Qui est sorti, même d’une coudée, n’a plus que quatre coudées, sauf retour par oness. La ville ou l’enceinte où on le replace peut redevenir comme quatre coudées. Les fruits ramenés ne perdent pas leur lieu.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר ואין לו אלא ארבע אמות מעמידת רגליו ולחוץ:
Qui est sorti hors du téhoum, même d’une coudée, n’entrera pas pour être comme les gens de la ville ; il n’a que quatre coudées depuis l’endroit où ses pieds se tiennent, vers le dehors.
היתה רגלו אחת תוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום יכנס:
Si un de ses pieds était dans le téhoum et l’autre hors du téhoum, il entrera.
מי שקידש עליו היום והוא חוץ לתחום העיר אפילו אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר ואינו מהלך אלא אלפי' אמה לכל רוח ממקום שקידש עליו היום:
Qui a été sanctifié par le jour alors qu’il était hors du téhoum de la ville, même d’une coudée, n’entrera pas pour être comme les gens de la ville ; il ne marche que deux mille coudées de chaque côté depuis le lieu où le jour l’a sanctifié.
מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת מותר לעשות לו מחיצה של בני אדם שעירבו לאותו רוח ויכולי' לילך שם ויעשו סביביו כמו מחיצה ויכנס ביניה' והוא שלא ידעו אותם שנעשית בהם המחיצה שלשם כך נקראו אבל אם יצא לדעת אסור:
Qui est sorti hors du téhoum sans le savoir : il est permis de lui faire une paroi d’hommes qui ont fait érouv de ce côté et peuvent y aller ; ils feront autour de lui comme une paroi, et il entrera parmi eux — pourvu que ceux dont on a fait la paroi ne sachent pas qu’elle a été faite à cette fin. Mais s’il est sorti sciemment, c’est interdit.
מי שהוציאוהו חוץ לתחו' עכו"ם או רוח רעה או שאר כל אונס או ששגג ויצא אין לו אלא ארבע אמות החזירוהו לתוך התחו' כאלו לא יצא והרי כל העיר כארבע אמות כבתחלה וחוצה לה אלפי' אמה לכל רוח אבל אם חוזר לדעת אין לו אלא ד' אמות: הגה וכן אם נכנס לספינה ויצאה הספינה חוץ לתחום וחזרה לאחוריה לנמל שהפליגה משם הרי הוא כאלו לא יצא דהוה ליה כמו שהוציאוהו עכו"ם והחזירוהו (א"ז):
Qui a été emmené hors du téhoum par des non-juifs, ou par un esprit mauvais, ou par tout autre oness (contrainte), ou qui est sorti shogeg (par erreur), n’a que quatre coudées. S’ils l’ont ramené dans le téhoum, c’est comme s’il n’était pas sorti, et toute la ville est comme quatre coudées comme au début, et hors d’elle deux mille coudées de chaque côté. Mais s’il revient sciemment, il n’a que quatre coudées. (Rema : De même s’il est entré dans un navire et que le navire est sorti hors du téhoum puis est revenu en arrière au port d’où il avait appareillé : c’est comme s’il n’était pas sorti, car c’est comme des non-juifs qui l’auraient emmené et ramené.)
נתנוהו עכו"ם חוץ לתחום בדיר או בסהר ומערה או בעיר אחרת מוקפת חומה לדירה או שנאנס בשאר אונס או ששגג ויצא חוץ לתחו' ונכנס לאחד מאלו ונזכר והוא בתוכו מהלך את כולו אבל אם יצא חוץ לתחומו לדעת אע"פ שהוא בתוך אחד מאלו אין לו אלא ארבע אמות:
Si des non-juifs l’ont placé hors du téhoum dans un parc à bétail, un enclos, une caverne ou une autre ville entourée d’un rempart pour l’habitation, ou qu’il ait été contraint par un autre oness, ou qu’il soit sorti shogeg hors du téhoum et soit entré dans l’un de ceux-ci et s’en soit souvenu alors qu’il y était : il en parcourt le tout. Mais s’il est sorti hors de son téhoum sciemment, bien qu’il soit dans l’un de ceux-ci, il n’a que quatre coudées.
מי שהפליגה ספינתו בים מהלך את כולה הואיל ושבת באויר מחיצו' ואם נפחתו דפני ספינה בשבת אם היא מהלכת מהלך את כולה ואם היא עומדת אינו מהלך בה אלא ארבע אמות: הגה ואם באמצע יש לו מחיצות עשרה ובראשו אין לו אזלינן בתר אמצעי ואפילו אין לו כלל רק יש בו לחקוק עשרה דאמרינן חוקקין להשלים (א"ז):
Celui dont le navire a appareillé en mer en parcourt le tout, puisqu’il a passé le Chabbat dans l’air des parois. Si les planches du navire se sont rompues le Chabbat : s’il avance, il en parcourt le tout ; s’il est à l’arrêt, il n’y marche que quatre coudées. (Rema : S’il a au milieu des parois de dix et qu’à l’avant il n’en a pas, on va d’après le milieu ; et même s’il n’en a point du tout, mais qu’on puisse y tailler dix, l’on dit : l’on taille pour achever.)
יצא לדעת והחזירוהו עכו"ם אין לו אלא ד' אמות ומיהו אם החזירוהו לעירו (המוקפת מחיצות לדירה) (הרא"ש פרק מי שהוציאוהו ורבינו ירוחם חי"א וא"ז) כולה כד' אמות ואפי' יצא לדעת וחזר לדעת (וע"ל דין סתם עיירות סימן ת"א):
S’il est sorti sciemment et que des non-juifs l’ont ramené, il n’a que quatre coudées. Toutefois, s’ils l’ont ramené dans sa ville entourée de parois pour l’habitation, toute entière elle est comme quatre coudées, même s’il est sorti sciemment et est revenu sciemment. Voir plus haut la loi des villes ordinaires, siman 401.
פירות שהוציא חוץ לתחום והחזירם אפי' במזיד לא הפסידו מקומם שכל העיר להם כד"א וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח כבתחלה אם הוא יו"ט ואם הוא שבת מותרין באכילה במקומם אפי' לאותו ישראל שהחזירם לצרכו במזיד מ"ט אנוסים הם וכל זמן שלא הוחזרו והם חוץ למקומם אם הוציאן בשוגג מותרים לאכלם ואסור לטלטלם חוץ לד' אמות ואם הוציאם במזיד אסור לאכלם אפי' מי שלא הוציאם ויש מתירים למי שלא הוציאם:
Des fruits que l’on a sortis hors du téhoum et que l’on a ramenés, même mezid (volontairement), n’ont pas perdu leur lieu : toute la ville leur est comme quatre coudées, et hors d’elle deux mille coudées de chaque côté comme au début, s’il s’agit d’un Yom Tov. S’il s’agit du Chabbat, ils sont permis à manger sur place, même à cet Israélite qui les a ramenés pour son besoin mezid : pourquoi ? Ils sont anos (contraint). Tant qu’ils n’ont pas été ramenés et sont hors de leur lieu : si on les a sortis shogeg, il est permis de les manger et interdit de les transporter hors de quatre coudées ; si on les a sortis mezid, il est interdit de les manger, même à qui ne les a pas sortis ; et certains le permettent à qui ne les a pas sortis.