Examen du couteau, bêtes hors du téhoum, veau né le jour de fête, bête moribonde, couverture du sang, bekor, mêlanges de sang, koï.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אין מראין סכין לחכם בי"ט לראות אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימת' וילך ויחדדנה במשחז' וחכם שראה סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים: הגה ועכשיו בזמן הזה שכל שוחט רואה סכין בעצמו כל הרוצה לשחוט בי"ט יבדוק סכינו מעי"ט ולא ביום טוב שמא ישחיזנו (ד"ע ומהרי"ל והגהות שחיטה) מיהו אם לא בדקו מעי"ט והוא שעת הדחק יכול לבדקו ביום טוב: (שחיטות ישנים):
On ne montre pas un couteau à un sage le Yom Tov pour qu’il voie s’il est propre à la chehita, de crainte qu’il soit ébréché et qu’il dise : il est interdit d’égorger avec, à cause de l’ébréchure, et que l’on aille l’affûter sur une meule. Un sage qui a vu un couteau pour lui-même peut le prêter à d’autres. (Rema : De nos jours, où chaque chohet examine lui-même son couteau, quiconque veut égorger le Yom Tov examinera son couteau la veille de Yom Tov et non le Yom Tov, de crainte qu’il l’affûte. Toutefois, si on ne l’a pas examiné la veille et que c’est une situation de détresse, on peut l’examiner le Yom Tov.)
יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט ואפי' גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו ואע"פ שהיה אפשר להוליכה מאתמול: (וה"ה שהטבח יכול להוליך הסכין אצל הבהמה) (ב"י):
On peut emmener le couteau et la bête chez le boucher pour la chehita, même un petit chevreau qu’il faut porter sur l’épaule, bien qu’on eût pu l’emmener la veille. De même le boucher peut emmener le couteau jusqu’à la bête.
בהמו' שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום הרי אלו מוכנות ולוקחין מהן ושוחטין אותן ביום טוב אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו בי"ט אין שוחטין אותן בי"ט מפני שהן מוקצין ואין דעת אנשי העיר עליהן וה"מ בבהמות ישראל אבל של עכו"ם לית בהו משום מוקצה דאין העכו"ם צריך הכן אא"כ באו בשביל ישראל שאז אסור לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין (פי' מקום ששם שוחטין הבהמות) אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות ואם ספק מותרות אפי' באו לצורך ישראל שהמוקצה הולכים בספיקו להקל ואם הביאום לצורך העכו"ם או אפי' סתם בעיר שרוב עכו"ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא:
Bêtes qui sortent paître hors du téhoum et rentrent coucher dans le téhoum : elles sont préparées ; on en prend et on les égorge le Yom Tov. Mais celles qui paissent et couchent hors du téhoum, si elles sont venues le Yom Tov, on ne les égorge pas le Yom Tov, parce qu’elles sont moktsé et que les gens de la ville n’y comptaient pas. Cela ne vaut que pour des bêtes de Juifs ; celles d’un non-juif n’ont pas de moktsé, car le non-juif n’a pas besoin de préparation, à moins qu’elles soient venues pour un Juif, auquel cas c’est interdit. Aussi un non-juif qui a amené une bête à l’étal (endroit où l’on égorge les bêtes) : s’il est connu qu’elles ont couché hors du téhoum, elles sont interdites ; en cas de doute, elles sont permises, même si elles sont venues pour un Juif, car pour le moktsé on va à l’indulgence en cas de doute. Si on les a amenées pour le besoin des non-juifs, ou même sans précision dans une ville à majorité non-juive, c’est permis, car quiconque apporte le fait pour la majorité.
בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שמא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרו' וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום:
Bêtes dont on sait qu’elles couchent hors du téhoum et que l’on trouve en ville le second jour : je dis que peut-être on les a rentrées dès la veille et qu’elles ont couché hors de la muraille, et elles sont permises ; à plus forte raison celles égorgées le matin, car la présomption est qu’on les a rentrées dès la veille dans le téhoum.
עגל שנולד ביו"ט מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו: הגה ובעינן גם כן שהפריס על גבי קרקע (טור והרא"ש) דחיישי' שמא יראה בו ריעותא באיברים הפנימיי' ונמצא שחט בי"ט שלא לצורך כן נראה לי מדברי הרא"ש והטור: ואם היו שבת וי"ט סמוכים זה לזה נולד בזה מותר בזה:
Un veau né le Yom Tov : on peut l’égorger si la mère est destinée à la consommation, et à condition que l’on sache en soi-même que ses mois sont accomplis. (Rema : Il faut aussi qu’il se soit tenu sur le sol, car l’on craint qu’on ne découvre un défaut aux organes internes et qu’on se trouve avoir égorgé le Yom Tov sans besoin.) Si Chabbat et Yom Tov se suivent, né l’un des jours, il est permis l’autre.
בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה אסור לשחטה אלא א"כ יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבע"י (ואפי' אין שהות לנתחה ולבדקה תחילה) (טור) וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אא"כ שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו: הגה וי"א דאין להפשיטה כלל אלא א"כ שחטה לצורך י"ט וכן ראוי להורות: (הגהות אלפסי פ' אין צדין):
Une bête moribonde dont on craint qu’elle ne meure, alors qu’on a déjà mangé et qu’on n’en a pas besoin : il est interdit de l’égorger, à moins qu’il reste assez de jour pour en manger une olive rôtie avant la nuit (même s’il n’y a pas le temps de la découper et de l’examiner d’abord). Quand il reste assez de jour et qu’on l’a égorgée, on n’en prend pas la peau, à moins d’en laisser un membre que l’on emporte avec soi. (Rema : Certains disent qu’on ne la dépouille pas du tout, à moins de l’avoir égorgée pour le besoin de Yom Tov ; et c’est ainsi qu’il convient de décider.)
אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים:
Si l’on a égorgé une bête au champ, on ne l’apportera pas sur une perche ou une civière comme en semaine, mais on l’apportera à la main, membre par membre.
עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיט' מותר לשחטו בי"ט ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אע"ג דאתיליד ביה ריעותא:
Un oiseau piétiné dont on craint que les membres n’aient été broyés, et qui doit donc attendre vingt-quatre heures puis être examiné après la chehita : on peut l’égorger le Yom Tov, et l’on ne craint pas de le trouver teréfa, bien qu’un soupçon soit déjà né en lui.
בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום אין חכם יכול לראותו בי"ט אם יש בו מום ואפי' אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום אינו יכול לשחטו אבל אם נולד במומו ועבר וראהו נשחט על פיו ואם ראה המום מעי"ט וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו יכול לחקור עליו בי"ט אם נפל בו המום מאיליו ומתירו: הגה ואם נפל בכור בבור אסור להעלותו דהא אינו ראוי לשחטו אלא עושה לו פרנסה במקומו: (רמב"ם פ"ב)
Un bekor de nos jours, que l’on ne peut égorger sans défaut : un sage ne peut l’examiner le Yom Tov pour voir s’il a un défaut ; même si l’on a outrepassé et qu’on l’a examiné et trouvé un défaut, on ne peut l’égorger. Mais s’il est né avec son défaut et que l’on a outrepassé et l’a examiné, on l’égorge sur sa parole. Si l’on a vu le défaut la veille de Yom Tov et que l’on a vu que c’est un défaut sur lequel on peut égorger, on peut s’enquérir le Yom Tov s’il est tombé de lui-même et le déclarer permis. (Rema : Si un bekor est tombé dans une fosse, il est interdit de le remonter, car il n’est pas propre à être égorgé ; on lui assure sa nourriture sur place.)
אותו ואת בנו שנפלו לבור מעלה את הראשון על מנת לשוחטו ואינו שוחטו וחוזר ומערים ומעלה את השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט:
« Celui-ci et son petit » tombés dans une fosse : on remonte le premier pour l’égorger, on ne l’égorge pas, puis l’on use d’un subterfuge et l’on remonte le second ; on égorge celui que l’on veut.
בהמה חציה של עכו"ם וחצי' של ישראל יכולי' לשחטה בי"ט ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן:
Une bête moitié à un non-juif et moitié à un Juif : on peut l’égorger le Yom Tov ; même s’ils en ont deux, on peut égorger les deux.
השוחט בהמה בי"ט אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו (בידו ב"י) ומושכו אילך ואילך ואם נתלש נתלש:
Qui égorge une bête le Yom Tov n’a pas le droit d’arracher la laine pour faire place au couteau : on l’écarte (à la main) et on la tire deçi delà ; si elle s’arrache, elle s’arrache.
השוחט את העוף לא ימרוט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין:
Qui égorge un oiseau ne pluchera pas les plumes pour faire place au couteau.
