Pour deux jours de diaspora l’on peut faire deux érouvin de deux côtés ou n’en faire qu’un pour un des deux jours. Roch Hachana est comme un seul jour. L’érouv doit être présent chaque crépuscule ; Kippour est comme le Chabbat.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה או שני י"ט של גליות יש לו לערב שני עירובין לשתי רוחות וסומך על איזה מהם שירצה ליום הראשון ועל העירוב שברוח השני ליום השני או מערב עירוב אחד לרוח אחת וסומך עליו לאחד משני הימים וביום השני יהיה כבני העיר וכאלו לא עשה עירוב ויש לו אלפים אמה לכל רוח בד"א בשני י"ט של גליות אבל בשני י"ט של ר"ה הרי הן כיום א' ואינו מערב לשני ימים אלא לרוח אחת וכן מתנה אדם על עירובו ואומר עירוב לשבת זו אבל לא לשבת אחרת לשבת אחרת אבל לא לשבת זו לשבתות ולא לימים טובים לי"ט ולא לשבתות:
Yom Tov qui tombe contre le Chabbat, soit avant lui soit après lui, ou deux Yom Tov de la diaspora : il a le droit de faire deux érouvin pour deux côtés et de s’appuyer sur celui qu’il voudra pour le premier jour et sur l’érouv du second côté pour le second jour ; ou de faire un seul érouv d’un seul côté et de s’y appuyer pour l’un des deux jours, et le second jour il sera comme les gens de la ville, comme s’il n’avait pas fait d’érouv, et il a deux mille coudées de chaque côté. En quels cas a-t-on dit cela ? Aux deux Yom Tov de la diaspora. Mais aux deux Yom Tov de Roch Hachana, ils sont comme un seul jour, et l’on ne fait érouv pour les deux jours que d’un seul côté. De même l’homme conditionne sur son érouv et dit : érouv pour ce Chabbat mais non pour un autre Chabbat ; pour un autre Chabbat mais non pour celui-ci ; pour les Chabbats et non pour les Yamim Tovim ; pour les Yamim Tovim et non pour les Chabbats.
המערב לשני ימים טובים של גליות או לשבת ויו"ט אע"פ שהוא עירוב א' לרוח אחת לשני הימים צריך שיהיה העירוב במקומו מצוי בליל הראשון ובליל ב' כל בין השמשות כיצד הוא עושה מוליכו בערב יו"ט או בע"ש ומחשיך עליו ונוטלו בידו ובא לו אם היה ליל י"ט ולמחר מוליכו לאותו מקום ומניחו שם עד שתחשך ואוכלו אם היה ליל שבת או מביאו אם היה ליל י"ט מפני שהן שתי קדושות ואינם כיום א' כדי שנ' מליל ראשון קנה העירוב לשני ימים ונאכל העירוב בראשון קנה העירוב לראשון ואינו עירוב לשני עירב ברגליו בראשון צריך לערב ברגליו בשני והוא שילך ויעמוד באותו מקום ויחשוב בלבו שיקנה שם שביתה ולא יאמר כלום מפני שאסור לעשות שום הכנה מי"ט לשבת או משבת לי"ט אפי' בדיבור וכ"ש שאינו יכול לערב בפת שלא עירבו בו כבר ביום הראשון מפני שהיה צריך לקרות עליו שם עירוב ונמצא מכין עירב בראשון במאכל אם רצה ליערב ברגליו בשני הרי זה עירוב ואם רצה לערב בפת צריך לערב באותה הפת עצמה שעירב בה בראשון שא"צ לומר כלום שכבר קרא שם עירוב ואם כן אינו מכין כלום:
Qui fait érouv pour deux jours de Yom Tov de la diaspora ou pour le Chabbat et le Yom Tov, bien que ce soit un seul érouv d’un seul côté pour les deux jours, il faut que l’érouv soit présent à sa place la première nuit et la seconde nuit tout le temps d’entre les deux soleils. Comment fait-il ? Il l’emmène la veille du Yom Tov ou le vendredi, attend la nuit dessus, le prend en main et s’en vient s’il s’agissait de la nuit de Yom Tov. Le lendemain, il l’emmène en ce lieu, l’y dépose jusqu’à la nuit et le mange s’il s’agissait de la nuit de Chabbat, ou l’apporte s’il s’agissait de la nuit de Yom Tov : parce que ce sont deux saintetés et qu’ils ne sont pas comme un seul jour, de sorte que nous dirions