Lectures de la Torah des huit jours, Hallel en sautillant, Moussaf, dernier Yom Tov sans שהחיינו, Chabbat de 'hol hamoed.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
ביום שני קורין בפרשת אמור שור או כשב עד סוף הענין ומפטיר קורא כמו ביום ראשון ומפטיר במלכים בפסח דיאשיהו מוישלח המלך עד ואחריו לא קם כמוהו:
Le second jour, on lit dans la parasha אמור, שור או כשב jusqu'à la fin du passage. Le maftir lit comme le premier jour, et la haftara est dans les Rois, le Pessa'h de Yoshiahou, de וישלח המלך jusqu'à ואחריו לא קם כמוהו.
יום ג' שהו' חש"מ ערבית ושחרית ומנחה מתפלל כדרכו ואומר יעלה ויבא בעבודה ואם לא אמרו מחזירין אותו וכן מזכירו בברכת המזון ואם לא אמרו אין מחזירין אותו ובמוסף מתפלל כדרך שמתפלל במוסף של י"ט: הגה אלא כשמגיע לעל ידי משה עבדך כאמור אומר והקרבתם עולה וגו' עד ושני תמידים כהלכתם (טור):
Le troisième jour, qui est 'hol hamoed : Arvit, Sha'harit et Min'ha, on prie comme d'habitude et l'on dit יעלה ויבא dans Avoda ; si on ne l'a pas dit, on le fait répéter. De même on le mentionne dans birkat hamazone ; si on ne l'a pas dit, on ne le fait pas répéter. À Moussaf, on prie comme on prie au Moussaf de Yom Tov. (Rema : Seulement, quand on arrive à על ידי משה עבדך כאמור, on dit והקרבתם עולה etc. jusqu'à ושני תמידים כהלכתם.)
נוהגים שבי"ט אומר את יום טוב מקרא קודש הזה ובחש"מ אומר את יום מקרא קודש הזה (ואנו אין נוהגין לומר מקרא קודש כלל לא בי"ט ולא בחוה"מ) (טור):
On a l'usage, à Yom Tov, de dire את יום טוב מקרא קודש הזה, et à 'hol hamoed את יום מקרא קודש הזה. (Rema : Nous n'avons pas l'usage de dire מקרא קודש du tout, ni à Yom Tov ni à 'hol hamoed.)
כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של י"ט קורין ההלל בדילוג כמו בראש חודש:
Tous les jours de 'hol hamoed et les deux derniers jours de Yom Tov, on lit le Hallel en sautillant, comme à Rosh 'Hodesh.
סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא וזה הסדר לא ישתנה כי אם כשחל פסח ביום ה' שביום שלישי שהוא שבת קורא ראה אתה אומר אלי שהוא פסל וביום א' ב' ג' קורין קדש בכספא במדברא:
Signe des parashiot des huit jours de Pessa'h : משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא. Cet ordre ne change que lorsque Pessa'h tombe un jeudi : le troisième jour, qui est Chabbat, on lit ראה אתה אומר אלי, qui est פסל ; et les jours dimanche, lundi, mardi, on lit קדש, בכספא, במדברא.
בכל ימי חול המועד ושני ימים טובים אחרונים קורים (הרביעי) בספר שני בקרבנו' המוספין שבפנח' ומתחיל והקרבתם עד סוף פיסקא:
Tous les jours de 'hol hamoed et les deux derniers Yom Tov, on lit (le quatrième) dans le second sefer les korbanot des Moussafim qui sont dans פנחס, et l'on commence והקרבתם jusqu'à la fin du passage.
בליל יום טוב האחרון מקדשין על היין ואין אומרים זמן: הגה ואומרים בתפלה ובקידוש זמן חירותינו כמו בי"ט ראשון (מהרי"ל ומנהגים):
Le soir du dernier Yom Tov, on fait le kiddouch sur le vin et l'on ne dit pas zeman. (Rema : On dit dans la tefila et dans le kiddouch זמן חירותינו, comme au premier Yom Tov.)
מפטירין ביום שביעי וידבר דוד וביום שמיני עוד היום בנוב לעמוד:
On lit la haftara le septième jour : וידבר דוד ; et le huitième jour : עוד היום בנוב לעמוד.
שבת שחל בחול המועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו של שבת ואומר יעלה ויבא בעבוד' ובמוסף אומר סדר מוסף יום חול המועד אלא שמזכיר של שבת ואומר ותתן לנו את יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וכן אומר את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים ומפטירים היתה עלי: הגה ואין מזכירין בברכת ההפטרה לפסח לא באמצע ולא בחתימה ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד ואם שבת בי"ט האחרון אומרים אותו באותו שבת וכן הדין בסוכות עם קהלת ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם) והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים:
Chabbat qui tombe pendant 'hol hamoed : Arvit, Sha'harit et Min'ha, on prie comme d'habitude le Chabbat et l'on dit יעלה ויבא dans Avoda. À Moussaf, on dit l'ordre du Moussaf du jour de 'hol hamoed, seulement on mentionne le Chabbat et l'on dit ותתן לנו את יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה ; de même on dit את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה, et l'on conclut מקדש השבת וישראל והזמנים. La haftara est היתה עלי. (Rema : On ne mentionne pas Pessa'h dans la berakha de la haftara, ni au milieu ni dans la conclusion. On a l'usage de dire Shir Hashirim le Chabbat de 'hol hamoed ; si le Chabbat est le dernier Yom Tov, on le dit ce Chabbat-là. Même règle à Souccot avec Kohelet ; et l'on a l'usage de dire Ruth à Shavouot. Le peuple a pris l'usage de ne pas bénir dessus על מקרא מגילה ni על מקרא כתובים.)