Ville qui fut à un seul, ou ville à une seule porte : un seul chitouf suffit. Ville à deux portes fréquentées : il faut laisser une réserve. On ne partage pas une ville d’un seul en deux, sauf aménagement de panneaux ou forme de porte.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
עיר שהיתה קנין יחיד אפילו נעשי' של רבי' משתתפי' כולם שיתוף א' ויטלטלו בכל המדינה וכן אם היתה של רבי' ויש לה פתח אחד משתתפי' כולם שיתוף א' אבל אם היתה של רבי' ויש לה שני פתחים שהעם נכנסי' בזה ויוצאי' בזה אפילו נעשי' של יחיד אין מערבין את כולה אלא מניחין ממנה מקום א' אפילו חצר אחת ובית לתוכה ומשתתפין השאר ויהיו אלו המשתתפי' כולם מותרים בכל העיר חוץ מאותו מקום ששיירו ויהיו אותם הנשארי' מותרי' במקומם בשיתוף שעושים לעצמם ואם היו הנשארים רבים אסורים לטלטל בשאר כל העיר ודבר זה משום היכר הוא כדי שידעו שהעירוב התיר להם לטלטל בעיר זה שרבים בוקעים בה שהרי המקום שנשאר ולא נשתתף עמהם אין מטלטלין בו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן ואם רצו לערב מבוי מבוי בפני עצמו כל שכן דמהני דאין שיור גדול מזה: הגה וצריך שיעשו ביניהם שני פסין של שני משהויין אם הוא רחב עשר אמות וביתר מי' צריך צורת פתח (טור):
Une ville qui était le bien d’un seul, même si elle est devenue à plusieurs : tous s’associent d’un seul chitouf et transporteront dans toute la cité. De même si elle était à plusieurs et n’a qu’une porte : tous s’associent d’un seul chitouf. Mais si elle était à plusieurs et a deux portes par lesquelles le peuple entre par l’une et sort par l’autre, même si elle est devenue à un seul, on n’en fait pas érouv tout entière : on en laisse un lieu, même une seule cour et une maison dedans, et le reste s’associe. Tous ces associés seront permis dans toute la ville hors ce lieu qu’on a réservé, et ceux qui restent seront permis en leur lieu par le chitouf qu’ils font pour eux. Si ceux qui restent étaient plusieurs, ils sont interdits à transporter dans tout le reste de la ville. Cela, pour qu’il y ait un signe, afin qu’on sache que c’est l’érouv qui leur a permis de transporter dans une ville où le public passe : car le lieu resté et qui ne s’est pas associé avec eux, on n’y transporte pas, mais ceux-ci pour soi et ceux-là pour soi. S’ils ont voulu faire érouv mavoï par mavoï à part, à plus forte raison cela suffit, car il n’y a pas de réserve plus grande que cela. (Rema : Il faut qu’ils fassent entre eux deux panneaux de n’importe quelle longueur, si c’est large de dix amoth ; et au-delà de dix, il faut une forme de porte.)
עיר של רבים שיש לו פתח א' וסולם במקום אחר מערבין את כולה ואינה צריכ' שיור שאין הסולם שבחומה חשוב כפתח ואפילו העמיד הרבה סולמות זה בצד זה עד רוחב עשרה לא חשיב כפתח ואם יש לה שני פתחים ויש אשפה לפני אחד מהם כאילו אין שם אלא פתח א':
Une ville de plusieurs qui a une porte et une échelle ailleurs : on en fait érouv tout entière, et elle n’a pas besoin de réserve, car l’échelle du mur ne compte pas comme une porte. Même s’ils ont dressé beaucoup d’échelles l’une à côté de l’autre jusqu’à une largeur de dix, cela ne compte pas comme une porte. Si elle a deux portes et qu’il y a un tas d’ordures devant l’une d’elles, c’est comme s’il n’y avait qu’une porte.
הבתים שמניחים אותם שיור אע"פ שאינם פתוחים לעיר אלא אחוריהם לעיר ופניהם לחוץ ואפילו הוא (רק בית אחד אפי') בית הבקר או בית התבן שאינם צריכים לערב עושים אותם שיור ומערבין את השאר:
Les maisons qu’on laisse pour réserve, même si elles ne s’ouvrent pas sur la ville, mais ont le dos à la ville et la face au-dehors, et même si ce n’est qu’une seule maison, même une étable ou une grange à paille qui n’ont pas besoin de faire érouv : on en fait une réserve et l’on fait érouv du reste.
