S'il ne sait pas quel jour est Chabbat, il compte sept jours ; s'il sait le jour de sortie, le huitieme est permis.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
ההולך במדבר ואינו יודע מתי הוא שבת מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו ומקדש השביעי בקידוש והבדלה ואם יש לו ממה להתפרנס אסור לו לעשות מלאכה כלל עד שיכלה מה שיש לו ואז יעשה מלאכה בכל יום אפילו ביום שמקדש בו כדי פרנסתו מצומצמת ומותר לילך בו בכל יום אפי' ביום שמקדש בו:
Celui qui marche dans le midbar (désert) et ne sait pas quand est le Chabbat : il compte sept jours du jour où il a mis à son cœur son oubli, et il meqadesh (sanctifie) le septième par qiddoush et havdala. Et s'il a de quoi se soutenir, il lui est interdit de faire une melakha (travail) du tout jusqu'à ce que s'achève ce qu'il a ; et alors il fera une melakha chaque jour, même le jour où il meqadesh, de quoi sa parnassa (subsistance) étroite. Et il est permis d'y marcher chaque jour, même le jour où il meqadesh.
היה יודע מנין יום שיצא בו כגון שיודע שהיום יום רביעי או יום חמישי ליציאתו אבל אינו יודע באיזו יום יצא מותר לעשות מלאכה כל מה שירצה ביום שמיני ליציאתו שביום כזה יצא מביתו דבודאי לא יצא בשבת וכן ביום ט"ו וביום כ"ב וכן לעולם:
S'il savait le compte du jour où il est sorti, par exemple qu'il sait qu'aujourd'hui est le quatrième jour ou le cinquième jour de sa sortie, mais qu'il ne sait pas en quel jour il est sorti : il est permis de faire une melakha tout ce qu'il voudra le huitième jour de sa sortie, car en un tel jour il est sorti de sa maison, car certainement il n'est pas sorti le Chabbat. Et de même le quinzième jour et le vingt-deuxième jour, et ainsi à jamais.