Puiser les eaux de nuit avant la nuit ; ne pas pétrir à l'eau chaude ni à l'eau qui n'a pas reposé ; sel et épices dans la matsa.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אין לשין אלא במים שלנו בין שהם מי בורות ומעיינות בין שהם מי נהרות ושואבים אותם מבעוד יום (סמוך לבין השמשות) (ד"ע והגהות מיימוני פ"ה) או בין השמשות ואין לשין בהן עד שיעבור הלילה כולה ויכולים לשאוב יום אחד לימים הרבה ואם הזמן חם יניחם במרתף שהוא קר ואם הזמן קר יניחם באויר כי המרתף הוא חם וצריך להשכים ולהכניסם לבית קודם שיזרח השמש ואפילו ביום המעונן: הגה ואם לא הכניסם בהשכמה אם לא עמדו כ"כ עד שהוחמו אינו מזיק ויותר טוב להעמידם תחת התקרה שמא ישכח להכניסם בהשכמה (ב"י בשם א"ח) וכשמוליך המים תחת אויר הרקיע יש לכסותן (ת"ה סי' קט"ו בשם סמ"ג וסמ"ק ומהרי"ק) כשחל פסח באחד בשבת יש לשאוב המים אור י"ג דהיינו בליל ה' (מרדכי ספ"ק דפסחים) לכתחלה יש לשאוב מן הנהרות ולא מן הבארות (אשר"י ומרדכי) אבל כשהנהרות גדולות מהפשרת שלגים וגשמים טוב יותר לשאוב מן הבארות (מהרי"ו) אין לשפוך מים שלנו מכח מת או תקופה הנופלת (מרדכי פרק כל שעה והגהות מיימוני פ"ה) ומ"מ טוב לכתחלה להשים בהם ברזל גם אסור לשאוב מים ע"י עכו"ם למצות של מצוה ואף לשאר מצות ישאב ישראל (מרדכי ומהר"י ברי"ן ומהרי"ל) אם אפשר ונוהגים ליטול מים מיוחדים למצה של מצוה ונוהגין ליקח כלי חרס חדשים ואין לשנות המנהג אבל בשל עץ אין להקפיד (כל בו):
On ne pétrit qu'avec des eaux de nuit, qu'il s'agisse d'eaux de citernes et de sources ou d'eaux de rivières. On les puise de jour encore (près du crépuscule) ou au crépuscule, et l'on n'y pétrit qu'après que la nuit entière soit passée. On peut puiser un jour pour plusieurs jours. Si le temps est chaud, on les pose dans une cave qui est froide ; si le temps est froid, on les pose à l'air, car la cave est chaude. Il faut se lever tôt et les rentrer à la maison avant que le soleil ne se lève, même par jour couvert. (Rema : Si on ne les a pas rentrées de bon matin, si elles n'ont pas séjourné au point de s'échauffer, cela ne nuit pas. Il est encore mieux de les poser sous le toit, de peur qu'on n'oublie de les rentrer de bon matin. Quand on transporte les eaux sous le ciel, il faut les couvrir. Quand Pessa'h tombe un dimanche, il faut puiser les eaux la nuit du 13, c'est-à-dire la nuit du jeudi. Lekhathila (a priori), il faut puiser aux rivières et non aux puits ; mais quand les rivières sont grosses de la fonte des neiges et des pluies, il est mieux de puiser aux puits. On ne versera pas les eaux de nuit à cause d'un mort ou d'une tekoufa qui tombe. Néanmoins il est bon lekhathila d'y mettre du fer. Il est aussi interdit de faire puiser de l'eau par un akoum pour les matsot de mitsva ; même pour les autres matsot, c'est un Israélite qui puise, si c'est possible. On a l'usage de prendre des eaux particulières pour la matsa de mitsva, et l'on a l'usage de prendre des ustensiles de terre neufs, et il n'y a pas à changer l'usage ; mais pour [des ustensiles] de bois, il n'y a pas à y regarder.)
יש אומרים שמים המכונסין בסוסטירנ"ה מותר ללוש בהם סמוך לשאיבתן ואין להקל בדבר אם לא בשעת הדחק:
Il est dit que les eaux rassemblées dans une citerne sont permises pour pétrir près de leur puisage ; il n'y a pas à être indulgent en cela, sinon en cas de nécessité.
אין ללוש במים חמין אפילו לא נתחממו אלא בחמה ולא במים הגרופים מדוד גדול שנחשתו עבה ותלוי על מקום האש ומים שבתוכו פושרים אפילו כשאין האש תחתיו ואם עבר ולש בין באלו בין במים שלא לנו אסור ויש חולקים ומתירים בלש במים שלא לנו ויש אומרים דבשוגג מותר ובשעת הדחק יש לסמוך עליהם: הגה ואפי' בלא דחק יש להתיר אם עבר בשוגג ולש במים שלא לנו: (רבי' ירוחם וב"י):
On ne pétrira pas à l'eau chaude, même si elle ne s'est échauffée qu'au soleil, ni à l'eau tirée d'une grande chaudière dont le cuivre est épais et qui est suspendue au-dessus de l'emplacement du feu, et dont l'eau est tiède même quand le feu n'est plus dessous. Si l'on a enfreint et pétri, que ce soit avec celles-ci ou avec des eaux qui n'ont pas reposé la nuit, c'est interdit. Il en est qui contestent et permettent quand on a pétri avec des eaux qui n'ont pas reposé. Il est dit qu'en cas de shogeg (par erreur) c'est permis ; et en cas de nécessité on peut s'appuyer sur eux. (Rema : Même sans nécessité, il y a à permettre si l'on a enfreint en shogeg et pétri avec des eaux qui n'ont pas reposé.)
מים שלא לנו שנתבטלו חד בתרי במים שלנו לשין בהם:
Des eaux qui n'ont pas reposé, annulées une pour deux dans des eaux de nuit : on y pétrit.
נוהגין שלא ליתן מלח במצה ונכון הדבר: ואפי' בדיעבד יש לאסור (מרדכי וד"ע):
On a l'usage de ne pas mettre de sel dans la matsa, et la chose est juste. Même bediavad (après coup), il y a à interdire.
לש המצ' בקצח ושומשמין ובמיני תבלין כשר' כיון שיש בה טעם מצה ומ"מ אין ליתן בה תבלין לפי שהוא חד ומחמם העיסה: הגה ופלפלין אפי' בדיעבד אסור וכן אם נפל בה סיד (מהרי"ב):
Celui qui pétrit la matsa avec du cumin noir, du sésame et des espèces d'épices : elle est valide, puisqu'il y a en elle le goût de matsa. Néanmoins on n'y mettra pas d'épices, parce que c'est âcre et que cela échauffe la pâte. (Rema : Le poivre, même bediavad, est interdit. De même si de la chaux y est tombée.)