Motsi-matsa, maror, korekh, intention requise, kezayit en deux fois, obligation de la matsa le premier soir seulement.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
יטול ידיו ויברך על נטילת ידים ויקח המצות כסדר שהניחן הפרוסה בין שתי השלימות ויאחזם בידו ויברך המוציא ועל אכילת מצה ואח"כ יבצע מהשלימה העליונה ומהפרוסה משתיהן ביחד ויטבלם במלח: הגה ואין המנהג לטבלה במלח בלילה ראשונה דפת נקי אין צריך מלח ויאכלם בהסיבה ביחד כזית מכל אחד ואם אינו יכול לאכול כשני זתים ביחד יאכל של המוציא תחלה ואח"כ של אכילת מצה ואח"כ יקח כזית מרור וישקענו כולו בחרוסת ולא ישהנו בתוכו שלא יתבטל טעם מרירתו ומטעם זה צריך לנער החרוסת מעליו ויברך על אכילת מרור ויאכלנו בלא הסיבה ואח"כ נוטל מצה שלישית ובוצע ממנה וכורכה עם המרור וטובלה בחרוסת: הגה ויש אומרים דאין לטובלו וכן הוא במנהגים וכן ראיתי נוהגין: ואומר זכר למקדש כהלל ואוכלם ביחד בהסיב' ומשבירך על אכילת מצה לא יסיח בדבר שאינו מענין הסעודה עד שיאכל כריכה זו כדי שתעלה ברכת אכילת מצה וברכת אכילת מרור גם לכריכה זו:
Il se lavera les mains et bénira על נטילת ידים. Il prendra les matsot dans l'ordre où il les a posées, la rompue entre les deux entières, les tiendra à la main, bénira המוציא et על אכילת מצה, puis rompra de la supérieure entière et de la rompue, des deux ensemble, et les trempera dans le sel. (Rema : L'usage n'est pas de tremper dans le sel le premier soir, car un pain fin n'a pas besoin de sel.) Il les mangera en hassiba, ensemble, un kezayit de chacune. S'il ne peut manger deux kezayit à la fois, il mangera d'abord celui de המוציא, puis celui de אכילת מצה. Ensuite il prendra un kezayit de maror, le plongera tout entier dans la 'haroset, et ne l'y laissera pas, afin que le goût d'amertume ne s'annule pas ; pour la même raison, il faut secouer la 'haroset de dessus. Il bénira על אכילת מרור et le mangera sans hassiba. Ensuite il prend la troisième matsa, en rompt, l'enroule avec le maror et la trempe dans la 'haroset. (Rema : Certains disent qu'il ne faut pas la tremper, et ainsi est-il dans les Minhagim, et ainsi ai-je vu pratiquer.) Il dit זכר למקדש כהלל et les mange ensemble en hassiba. Depuis qu'il a béni על אכילת מצה, qu'il ne s'interrompe pas par un propos étranger au repas jusqu'à ce qu'il ait mangé cette korekh, afin que la berakha de אכילת מצה et celle de אכילת מרור portent aussi sur cette korekh.
אם אין לו ירקות לטיבול ראשון אלא מרור יברך עליו בטיבול ראשון בורא פרי האדמה ועל אכילת מרור ובטיבול השני יטבלנו בחרוסת ויאכלנו בלא ברכה:
S'il n'a d'autres légumes pour le premier tivol que du maror, il bénira dessus, au premier tivol, בורא פרי האדמה et על אכילת מרור ; au second tivol, il le trempera dans la 'haroset et le mangera sans berakha.
בלע מצה יצא אבל אם בלע מרור לא יצא דטעם מרור בעינן וליכא ואפי' אם בלע מצה ומרור כאחד ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא ואם כרכם בסיב ובלעו אף ידי מצה לא יצא לפי שאין דרך אכילה בכך:
S'il a avalé la matsa, il est quitte ; mais s'il a avalé le maror, il n'est pas quitte, car il nous faut le goût du maror, et il n'y est pas. Même s'il a avalé matsa et maror ensemble, il est quitte de la matsa et non du maror. S'il les a enroulés dans du siv et les a avalés, il n'est même pas quitte de la matsa, car ce n'est pas une manière de manger.
אכל מצה בלא כוונה כגון שאנסוהו עכו"ם או לסטים לאכול יצא ידי חובתו כיון שהוא יודע שהלילה פסח ושהוא חייב באכילת מצה אבל אם היה סבור שהוא חול או שאין זו מצה לא יצא:
S'il a mangé de la matsa sans intention, par exemple que des idolâtres ou des brigands l'aient anos (contraint) à manger, il est quitte de son obligation, puisqu'il sait que c'est la nuit de Pessa'h et qu'il est tenu de manger de la matsa. Mais s'il pensait que c'était un jour profane, ou que ce n'était pas de la matsa, il n'est pas quitte.
אכל כזית מצה והוא נכפה בעת שטותו ואח"כ נתרפא חייב לאכול אחר שנתרפא לפי שאותה אכיל' היתה בשעה שהיה פטור מכל המצו':
S'il a mangé un kezayit de matsa alors qu'il était épileptique au moment de sa crise, puis qu'il a guéri, il est tenu d'en manger après sa guérison, car cette consommation a eu lieu à un moment où il était exempt de toutes les mitsvot.
אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית יצא ובלבד שלא ישהה בין אכילה לחבירתה יותר מכדי אכילת פרס: (ועיין לקמן סימן תרי"ב ס"ג):
S'il a mangé environ un demi-kezayit, puis encore environ un demi-kezayit, il est quitte, à condition de n'avoir pas tardé entre une bouchée et l'autre plus que le temps d'akhilat pras. (Voir plus loin siman 612 seif 3.)
אין חיוב אכילת מצה אלא בליל' הראשון בלבד: הגה ונהגו לעשות שלש מצות של סדר מעשרון זכר ללחמי תודה ועושים בהם סי' לידע איזה ראשונה או שניה או שלישית ומניחים הראשונה עליונה והשניה באמצע והשלישית בתחתונה לכריכה ואם שינה לא עיכב (טור בשם הרא"ש) ואופין אותו ג"כ כסדר (כל בו ואבודרהם) ואם נשברה אחת מהן לוקחים אותה לשניה דבלאו הכי פורסין אותה (אגור) ואף בלילה הראשון יוצא בכזית (ושיעור כזית ע"ל סי' תפ"ו):
L'obligation de manger de la matsa n'est que le premier soir seulement. (Rema : On a l'usage de faire les trois matsot du seder d'un issaron, souvenir des pains de toda, et l'on y met un signe pour savoir laquelle est la première, la deuxième ou la troisième ; on pose la première en haut, la deuxième au milieu et la troisième en bas pour la korekh. Si l'on a changé l'ordre, cela n'empêche pas. On les cuit aussi dans cet ordre. Si l'une d'elles s'est cassée, on la prend pour la deuxième, car de toute façon on la rompt. Même le premier soir, on est quitte avec un kezayit (la mesure du kezayit, voir plus haut siman 486).)