לא ישחוט אדם חיה ועוף בי"ט אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבע"י ואם עבר ושחט אם יש לו דקר (פי' כעין יתד של ברזל שחופרין בו את הקרקע) נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו (ואפי' היה צריך לכמה דקירות שרו) [ב"י]:
On n’égorge pas une bête sauvage ni un oiseau le Yom Tov à moins d’avoir de la terre préparée dès la veille. Si l’on a outrepassé et égorgé : s’il a un pieu (sorte de piquet de fer pour creuser le sol) fiché dès la veille dans de la terre meuble, on couvre avec (même s’il faut plusieurs coups de pieu, c’est permis).
אפר כירה שהוסק מעי"ט מותר לכסות בו אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא א"כ הוא חם שראוי לצלות בו ביצה ואם שחט מותר לכסות בו אע"פ שאינו ראוי לצלו' בו ביצה ומיהו עדיף טפי לכסות בדקר נעוץ בעפר תיחוח אם יש לו: [ב"י בשם הרא"ש וטור]:
La cendre d’un foyer allumé la veille de Yom Tov : on peut couvrir avec. Mais s’il a été allumé le Yom Tov, c’est interdit, à moins qu’elle soit chaude et propre à y rôtir un œuf. Si l’on a déjà égorgé, on peut couvrir avec, même si elle n’est pas propre à y rôtir un œuf. Toutefois il vaut mieux couvrir avec un pieu fiché dans de la terre meuble, si l’on en a.
הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס במקום אחד מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך אבל אם הכניס מלא קופה לצורך גינתו לא שמאחר שהוא מועט בטל:
Si l’on a rentré beaucoup de terre chez soi pour son jardin, entassée en un seul endroit, on peut couvrir avec : tant qu’elle est en tas, on y compte pour tout besoin. Mais si l’on n’a rentré qu’une corbeille pour son jardin, non : une fois qu’elle est peu abondante, elle est annulée.
מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צרכו (וע"ל סי' ש"ח סעיף ל"ח) ולא אמרי' שהוא בטל אגב קרקע הבית והוא שייחד לו קרן זוית דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו:
On peut rentrer une corbeille pleine de terre à la maison sans précision et en faire tous ses besoins (voir plus haut siman 308 seif 38). On ne dit pas qu’elle est annulée du fait du sol de la maison, à condition d’y avoir réservé un coin : du moment qu’on ne l’a pas étalée, il est clair qu’on la veut pour ses besoins. Si c’est de la terre meuble, on peut couvrir avec.
כוי (פי' בריה שנולדה מתיש וצבי') אין שוחטין אותו בי"ט ואם שחטו אין מכסין את דמו אפי' יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא דאל"כ לא היו מטריחין לכסות דמו בי"ט ויבא להתיר חלבו ולערב אם רשומו ניכר יכסנו: הגה ודוקא ששחטו בקרן זויות וכהאי גוונא אבל אם שחטו באמצעית החצר אפי' דם בהמה יכול לכסות אם יש לו עפר מוכן דהוה ליה כגרף של רעי וצריך לכסות שלא יתלכלכו כליו בחצר: [הגהות אלפסי פרק קמא דביצה]:
On n’égorge pas un koï (créature née d’un bouc et d’une biche) le Yom Tov. Si on l’a égorgé, on n’en couvre pas le sang, même si l’on a de la terre préparée, parce que le témoin dira : c’est certainement une bête sauvage, sinon on ne se donnerait pas la peine de couvrir son sang le Yom Tov, et l’on en viendrait à en permettre la graisse. Mais si le mélange est reconnaissable, on le couvrira. (Rema : Seulement si on l’a égorgé dans un coin ou de façon analogue ; mais si on l’a égorgé au milieu de la cour, même le sang d’une bête domestique on peut le couvrir s’il a de la terre préparée, car c’est comme un pot de déjections et il faut couvrir pour que les ustensiles de la cour ne se salissent pas.)
שחט בהמה וחי' ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו ואם לאו לא יכסנו:
Si l’on a égorgé une bête domestique et une bête sauvage et que leurs sangs se sont mêlés, et que l’on a de la terre préparée ou de la cendre de foyer : si l’on peut couvrir d’un seul coup de pieu, sans avoir à multiplier à cause du sang de la bête domestique, on couvre ; sinon, on ne couvre pas.
שחט צפור מערב י"ט ולא כיסה דמו לא יכסנו בי"ט:
Si l’on a égorgé un oiseau la veille de Yom Tov et que l’on n’en a pas couvert le sang, on ne le couvrira pas le Yom Tov.