S’il avait l’intention d’entrer en ville et se trouve dans son téhoum, il y a acquis la chevita. Sinon, sa chevita est sur place ; si les deux mille s’arrêtent au milieu de la ville, il n’en parcourt que la moitié.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
מי שהיה בא בדרך ליכנס לעיר וישב בדרך לנוח וחשכה לו ולא ידע שהוא בתחום העיר ואח"כ מצא עצמו בתחומה קנה שביתה בעיר ונכנס לתוכה בשבת ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח אבל אם לא היה דעתו ליכנס למדינה זו קנה שביתה במקומו ומשם יש לו אלפים אמה לכל רוח ואם כלים אלפים אמה ממקום שביתתו בחצי העיר אינו מהלך בעיר יותר מחציה: הגה והוא הדין אם היה דעתו ליכנס לעיר ואמר שביתתי במקומי נמי דינא הכי (המגיד פרק כ"ז):
Qui venait en chemin pour entrer en ville, s’est assis en chemin pour se reposer, le soir l’a surpris et il ne savait pas qu’il était dans le téhoum de la ville, puis s’est trouvé dans son téhoum : il a acquis la chevita dans la ville, y entre le Chabbat, en parcourt le tout et, hors d’elle, deux mille coudées de chaque côté. Mais s’il n’avait pas l’intention d’entrer dans cette cité, il a acquis la chevita à sa place, et de là il a deux mille coudées de chaque côté. Si les deux mille coudées depuis le lieu de sa chevita s’achèvent au milieu de la ville, il ne marche pas dans la ville plus que sa moitié. (Rema : Il en est de même s’il avait l’intention d’entrer en ville et a dit : ma chevita est à ma place : la loi est pareille.)