Un doute sur un érouv qui avait une présomption de validité est permis. L’érouv doit pouvoir être pris entre les deux soleils. Mieux vaut faire un érouv pour toute l’année d’un coup.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים בין השמשו' אם לאו מותר והוא שיהיה לו חזקת כשרו' כגון שהניחו שם ואירע בו ספק אבל אם לא היה לו חזקת כשרו' כגון ספק אם הונח שם אם לאו לא:
Un doute d’érouv, par exemple un doute s’il existait entre les deux soleils ou non : c’est permis, pourvu qu’il ait une présomption de validité, par exemple qu’on l’ait déposé là et qu’un doute soit survenu. Mais s’il n’avait pas de présomption de validité, par exemple un doute s’il y a été déposé ou non : non.
צריך שיהא העירוב בין השמשו' במקום שראוי ליטלו הילכך אם נפל עליו גל ואינו יכול ליטלו בלא מרא וחצינא אסור: הגה והעירוב א"צ להיות קיים רק בין השמשות (טור) ויוכל לאכלו כשודאי חשיכה (הגהות אשירי ומרדכי פרק בכל מערבין) ויש לבצוע עליו בשחרית בשבת (מנהגים) ודוקא במקום שנוהגים לערב כל ערב שבת אבל עדיף טפי לערב על כל השנה בפעם אחת כדלעיל סי' שס"ח (ב"י):
Il faut que l’érouv, entre les deux soleils, soit en un lieu où l’on peut le prendre. Dès lors, si un éboulement est tombé dessus et qu’on ne peut le prendre sans pioche et sans hache, c’est interdit. (Rema : L’érouv n’a besoin d’exister que entre les deux soleils. On peut le manger quand il fait certainement nuit. Il y a lieu d’en rompre le matin du Chabbat. Cela seulement là où l’on a coutume de faire érouv chaque veille de Chabbat ; mais il vaut mieux faire érouv pour toute l’année d’un coup, comme plus haut au siman 368.)
נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח קודם שחשכה אם אי אפשר להוציא העירוב אלא אם כן עשה מלאכה גמורה בין השמשו' הרי זה כמו שאבד ואינו עירוב שהרי אי אפשר לאכלו:
On l’a mis dans une armoire et l’on a fermé devant lui, et la clé s’est perdue avant la tombée de la nuit : s’il est impossible de sortir l’érouv à moins de faire un travail complet entre les deux soleils, c’est comme s’il était perdu et ce n’est pas un érouv, car on ne peut pas le manger.