Cour moindre de quatre amot : fosse de seataim aux jours de chaleur ; biv couvert, et eaux versées vers une karmelit.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
חצר שפחותה מד' אמות על ד' אמות שהיא סמוכה לרשות הרבים אין שופכין לתוכה מים בשב' בימות החמה שכיון שאין בה ד' אמות אין סאתים מים שאדם עשוי להשתמש בכל יום ראוי ליבלע בה והוי כאילו שופך לרשות הרבים לכך צריך לעשות גומא שתהא חללה מחזקת סאתים: הגה וכל גומא חצי אמה על חצי אמה ברום שלשה חומשי אמה מחזקת סאתים (רמב"ם) בין אם יעשנה בפנים בחצר או בחוץ אלא שאם יעשנו בחוץ צריך לכסותה בנסרים כדי שתהא מקום פטור ויפלו המים מידו למקום פטור וכיון שיעשה גומא יכול לשפוך בה כל מה שירצה ואם אינה מחזקת סאתים לא ישפוך בה כלל ואם יש בחצר ארבע על ארבע אפי' הוא אריך וקטין או בימות הגשמים בחצר כל שהוא מותר לשפוך בה כל מה שירצה וחצר ואכסדרה (פי' בית שיש לו ג' דפנות ודופן ד' שמעמידין בו דלת אינה מגופפת כל עיקר אלא ברחבו של בית כלו ופעמים שעושים לה אמה אחת פצים מכאן ואמה אחת פצים מכאן כך פי' הערוך ופצים הוא מעט כותל ישר ושוה) שאין באחד מהם לבד ד' אמות מצטרפין לד' אמות להתיר לשפוך בהם: הגה והוא הדין ב' דיוטאות שלפני ב' עליות ועליהם מעזיבה שראוים המים לבלוע בהם אם הם סמוכות זו לזו מצטרפות (ב"י בשם הר"ר יונתן): במה דברים אמורים בחצר הסמוכה לר"ה אבל אם היא סמוכה לכרמלית אפילו היא קטנה הרבה אינה צריכה גומא אפילו בימות החמה (וע"ל סי' שע"ז):
Une cour moindre de quatre amot (coudées) sur quatre amot, proche de la reshut harabbim (domaine public) : l'on n'y verse pas d'eau le Chabbat aux jours de chaleur, car du moment qu'il n'y a pas en elle quatre amot, seataim (deux seah) d'eau qu'un homme a l'habitude d'utiliser chaque jour ne sont pas propres à y être absorbées, et c'est comme s'il versait dans la reshut harabbim. C'est pourquoi il faut faire une fosse dont le creux contienne seataim. (Rema : et toute fosse d'un demi-ama sur un demi-ama, en hauteur de trois homesh (cinquièmes) d'ama, contient seataim (Rambam).) Que l'on la fasse à l'intérieur dans la cour ou à l'extérieur ; seulement, si on la fait à l'extérieur, il faut la couvrir de planches afin qu'elle soit un makom petour (lieu exempt) et que les eaux tombent de sa main au makom petour. Et du moment qu'il fait une fosse, il peut y verser tout ce qu'il veut. Et si elle ne contient pas seataim, qu'il n'y verse rien du tout. Et s'il y a dans la cour quatre sur quatre, même si elle est longue et étroite, ou aux jours de pluie dans une cour quelconque, il est permis d'y verser tout ce qu'il veut. Et une cour et une akhsadra (portique) (c'est-à-dire une maison qui a trois parois, et une quatrième paroi où l'on dresse une porte qui n'est pas du tout jointe, seulement dans la largeur de toute la maison ; et parfois on lui fait une ama de petsis d'ici et une ama de petsis d'ici : ainsi a expliqué l'Aroukh ; et petsis est un peu de mur droit et égal) dont aucun d'eux seul n'a quatre amot : elles se joignent pour quatre amot, pour permettre d'y verser. (Rema : et de même deux diotaot (terrasses) devant deux aliyot (étages), et sur elles un maaziva (revêtement) où les eaux sont propres à être absorbées : si elles sont proches l'une de l'autre, elles se joignent (Beit Yossef au nom de R. Yonatan).) En quoi ces paroles : dans une cour proche de la reshut harabbim ; mais si elle est proche d'une karmelit (domaine intermédiaire), même si elle est très petite, elle n'a pas besoin de fosse, même aux jours de chaleur (et vois plus loin, siman 377).
