Texte et temps du Kidouch Levana : de nuit, de préférence à la sortie du Chabbat, entre sept jours et le seizième du molad.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
הרואה לבנה בחדושה מברך אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם וכו': הגה ואין לקדש החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה (אגור):
Qui voit la lune en son renouvellement bénit : אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם וכו'. (Rema : On ne sanctifie le mois que la nuit, au moment où la lune brille et où l’on jouit de sa lumière.)
אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים: הגה ודוקא אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחדש אז ממתינין עד מוצאי שבת אבל אם היא אח"כ אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו הלבנה ויעבור הזמן וכשמקדשין אותה בחול יש ללבוש בגדים נאים (ת"ה סי' ל"ה). אין מקדשין הלבנה קודם תשעה באב ולא קודם י"ה (מהרי"ל) ובמוצאי י"כ מקדשין אותה דאז שורין בשמחה אבל לא במוצאי תשעה באב או שאר תענית (ד"ע) ואין מקדשין אותה במוצאי שבת שחל בו י"ט (מהרי"ל הל' י"ט) ותולה עיניו ומיישר רגליו ומברך (מעומד) (טור) ואומר שלשה פעמים סימן טוב תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וכו': הגה ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו' ואומר תפול עליהם וגו' ולמפרע כאבן ידמו כו' ג' פעמים ואומר לחבירו ג"פ שלום עליך (הג"ה החדשות) ומשיב הוי כשואל (טור) ונוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקים שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר שמש ומגן ה' ולכן עושין שמחות ורקודין בקדוש החדש דוגמת שמחת נשואין: (בחיי פרשת וישב וד"ע):
On ne bénit sur la lune que le Motzaé Chabbat, lorsqu’on est parfumé et que ses vêtements sont beaux. (Rema : Seulement si la nuit du Motzaé Chabbat est avant le dix du mois : alors on attend jusqu’au Motzaé Chabbat. Mais si c’est après, on n’attend pas jusqu’au Motzaé Chabbat, de peur qu’il n’y ait deux, trois ou quatre nuits de nuages, qu’on ne voie pas la lune et que le temps passe. Quand on la sanctifie en semaine, il faut revêtir de beaux habits. On ne sanctifie pas la lune avant Ticha Béav ni avant Yom Kippour. Le Motzaé Yom Kippour, on la sanctifie, car alors on est dans la joie ; mais non le Motzaé Ticha Béav ni les autres jeûnes. On ne la sanctifie pas un Motzaé Chabbat où tombe un Yom Tov.) On lève les yeux, on joint les pieds et l’on bénit, debout, et l’on dit trois fois : סימן טוב תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וכו'. (Rema : On danse trois fois face à elle et l’on dit כשם שאני רוקד כו'. On dit תפול עליהם וגו' et, à rebours, כאבן ידמו כו', trois fois. On dit à son compagnon, trois fois, שלום עליך, et il répond ; le répondant est comme celui qui demande. On a l’usage de dire דוד מלך ישראל חי וקים, car sa royauté est comparée à la lune et est destinée à se renouveler comme elle, et Kenesset Israël reviendra s’attacher à son époux, le Saint béni soit-Il, à l’image de la lune qui se renouvelle avec le soleil, ainsi qu’il est dit שמש ומגן ה'. C’est pourquoi l’on fait des réjouissances et des danses au Kidouch Ha’hodech, à l’image de la joie d’un mariage.)
עד אימתי מברכין עליה עד י"ו מיום המולד ולא י"ו בכלל: (ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד) (תשובת מהרי"ל):
Jusqu’à quand bénit-on dessus ? Jusqu’au seize à compter du jour du molad, le seize non compris. On ne sanctifie que jusqu’à la moitié de vingt-neuf jours, douze heures et sept cent quatre-vingt-treize ‘halakim à partir du molad.
אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה: הגה ואין מקדשין הלבנה תחת הגג: (הגהות אלפסי החדשות):
On ne bénit dessus qu’après que sept jours ont passé sur elle. (Rema : On ne sanctifie pas la lune sous un toit.)