Interdit d'ouvrage après midi le 14 ; usages locaux avant midi ; voyageurs ; trois métiers permis ; soins aux bêtes et enlèvement du fumier.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
העוש' מלאכ' בערב פסח מחצות ולמעלה משמתין אותו ואפי' לעשות בחנם אסור ויש מי שאוסר אפילו ע"י עכו"ם ויש מי שמתיר (וכן הוא המנהג):
Celui qui fait un ouvrage la veille de Pessa'h à partir de midi, on le met en niddui ; même le faire gratis est interdit. Il est quelqu'un qui interdit même par un akoum, et il est quelqu'un qui permet (et tel est l'usage).
במה דברים אמורים כשעושה מלאכה להשתכר (או בחנם והוא מלאכה גמורה לתפור בגדים ממש) (ב"י) אבל מתקן הוא כליו ליום טוב וכן מי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו מותר:
De quoi parle-t-on ? Quand on fait un ouvrage pour gagner (ou gratis, s'il s'agit d'un ouvrage accompli, coudre vraiment des vêtements). Mais on répare ses ustensiles pour Yom Tov. De même celui qui écrit des livres pour soi, à titre d'étude, c'est permis.
קודם חצות מקום שנהגו לעשות מלאכה עושים מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין: הגה ולדידן מקום שנהגו שלא לעשות (מהרי"ו) ודוקא מלאכות גמורות אבל שאר מלאכות אפי' מנהג ליכא (מהרי"ב):
Avant midi : un lieu où l'on a l'usage de faire un ouvrage, on en fait ; un lieu où l'on a l'usage de n'en pas faire, on n'en fait pas. (Rema : Pour nous, [c'est] un lieu où l'on a l'usage de n'en pas faire. Cela seulement pour les ouvrages accomplis ; mais pour les autres ouvrages, il n'y a même pas d'usage.)
ההולך ממקו' שעושים למקום שאין עושים לא יעשה ביישוב מפני המחלוקת אבל עושה הוא במדבר וההולך ממקו' שאין עושים למקום שעושי' לא יעשה ונותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם ואעפ"כ לא יתראה בפניהם שהוא בטל מפני איסור לעולם אל ישנה אדם מפני המחלוקת וכן מי שדעתו לחזור למקומו נוהג כאנשי מקומו בין להקל בין להחמיר והוא שלא יתראה בפני אנשי המקום שהוא בו מפני המחלוק':
Celui qui va d'un lieu où l'on en fait à un lieu où l'on n'en fait pas, n'en fera pas dans l'agglomération, à cause de la dispute ; mais il en fait au désert. Celui qui va d'un lieu où l'on n'en fait pas à un lieu où l'on en fait n'en fera pas : on lui impose les rigueurs du lieu d'où il est sorti et les rigueurs du lieu où il est allé. Néanmoins il ne se montrera pas devant eux oisif, à cause de l'interdit : que jamais un homme ne change à cause de la dispute. De même celui qui a l'intention de rentrer chez lui se conduit comme les gens de son lieu, tant pour l'indulgence que pour la rigueur, pourvu qu'il ne se montre pas devant les gens du lieu où il se trouve, à cause de la dispute.
אפי' במקום שנהגו לעשות לא יתחיל בתחל' מלאכ' בארבע עשר אע"פ שהוא יכול לגומרה קודם חצות אלא שלשה אומניות בלבד הם שמתחילין בהם במקום שנהגו לעשות ועושין עד חצות ואלו הם החייטים והספרים והכובסים אבל שאר אומניות אם התחיל בהם קודם ארבעה עשר הוא שיגמור עד חצות: הגה ויש מקילין לומר ששלשה אומניות הנזכרים מתחילין ועושין עד חצות אפי' במקום שנהגו שלא לעשות ואם התחיל מבעוד יום בשאר אומניות והוא לצורך המועד עושין עד חצות והכי נהוג (טור בשם הרא"ש):
Même dans un lieu où l'on a l'usage d'en faire, on ne commencera pas un ouvrage au quatorze, bien qu'on puisse l'achever avant midi. Seulement trois métiers commencent, dans un lieu où l'on a l'usage d'en faire, et l'on travaille jusqu'à midi : ce sont les tailleurs, les barbiers et les blanchisseurs. Mais les autres métiers, si l'on a commencé avant le quatorze, c'est alors qu'on achève jusqu'à midi. (Rema : Il en est qui sont indulgents à dire que les trois métiers susdits commencent et travaillent jusqu'à midi, même dans un lieu où l'on a l'usage de n'en pas faire. Si l'on a commencé de jour encore aux autres métiers, et que c'est pour le besoin de la fête, on travaille jusqu'à midi, et ainsi est l'usage.)
מושיבין שובכים לתרנגולים בארבע עשר דהיינו לתקן מקום שיעמדו התרנגולים והתרנגולות:
On installe des nids pour les poules le quatorze, c'est-à-dire qu'on aménage un lieu où se tiendront les coqs et les poules.
תרנגולת שישבה על הביצים שלשה ימים או יותר ומתה מושיבין אחרת תחתיה כדי שלא יפסידו הביצים:
Une poule qui a couvé les œufs trois jours ou plus et qui est morte : on en met une autre à sa place, afin que les œufs ne se perdent pas.
גורפין (פי' מוציאין במגריפה והוא כלי המיוחד לכך) זבל מתחת רגלי בהמה:
On enlève à la pelle le fumier de sous les pieds de la bête.
הזבל שבחצ' לא יוציאנו אלא יסלקנו לצדדי' ואם נתרב' בחצר יוציאנו לאשפה:
Le fumier qui est dans la cour, on ne l'emportera pas : on le rejettera sur les côtés. S'il s'est multiplié dans la cour, on l'emportera au dépotoir.
מוליכים ומביאים כלים מבית האומן כל היום אף על פי שאינם לצורך המועד (ונהגו שלא להקיז בשום עי"ט ואין לשנות) (כל בו בשם מהרי"ו):
On emporte et l'on apporte des ustensiles de chez l'artisan tout le jour, même s'ils ne sont pas pour le besoin de la fête. (On a pris l'usage de ne pas se faire saigner la veille d'aucun Yom Tov, et il n'y a pas à changer.)