ביב שמכוסה ד' אמות במשך ברשות הרבים ויש בו ארבע על ארבע מותר לשפוך אפי' על פי הביב אפי' בימות החמה אע"פ שהמים יוצאים מיד מידו לחוץ ובלבד שלא יהא סילון של עץ שאין המים ראוים לבלוע אבל אם עשוי כעין רצפה של אבנים מבליעים ושרי ולהרמב"ם אפי' היה אורך הביב או הצנור מאה אמה לא ישפוך על פיו בימות החמה אלא שופך חוץ לביב והם יורדים לביב:
Un biv (égout) couvert de quatre amot en longueur dans la reshut harabbim, et il y a en lui quatre sur quatre : il est permis de verser même sur la bouche du biv, même aux jours de chaleur, bien que les eaux sortent aussitôt de sa main vers le dehors, à condition que ce ne soit pas un silon (tuyau) de bois où les eaux ne sont pas propres à être absorbées ; mais s'il est fait comme un pavement de pierres, elles absorbent et c'est permis. Et selon le Rambam, même si la longueur du biv ou du tsinor (canalisation) était de cent ama, qu'il ne verse pas sur sa bouche aux jours de chaleur, seulement il verse hors du biv et elles descendent dans le biv.
במה דברים אמורים כשהמים יוצאים לרשות הרבים אבל אם היו יוצאים לכרמלית מותר לשפוך על פי הביב אפילו בימות החמה: הגה וי"א דאין חילוק בין כרמלית לרשות הרבים (ב"י בשם תוספות והרא"ש בפ' כיצד משתתפין) ודוקא כרמלית שהיא תוך העיר דמחלף ברה"ר עצמה אפילו בזמן הזה דלית לן רה"ר אבל כרמלית שהוא מחוץ לעיר או חצר שאינה מעורבת שרי (מרדכי פרק הזורק וסמ"ג וד"ע) (תשו' מהר"מ סימן צ') ועיר המוקפת חומה ולא עירבו בה כחצר שאינה מעורבת דמי (מרדכי ס"פ הדר ותה"ד סימן ע"ג וע"ד) ואם הצנור למעלה מעשרה שעוברים המים דרך מקום פטור לכרמלית יש להקל (מהרי"ל) וכן עיקר:
En quoi ces paroles : lorsque les eaux sortent vers la reshut harabbim ; mais si elles sortaient vers une karmelit, il est permis de verser sur la bouche du biv même aux jours de chaleur. (Rema : et certains disent qu'il n'y a pas de différence entre karmelit et reshut harabbim (Beit Yossef au nom de Tosafot et du Roch, pereq Ketsad Mishtatfin). Et spécifiquement une karmelit qui est dans la ville, car elle se confond avec la reshut harabbim elle-même, même de nos jours où nous n'avons pas de reshut harabbim ; mais une karmelit hors de la ville, ou une cour qui n'est pas meourevet (sans eruv, mélange) : c'est permis (Mordekhai pereq Ha-zoreq, et Semag, et Daat Atsmo) (techouvot Maharam siman 90). Et une ville entourée d'un mur où l'on n'a pas fait d'eruv est comme une cour qui n'est pas meourevet (Mordekhai, fin du pereq Ha-dar, et Teroumat ha-Deshen siman 73 et 74). Et si le tsinor est au-dessus de dix tefahim (paumes), de sorte que les eaux passent par un makom petour vers la karmelit, il y a à alléger (Maharil) ; et ainsi est l'essentiel.)