Yahid dans une vallée : mehitsot médiocres jusqu'à seataim ; trois font une shayara pour tout leur besoin.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
יחיד ששבת בבקעה והקיף מחיצות גרועות כגון שתי בלא ערב או ערב בלא שתי עד סאתים מותר לטלטל בכולו מסאתים ואילך אין מטלטלין בו אלא בארבע וכן הדין אם הם שנים ואם הם שלשה ישראלים חשובים כשיירא ומותר לטלטל בכולו אפילו הוא גדול הרבה ובלבד שלא יקיפו יותר מכדי צרכם שלא ישאר בית סאתים פנוי שאין צריכים לו לתשמיש אבל אם נשאר בית סאתים פנוי אין מטלטלין בכל המוקף אלא בד' אמות במה דברים אמורים כשהקיפו יותר על שש סאין אבל אם לא הקיפו יותר על שש סאין אף על פי שיש סאתים פנוי כיון שהן שלשה מותר: הגה עכו"ם אינו מצטרף לשיירא וי"א דה"ה קטן אינו מצטרף. (רמב"ם פרק י"א):
Un yahid qui a passé le Chabbat dans une vallée et a encerclé de mehitsot (cloisons) médiocres, par exemple sheti (chaîne) sans erev (trame) ou erev sans sheti : jusqu'à seataim (deux seah) il est permis de porter dans le tout ; de seataim et au-delà, l'on n'y porte que dans quatre amot. Et de même la loi s'ils sont deux. Et s'ils sont trois Israélites, ils comptent comme une shayara (caravane), et il est permis de porter dans le tout, même s'il est très grand, à condition qu'ils n'encerclent pas plus que leur besoin, afin qu'il ne reste pas un beit seataim (surface de deux seah) vacant dont ils n'ont pas besoin pour l'usage. Mais s'il est resté un beit seataim vacant, l'on ne porte dans tout l'encerclé que dans quatre amot (coudées). En quoi ces paroles : lorsqu'ils ont encerclé plus de six seah ; mais s'ils n'ont pas encerclé plus de six seah, bien qu'il y ait seataim vacant, du moment qu'ils sont trois, c'est permis. (Rema : un akoum (idolâtre) ne se joint pas à la shayara. Et certains disent que de même un qatan (enfant) ne se joint pas (Rambam, pereq 11).)
היו שלשה והקיפו כל צרכם ומת א' בשבת מותרים בכל השבת כיון שנכנס השבת בהיתר היו שנים והקיפו יותר מסאתים ונתוספו עליהם בשבת אסורים כיון שנכנס שבת באיסור:
Ils étaient trois et ont encerclé tout leur besoin, et l'un est mort le Chabbat : ils sont permis tout le Chabbat, du moment que le Chabbat est entré dans le permis. Ils étaient deux et ont encerclé plus de seataim, et d'autres se sont ajoutés à eux le Chabbat : ils sont interdits, du moment que le Chabbat est entré dans l'interdit.
היו ג' והקיפו כל אחד לעצמו זה בצד זה ועירבו יחד אם החיצונים רחבים והאמצעי קצר שנמצא האמצעי פרוץ במילואו לחיצונים והחיצונים שיש להם גפופים עודפים עליו מכל צד נותנים להם כל צרכם באמצעו אפילו אם הוא גדול הרבה שאנו רואים כאלו כולם דרים בתוכו והרי יש שלשה ביחד ואף בחיצונים נותנים להם כל צרכם דכיון שנעשו שיירא באמצע הוי ליה אינך כחצר לאמצעי ויש אומרים שהחיצונים אינם מותרים אלא עד סאתים ואם אחד מהם יותר מסאתים גם האמצעי אסור שהרי הוא פרוץ במילואו ואם החיצונים פרוצים במילואם לאמצעי והאמצעי מגופף ויחיד בכל אחד אין נותנין לכל אחד אלא בית סאתים ואם א' מהחיצונים יותר מבית סאתים הוא לבדו אסור ואם האמצעי יותר מבית סאתים גם החיצונים אסורים שהרי הם פרוצים למקום האסור להם אבל אם א' בכל א' מהחיצונים ושנים באמצעי או שנים בכל א' מהחיצונים וא' באמצעי נותנין לשנים החיצונים כל צרכם דחשיבי כל מה שבאמצעי כאלו הוא בחיצונים במה דברים אמורים כשאינם פתוחים זה לזה ביותר מעשרה דאם כן הוי ליה פירצה וגם המגופפין אסורין וכל זה בשכותלי קטנה נכנסין לגדולה וכשכותלי קטנה מופלגים ג' טפחים מכותלי אורך הגדולה דאז אוסרת הגדולה על הקטנה (ועיין לעיל סימן שע"ד סעיף ג') דאם לא כן הוי ליה נראה מבחוץ ושוה מבפנים ונדון משום לחי וכולם חשובין מגופפין וכאלו אין א' מהם נפרץ לחבירו ואין נותנין להם באחד מהם אלא מבית סאתים:
Ils étaient trois et chacun a encerclé pour soi, côte à côte, et ils ont fait eruv (mélange) ensemble : si les extérieurs sont larges et le médian étroit, de sorte que le médian est bréché dans sa pleine largeur vers les extérieurs, et que les extérieurs ont des gifufim (rebords) qui dépassent sur lui de chaque côté : on leur donne tout leur besoin dans son milieu, même s'il est très grand, car nous voyons comme si tous habitaient en lui, et voici il y a trois ensemble. Et aussi dans les extérieurs on leur donne tout leur besoin, car du moment qu'ils sont devenus shayara au milieu, ceux-là sont comme une cour pour le médian. Et certains disent que les extérieurs ne sont permis que jusqu'à seataim, et si l'un d'eux est plus de seataim, le médian aussi est interdit, car voici il est bréché dans sa pleine largeur. Et si les extérieurs sont bréchés dans leur pleine largeur vers le médian, et que le médian est megoupaf (pourvu de rebords), et un yahid dans chacun : on ne donne à chacun que beit seataim. Et si l'un des extérieurs est plus de beit seataim, lui seul est interdit. Et si le médian est plus de beit seataim, les extérieurs aussi sont interdits, car voici ils sont bréchés vers un lieu qui leur est interdit. Mais s'il y a un dans chacun des extérieurs et deux au médian, ou deux dans chacun des extérieurs et un au médian : on donne aux deux extérieurs tout leur besoin, car tout ce qui est au médian compte comme s'il était aux extérieurs. En quoi ces paroles : lorsqu'ils ne sont pas ouverts l'un à l'autre de plus de dix ; car si oui, c'est une brèche, et aussi les megoupafim sont interdits. Et tout ceci lorsque les murs de la petite entrent dans la grande, et lorsque les murs de la petite sont éloignés de trois tefahim (paumes) des murs de la longueur de la grande, car alors la grande interdit la petite (et vois siman 374 seif 3) ; car sinon, c'est nireh mi-bahuts ve-shaveh mi-bifnim (visible du dehors et égal du dedans) et l'on juge à cause d'un lehi (poteau), et tous comptent megoupafim, comme si aucun d'eux n'était bréché vers son compagnon, et l'on ne leur donne dans aucun d'eux que de beit seataim.