Cinq céréales valables pour la matsa ; kitniyot ; garde du blé dès la moisson ; interdiction de tremper ; sacs, meules et moment de la mouture.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אלו דברים שיוצאים בהם ידי חובת מצה בחטים ובשעורים ובכוסמין ובשבולת שועל ובשיפון (והמנהג ליקח לכתחלה חטים) (מהרי"ל) אבל לא באורז ושאר מיני קטנית וגם אינם באים לידי חימוץ ומותר לעשות מהם תבשיל: הגה ויש אוסרים (טור והגהות מיימוני פ"ה ומרדכי פ' כל שעה) והמנהג באשכנז להחמיר ואין לשנות מיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם ואינן אוסרין אם נפלו לתוך התבשיל וכן מותר להשהות מיני קטניות בבית (ת"ה סי' קי"ג) וזרע אקליז"א (מהרי"ל) ועני"ס אליינד"ר אינן מיני קטניות ומותר לאכלן בפסח כן נראה לי:
Voici les choses par lesquelles on s'acquitte de l'obligation de matsa : le blé, l'orge, l'épeautre, l'avoine et le seigle. (Et l'usage est de prendre lekhathila (a priori) du blé.) Mais non le riz ni les autres espèces de kitniyot ; elles n'en viennent pas non plus à fermenter, et il est permis d'en faire un mets. (Rema : Il en est qui interdisent. L'usage en Ashkenaz est d'être rigoureux, et il n'y a pas à changer. Toutefois il est évident qu'on n'interdit pas bediavad (après coup) si [des kitniyot] sont tombées dans le mets. De même il est permis d'allumer avec les huiles qui en sont faites, et elles n'interdisent pas si elles sont tombées dans le mets. De même il est permis de garder des espèces de kitniyot à la maison. La graine d'akliza et l'anis eilender ne sont pas des espèces de kitniyot, et il est permis de les manger à Pessa'h, ainsi qu'il me paraît.)
העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן יוצא בה ידי חובתו בפסח:
Celui qui fait une pâte de blé et de riz : s'il y a en elle le goût de céréale, on s'acquitte par elle de son obligation à Pessa'h.
אם לא ביררו החטים מאכילת עכבר אין בכך כלום: הגה וכן אם לא ביררו ממנו אותו דגן שצמח מיהו צריך לראות שאין בו כל כך שלא יהא ששים כנגדו מן ההיתר: (הגהות מיימוני בשם סמ"ק ות"ה סימן קי"ד):
Si l'on n'a pas trié le blé de la nourriture de souris, cela n'y fait rien. (Rema : De même si l'on n'en a pas trié le grain qui a germé. Toutefois il faut voir qu'il n'y en ait pas tant qu'il n'y aurait pas soixante contre lui de l'autorisé.)
החטים שעושים בהם מצת מצוה טוב לשמרן שלא יפלו עליהם מים משעת קצירה ולפחות משעת טחינה ובשעת הדחק מותר ליקח קמח מן השוק:
Les blés dont on fait la matsa de mitsva : il est bon de les garder pour que l'eau n'y tombe pas dès le moment de la moisson, et au moins dès le moment de la mouture. En cas de nécessité, il est permis de prendre de la farine au marché.
האידנא אסור ללתות בין חטים בין שעורים:
De nos jours, il est interdit de tremper, tant le blé que l'orge.
שקים שנותנים בהם קמח כל השנה אם רוצה ליתן בהם קמח ומכבסים אותם יפה צריכים להתיר קודם הכבוס כל התפירות שבהם בקצוות או אם הם מטולאים:
Les sacs dans lesquels on met de la farine toute l'année : si l'on veut y mettre de la farine et qu'on les lave bien, il faut détacher avant le lavage toutes les coutures qui s'y trouvent aux extrémités, ou s'ils sont rapiécés.
כשמוליכים השקים שיש בהם קמח מהרחיים אסור להניחם על גבי בהמה שאין אוכף או עור עב תחת השק: הגה וכן יזהר לכתחלה שלא להניח הרבה שקין עם קמח זה על זה במקום שאפשר (מרדכי ס"פ אלו עוברין):
Quand on transporte les sacs qui contiennent de la farine depuis la meule, il est interdit de les poser sur une bête s'il n'y a pas de selle ou une peau épaisse sous le sac. (Rema : De même on prendra garde lekhathila à ne pas poser beaucoup de sacs de farine les uns sur les autres, là où c'est possible.)
נוהגים לנקר הריחים משום דזמנין נתנו בהם תבואה לתות' לסולת ונוהגים שקמח הראשון שנטחן אחר הניקור שומרים אותו עד לאחר הרגל: הגה ואנשי מעשה רגילים לילך בעצמם אל מקום הריחיים לראות הם בעצמם לטחינת קמחיהם: (מרדכי)
On a l'usage de gratter les meules, parce que parfois on y a mis du grain à tremper pour la semoule. On a l'usage que la première farine moulue après le grattage, on la garde jusqu'après la fête. (Rema : Les hommes d'œuvre ont l'habitude d'aller eux-mêmes au lieu des meules pour voir par eux-mêmes la mouture de leur farine.)
צריך לטחון החטים יום או יומים לפני הלישה ואם טחנו ערב פסח יש אומרים שאסור ללוש מצה בו ביום לפי שהקמח בשעת טחינה רותח ומחמם המים והעיסה נוחה להחמיץ:
Il faut moudre le blé un jour ou deux avant le pétrissage. Si l'on a moulu la veille de Pessa'h, il est dit qu'il est interdit de pétrir de la matsa ce jour-là, parce que la farine, au moment de la mouture, est brûlante et échauffe l'eau, et la pâte est prompte à fermenter.