למחות בנשים וקטנים דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהו מזידין [תוס' וסמ"ג והגהת מיימוני פכ"א] ולשחוק בכדור ע"ל סי' ש"ח סעיף מ"ה:
On ne joue pas avec des egozim (noix) ni avec des tapouhim (pommes) et ce qui leur ressemble, à cause de ashouyei goumot (aplanir des trous). (Rema : et spécifiquement sur le sol ; mais sur une table c'est permis, car il n'y a pas là à décréter à cause des goumot (Rabbenou Yerouham). Il est permis de jouer avec des os qu'on appelle tshikh, bien qu'ils fassent entendre un son, du moment qu'ils n'ont pas l'intention de shir (Hagahot Alfasi, fin d'Erouvin). Et tout ceci, celui qui joue derekh tsehoq (par jeu) seulement (Beth Yossef) ; mais celui qui joue afin de gagner, c'est interdit, même s'il joue à pair et impair, car c'est comme meqah ou-mimkar (achat et vente) (Agour, et Beth Yossef, et Rambam pereq 23). Et toutefois, il n'y a pas à protester aux femmes et aux qetanim (mineurs), car il vaut mieux qu'ils soient shogegim (par erreur) et qu'ils ne soient pas mezidim (volontairement) [Tosafot et Smag et Hagahot Maimoni pereq 21]. Et pour jouer au ballon, vois plus haut siman 308 seif 45.)
אסור לשאוב מים בגלגל גזירה שמא ימלא לגנתו וחורבתו או למשרה של פשתן לפיכך אם לא היה שם לא גינה ולא חורבה ולא בריכה לשרות בה פשתן מותר ויש אומרים שלא אסרו אלא בגלגל גדול שמוציא מים הרבה ביחד בלא טורח והם גלגלים הקבועים בהם דליים הרבה סביב אבל גלגלים שלנו שאין ממלאים בהם אלא מעט מותר דליכא למיחש למידי:
Il est interdit de puiser de l'eau par un galgal (roue), gezeira de peur qu'il remplisse pour son gan (jardin) et sa hourva (ruine) ou pour une mishra (fosse de trempage) de lin. C'est pourquoi, s'il n'y avait là ni gan ni hourva ni bassin pour y tremper du lin, c'est permis. Et certains disent qu'ils n'ont interdit que par un grand galgal qui sort beaucoup d'eau d'un coup sans peine, et ce sont des galgalim auxquels sont fixés beaucoup de daliyim (seaux) autour. Mais nos galgalim dont on ne remplit que peu, c'est permis, car il n'y a pas à craindre quoi que ce soit.
מי שיש לו פירות בראש הגג ורואה מטר שבא אסור לשלשלם בשבת דרך ארובה שבגג אבל מותר לכסותן ואפי' לבנים שהם מוקצים מותר לכסותן מפני הדלף:
Celui qui a des fruits au sommet du toit et voit une pluie qui vient : il est interdit de les descendre le Chabbat par une arouba (trappe) qui est dans le toit. Mais il est permis de les couvrir, et même des levenim (briques) qui sont mouqtsot (mises à l'écart), il est permis de les couvrir à cause du delf (égouttement).
מותר ליתן כלי תחת הדלף בשבת ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומו והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה אבל אם אינו ראוי אסור משום שאין עושין גרף של רעי לכתחלה ואם נתן כלי תחת דלף שאינו ראוי לרחיצה מותר לטלטלו במים המאוסים שבו :
Il est permis de mettre un keli (ustensile) sous le delf le Chabbat, et s'il s'est rempli il le verse et le ramène à sa place. Et cela, que le delf soit propre au lavage. Mais s'il n'est pas propre, c'est interdit, parce qu'on ne fait pas un graf shel re'i (pot d'ordures) lekhathila (à priori). Et s'il a mis un keli sous un delf qui n'est pas propre au lavage, il est permis de le taltel (déplacer) avec les eaux sales qui sont en lui.