que dès la première nuit l’érouv a acquis pour les deux jours. Si l’érouv a été mangé le premier, il a acquis l’érouv pour le premier et ce n’est pas un érouv pour le second. S’il a fait érouv de ses pieds le premier, il doit faire érouv de ses pieds le second, c’est-à-dire qu’il ira se tenir en ce lieu et pensera en son cœur d’y acquérir la chevita, et ne dira rien, parce qu’il est interdit de faire aucune préparation du Yom Tov pour le Chabbat ou du Chabbat pour le Yom Tov, même en parole ; et à plus forte raison il ne peut faire érouv avec du pain dont on n’a pas déjà fait érouv le premier jour, parce qu’il faudrait proclamer sur lui le nom d’érouv, et l’on trouverait qu’il prépare. S’il a fait érouv le premier avec un aliment, s’il veut faire érouv de ses pieds le second, c’est un érouv ; s’il veut faire érouv avec du pain, il doit faire érouv avec ce pain même dont il a fait érouv le premier, car il n’a rien à dire, le nom d’érouv ayant déjà été proclamé, et ainsi il ne prépare rien.
זה שאמרנו שיש לו לערב ב' עירובין בשתי רוחות לשני הימים הוא שיהיה אפשר לו להגיע לכל א' משני העירובים ביום הראשון אבל אם אי אפשר להגיע לעירוב של יום השני ביום הראשון אין עירוב השני עירוב שהעירוב מצותו שיהיה בסעודה הראויה מבעוד יום וזה הואיל ואינו יכול להגיע לזה העירוב ביום הראשון הרי זה אינה ראויה מבעוד יום כיצד הרי שהניח עירובו ברחוק אלפים אמה מביתו לרוח מזרח וסמך עליו ליום ראשון והניח עירוב שני בריחוק אמה אחת או מאה או אלף ברוח מערב וסמך עליו ליום שני אין זה השני עירוב שהרי ביום הראשון אין זה עירוב השני ראוי לו מבע"י לפי שאינו יכול להגיע אליו שהרי לא נשאר לו ברוח מערב כלום אבל אם הניח עירובו ברחוק אלף ות"ק מביתו ברוח מזרח וסמך עליו ליום ראשון והניח עירוב שני רחוק מביתו לרוח מערב בתוך ת"ק אמה וסמך עליו ליום השני הרי זה עירוב שהרי אפשר שיגיע לו ביום ראשון:
Cela que nous avons dit, qu’il a le droit de faire deux érouvin de deux côtés pour les deux jours, c’est s’il lui est possible d’atteindre chacun des deux érouvin le premier jour. Mais s’il est impossible d’atteindre l’érouv du second jour le premier jour, le second érouv n’est pas érouv, car la mitsva de l’érouv est qu’il soit un repas propre de jour encore, et celui-ci, puisqu’il ne peut atteindre cet érouv le premier jour, n’est pas propre de jour encore. Comment ? Voici qu’il a déposé son érouv à deux mille coudées de sa maison du côté de l’est et s’y est appuyé pour le premier jour, et a déposé un second érouv à une coudée, ou cent, ou mille, du côté de l’ouest et s’y est appuyé pour le second jour : ce second n’est pas érouv, car le premier jour ce second érouv ne lui est pas propre de jour encore, puisqu’il ne peut l’atteindre, rien ne lui restant du côté de l’ouest. Mais s’il a déposé son érouv à mille cinq cents de sa maison du côté de l’est et s’y est appuyé pour le premier jour, et a déposé un second érouv loin de sa maison du côté de l’ouest dans les cinq cents coudées et s’y est appuyé pour le second jour : c’est un érouv, car il est possible qu’il l’atteigne le premier jour.
יום הכפורים הרי הוא כשבת בין לענין עירובי חצרות בין לענין עירובי תחומין:
Le jour de Kippour est comme le Chabbat, tant pour les érouvei hatsérot que pour les érouvei téhoumin.
יום טוב נוהג בו עירובי תחומין אבל לא עירובי חצרות:
Le Yom Tov comporte des érouvei téhoumin, mais non des érouvei hatsérot.