Un non-juif n’interdit que s’il y a deux Juifs dans deux maisons. Le bitoul du non-juif ne suffit pas : il faut louer de lui. On loue même pour moins d’une prouta, même le Chabbat, de sa femme ou de son salarié.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
הדר עם העכו"ם בחצר אינו אוסר עליו עד שיהיו שני ישראלים דרים בשני בתים ואוסרים זה על זה אז העכו"ם אוסר עליהם ואינו מועיל שיבטל העכו"ם רשותו אלא צריך שישכירו ממנו: הגה ישראל שהשכיר או השאיל ביתו לעכו"ם אינו אוסר עליו דלא השכיר או השאיל לו ביתו כדי שיאסור עליו (המגיד פרק ב') אבל אם הבית של עכו"ם ושכרו ישראל ממנו ועכו"ם דר בבית עמו אין שכירות הבית מועיל לענין שכירות העירוב (א"ז) ישראל שהשאיל או השכיר בית לחבירו (במקום שדרים עכו"ם) אע"פ שיש לו תפיסה בבית לא מהני וצריכים לשכור מעכו"ם (ב"י בשם מצאתי כתוב):
Celui qui habite avec le non-juif dans la cour : le non-juif ne lui interdit pas, jusqu’à ce qu’il y ait deux Israélites habitant dans deux maisons et s’interdisant l’un l’autre ; alors le non-juif leur interdit. Il ne sert à rien que le non-juif annule son domaine : il faut qu’ils louent de lui. (Rema : Un Israélite qui a loué ou prêté sa maison à un non-juif : celui-ci ne lui interdit pas, car il ne la lui a pas louée ni prêtée pour qu’il lui interdise. Mais si la maison est au non-juif, qu’un Israélite l’a louée de lui et que le non-juif habite dans la maison avec lui, la location de la maison ne vaut pas pour la location de l’érouv. Un Israélite qui a prêté ou loué une maison à son compagnon, dans un lieu où habitent des non-juifs : même s’il a une emprise dans la maison, cela ne suffit pas, et il faut louer du non-juif.)
אם בטלו הישראלים רשותם לאחד מהם כדי שיחשב כיחידי אצל העכו"ם אינו מועיל:
Si les Israélites ont annulé leur domaine à l’un d’eux, pour qu’il compte comme un seul face au non-juif, cela ne suffit pas.
אם אין לעכו"ם דריסת רגל על הישראלים אינו אוסר כגון שני חצירות הפתוחו' זו לזו ואין להם דריסת רגל זה על זה ובחצר א' דר עכ"ם ובחצר א' דרים ב' ישראלים או יותר מכניסין ומוציאין מחצר זו לחצר זו בשבת דרך חלון שביניהם ואין צריך לשכור מהעכו"ם:
Si le non-juif n’a pas de droit de passage sur les Israélites, il n’interdit pas. Par exemple : deux cours ouvertes l’une sur l’autre, sans droit de passage de l’une sur l’autre ; dans l’une habite un non-juif, dans l’autre deux Israélites ou plus : on entre et l’on sort de cette cour à cette cour le Chabbat par la fenêtre qui est entre elles, et l’on n’a pas besoin de louer du non-juif.
השוכר מן העכו"ם סתם מועיל וא"צ לפרש לו שהוא להתיר הטלטול וא"צ לכתוב שום כתיבה על השכירו':
Qui loue du non-juif sans préciser : cela suffit. Il n’est pas besoin de lui expliquer que c’est pour permettre le transport, ni de rédiger aucun écrit sur la location.
שוכרין מעכו"ם אפילו בפחו' משוה פרוטה ומותר לשכור ממנו בשבת (מרדכי ריש פרק הדר) (וע"ל סימן שפ"ג):
On loue du non-juif même pour moins de la valeur d’une prouta, et il est permis de louer de lui le Chabbat. Voir plus loin siman 383.
כל זמן שאין העכו"ם חוזר בו מועיל השכירו' ואפילו לזמן מרובה (ואינו יכול לחזור משכירתו עד שיחזור הדמים) (ב"י בשם רש"י פרק הדר):
Tant que le non-juif ne s’est pas rétracté, la location vaut, même pour un temps long, et il ne peut se rétracter de sa location qu’en rendant l’argent.