עיר שנשתתפו כל יושביה חוץ במבוי א' הרי זה אוסר על כולם ואם בנו מצבה על פתח המבוי אינו אוסר עליהם לפיכך עיר שהיתה קנין יחיד אפילו נעשי' של רבים אין מערבין אותה לחצאין אלא או כולה או מבוי ומבוי ובונה כל מבוי ומבוי מצבה על פתחו אם רצה לחלוק רשותו מהם כדי שלא יאסור על שאר המבואו':
Une ville dont tous les habitants se sont associés, hors un mavoï : celui-ci interdit sur tous. S’ils ont bâti une stèle à la porte du mavoï, il n’interdit pas sur eux. Dès lors, une ville qui était le bien d’un seul, même si elle est devenue à plusieurs, on n’en fait pas érouv par moitié : ou le tout, ou mavoï par mavoï, et chaque mavoï bâtit une stèle à sa porte, s’il veut séparer son domaine d’eux afin de ne pas interdire sur les autres mavoï.
במה דברים אמורי' שאין מערבין אותה לחצאין בעיר מוקפת חומה גבוה י"ט ויש לה דלתו' אבל אם לא היתה העיר כולה מוכשרת במחיצו' ובאו להכשיר חציה ולערבה הרשו' בידם:
De quoi a-t-on parlé, qu’on n’en fait pas érouv par moitié ? D’une ville entourée d’un mur haut de dix téfa’him et qui a des portes. Mais si toute la ville n’était pas aménagée de cloisons, et qu’on vient aménager sa moitié et en faire érouv, ils en ont le droit.
זה שאמרנו שאין מערבין אותה לחצאין היינו לומר שאין לחי וקורה מועיל לסלקם זה מזה אבל בפס ארבעה או בשני פסים שני משהויין נחלקי' אלו מאלו ומערבין לחצאין ואם הוא רחב מעשר אמות עושה צורת פתח: הגה או יעשה מחיצה גבוה עשרה לפתח מבואו (טור) י"א הא דעיר של יחיד אסור לחלק היינו לארכה מאחר דשניהם צריכים לילך לרה"ר שבתוכה אבל לרחבה ואלו יוצאים בשער זה ואלו יוצאים בשער זה ואין להם דריסת הרגל זה על זה מערבין לחצאין ועושין תיקון ביניהם כמו שנתבאר לעיל סי' שס"ג דעד עשרה מהני לחי או קורה וביתר מעשרה צורת הפתח (הגהות מיימוני פ"ה מהלכות עירובין והרא"ש והטור):
Ce que nous avons dit, qu’on n’en fait pas érouv par moitié, veut dire qu’un lé’hi et une kora ne suffisent pas à les écarter l’un de l’autre. Mais par un panneau de quatre, ou par deux panneaux de n’importe quelle longueur, ils se séparent les uns des autres et l’on fait érouv par moitié. S’il est large de plus de dix amoth, on fait une forme de porte. (Rema : Ou l’on fera une cloison haute de dix à la porte de son mavoï. Certains disent que l’interdiction de partager une ville d’un seul, c’est dans sa longueur, puisque tous deux doivent passer par le domaine public qui est en elle ; mais dans sa largeur, ceux-ci sortant par cette porte-ci et ceux-là par cette porte-là, sans droit de passage les uns sur les autres, on fait érouv par moitié et l’on fait entre eux un aménagement, comme il a été exposé plus haut au siman 363 : jusqu’à dix, un lé’hi ou une kora suffit, et au-delà de dix une forme de porte.)
עיר של רבים ונתמעטה ועמדה על חמשים דיורים א"צ שיור:
Une ville de plusieurs qui a diminué et s’est arrêtée à cinquante demeures : elle n’a pas besoin de réserve.
המזכה בשיתוף לכל בני העיר אם עירבו כולם עירוב א' א"צ להודיעם שזכו' הוא להם ודין מי ששכח ולא נשתתף עם בני העיר או מי שהלך לשבו' בעיר אחרת או עכו"ם שהיה עמהם בעיר דין הכל כדינה בחצר ומבוי:
Celui qui acquiert au chitouf pour tous les habitants de la ville : s’ils ont tous fait un seul érouv, il n’est pas besoin de les en aviser, car c’est un avantage pour eux. La règle de qui a oublié et ne s’est pas associé avec les habitants de la ville, ou de qui est allé passer le Chabbat dans une autre ville, ou d’un non-juif qui était avec eux dans la ville : tout est selon la règle de la cour et du mavoï.