אם שכרו מהעכו"ם לזמן ידוע לכשיכלה הזמן צריך לחזור ולשכור שנית וצריך לחזור ולערב דאין עירוב ראשון חוזר וניעור:
S’ils ont loué du non-juif pour un temps fixé : quand le temps est écoulé, il faut louer de nouveau, et il faut faire érouv de nouveau, car le premier érouv ne reprend pas vie.
אם שכרו מהעכו"ם לזמן ידוע ובתוך הזמן השכיר העכו"ם דירתו לאחר די בשכירו הראשון:
S’ils ont loué du non-juif pour un temps fixé, et qu’entre-temps le non-juif a loué son logement à un autre : la première location suffit.
חמשה הדרים בחצר אחד שוכר מהעכו"ם בשביל כולם:
Cinq qui habitent dans une même cour : l’un loue du non-juif pour eux tous.
אם שכרו ממנו בעל כרחו אינו מועיל אף ע"פ שהיה רגיל להשכיר מקודם:
S’ils ont loué de lui contre son gré, cela ne vaut pas, même s’il avait coutume de louer auparavant.
אבל מאשתו או משכירו ולקיטו שוכרים אע"פ שהוא מוחה (ושכירו של שכירו ולקיטו של בעל הבית הוא כשכיר בעל הבית עצמו) (ריב"ש סי' תכ"ז):
Mais de sa femme, ou de son salarié et de son métayer, on loue, même s’il s’y oppose. Le salarié de son salarié, et le métayer du maître de maison, sont comme le salarié du maître de maison lui-même.
אם אינו רוצה להשכיר יתקרב לו א' מבני החצר עד שישאיל לו רשותו שיהא לו רשות להניח בו שום דבר דהוי ליה כשכירו ולקיטו ומשכיר שלא מדעת העכו"ם ויש אומרים שאינו צריך להשכיר אלא נותן עירובו ודיו:
S’il ne veut pas louer, que l’un des habitants de la cour s’approche de lui jusqu’à ce qu’il lui prête son domaine, de sorte qu’il ait le droit d’y déposer quelque chose : il devient alors comme son salarié et son métayer, et il loue hors de la connaissance du non-juif. Certains disent qu’il n’est pas besoin de louer : il met son érouv, et cela suffit.
אם ייחד לו מקום בבית שמשאיל לו כיון שאינו כשלוחו בכל הבית לא מהני:
S’il lui a assigné un endroit dans la maison qu’il lui prête : comme il n’est pas comme son mandataire dans toute la maison, cela ne suffit pas.
שכרו משכירו ולקיטו לזמן אע"פ שסילקו תוך הזמן מהיות שכירו ולקיטו מותרים עד תום הזמן אבל אם שכרו ממנו סתם כיון שסילקו נתבטל השכירו': הגה וה"ה אם שכרו מגזבר המלך ונסתלק לגמרי מן המלך אבל אם לא סלקו רק מן הגזברות ועדיין אוכל פרס המלך עדיין מיקרי שכירו ולקיטו ויוכל לשכור ממנו ולכן גם שכירות הראשון עדיין קיים (ב"י בשם תשובת רשב"א):
S’ils ont loué de son salarié et de son métayer pour un temps : même s’il les a destitués pendant le temps de leur qualité de salarié et de métayer, ils sont permis jusqu’à la fin du temps. Mais s’ils ont loué de lui sans préciser, dès qu’il les a destitués la location est nulle. (Rema : Il en est de même s’ils ont loué du trésorier du roi et qu’il a été entièrement destitué du roi. Mais s’il n’a été destitué que de la trésorerie et qu’il mange encore le pain du roi, il s’appelle encore salarié et métayer, et l’on peut louer de lui ; dès lors la première location tient encore.)
אם ישראל ועכו"ם דרים בבית א' צריך לשכור מהעכו"ם ולערב עם הישראל: הגה אם יש לכל א' דירה בפני עצמו וה"ה שני (עכו"ם) הדרים בכה"ג בבית אחד צריך לשכור (משניהם) (ב"י בשם הג"א):
Si un Israélite et un non-juif habitent dans une même maison, il faut louer du non-juif et faire érouv avec l’Israélite. (Rema : Cela, s’il y a pour chacun un logement à part. Il en est de même de deux non-juifs habitant de la sorte dans une même maison : il faut louer des deux.)
אם יש לעכו"ם ה' שכירים או לקיטים ישראלים דרים בביתו אין דירתם חשובה דירה שיאסרו זה על זה (דשכירות של עכו"ם אין אוסר אם שכרו מבעל הבית) (ב"י):
Si le non-juif a cinq salariés ou métayers israélites habitant dans sa maison, leur demeure ne compte pas comme demeure pour qu’ils s’interdisent l’un l’autre, car la location d’un non-juif n’interdit pas, s’ils ont loué du maître de maison.
שתי חצירו' זו לפנים מזו ישראל ועכו"ם בפנימי' וישראל בחיצונה או שישראל ועכו"ם בחיצונה וישראל בפנימי' ואפילו עכו"ם בפנימי' ושני ישראלים בחיצונה אוסר ויש מי שאומר שאפי' עכו"ם בפנימי' וישראל א' בחיצונה אוסר:
Deux cours l’une à l’intérieur de l’autre : un Israélite et un non-juif dans l’intérieure et un Israélite dans l’extérieure, ou un Israélite et un non-juif dans l’extérieure et un Israélite dans l’intérieure, et même un non-juif dans l’intérieure et deux Israélites dans l’extérieure : il interdit. Il y a qui dit que même un non-juif dans l’intérieure et un seul Israélite dans l’extérieure interdit.
עכו"ם שהשכיר ביתו לחבירו עכו"ם אם נשאר לו שום תפיסה בבי' שיש לו רשות להניח שם שום כלים יכולים לשכור ממנו ואם לא נשאר לו שום תפיס' אם יכול המשכיר לסלק השוכר תוך זמנו יכולים לשכור ממנו ואם לאו אינו מועיל אלא אם כן ישכרו מהשוכר: הגה וה"ה איש א' שיש לו תפיסה בבית יכולין לשכור ממנו דלא גרע משכירו ולקיטו (ב"י בשם ריב"ש סי' תנ"ז):
Un non-juif qui a loué sa maison à un autre non-juif : s’il lui reste une emprise dans la maison, le droit d’y déposer quelques ustensiles, on peut louer de lui. S’il ne lui reste aucune emprise : s’il peut destituer le locataire pendant son temps, on peut louer de lui ; sinon, cela ne suffit pas, à moins de louer du locataire. (Rema : Il en est de même d’un homme qui a une emprise dans la maison : on peut louer de lui, car il n’est pas moindre que le salarié et le métayer.)
חצר שישראל ועכו"ם דרים בה ובית א' של ישראל אצל ביתו של זה ואינו פתוח לחצר וחלונו' ביניהם אינו יכול לערב עמו דרך החלון שביניהם כדי להוציא כליו דרך בית שכנו הפתוח לחצר אבל אם פתח פתוח ביניהם מותר ויש מי שאומר דאף אם פתח פתוח ביניהם אסור:
Une cour où habitent un Israélite et un non-juif, et une maison d’Israélite auprès de la maison de celui-ci, qui ne s’ouvre pas sur la cour, avec des fenêtres entre elles : il ne peut pas faire érouv avec lui par la fenêtre qui est entre eux, pour sortir ses ustensiles par la maison de son voisin ouverte sur la cour. Mais s’il y a une porte ouverte entre eux, c’est permis. Il y a qui dit que même s’il y a une porte ouverte entre eux, c’est interdit.
חצר שישראל ועכו"ם שרוים בה והיו חלונות פתוחות מבית ישראל זה לבית ישראל זה ועשו עירוב דרך חלונות אף ע"פ שהם מותרים להוציא מבית לבית דרך חלונות הרי הם אסורים להוציא מבית לבית דרך פתחים מפני העכו"ם עד שישכיר: הגה ספינה שיש בה ישראלים רבים ויש להם בתים מיוחדים צריכים לערב ולשכור רשות מן עכו"ם בעל הספינה או להבליעו בשכר הספינה (ב"י בשם שבולי לקט) וע"ל סי' שס"ו ס"ב:
Une cour où séjournent un Israélite et un non-juif, et des fenêtres ouvertes de la maison de cet Israélite à la maison de cet Israélite, et ils ont fait érouv par les fenêtres : même s’ils sont permis à sortir de maison à maison par les fenêtres, ils sont interdits à sortir de maison à maison par les portes, à cause du non-juif, jusqu’à ce qu’ils louent. (Rema : Un navire où il y a beaucoup d’Israélites, ayant des logements distincts : ils doivent faire érouv et louer le domaine du non-juif maître du navire, ou l’inclure dans le prix du navire. Voir plus haut siman 366 seif 2.)