On ne fend pas de bois de construction ni de poutre cassée le jour même. Bois du champ, feuilles éparpillées, bois tombés de l’arbre, débris d’ustensiles, coquilles de noix.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדות לבנין ולא מקורה שנשברה בי"ט אפי' אם היתה רעועה מעי"ט וקרובה להשבר אבל אם נשברה מעי"ט אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע מבקעין ממנה חתיכות גדולות ולא יבקע לא בקרדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופץ (פי' סכין של קצבים ויש עושין בו ב' ראשין דומה קצת לקרדום רש"י) ובצד הקצר שלו אבל לא בצד הרחב ויש מי שאוסר אפי' בקופיץ לפי שאין אנו בקיאין מהו ולא התירו אלא בסכין:
On ne fend pas de bois pris de poutres destinées à la construction, ni d’une poutre cassée le Yom Tov, même si elle était déjà vermoulue la veille de Yom Tov et près de se casser. Mais si elle s’est cassée la veille de Yom Tov, et qu’on ne peut la brûler sans la fendre, on en fend de gros morceaux ; on ne fendra ni à la hache, ni à la faucille, ni à la scie, mais au couperet (couteau de boucher ; certains en font un à deux têtes, un peu semblable à une hache) et par le côté étroit, non par le côté large. Il en est qui interdisent même au couperet, car nous ne savons plus ce que c’est, et l’on n’a autorisé qu’au couteau.
עצים גדולים קצת וראוים להסקה בלא ביקוע לא יבקע כלל ואפי' לשברם ביד יש מי שאוסר:
De gros bois encore un peu grands et propres à brûler sans être fendus : on ne les fendra pas du tout ; même les briser à la main, il en est qui l’interdisent.
אין מביאין עצים מן השדה אפי' אם היו מכונסין שם מבערב אבל מגבב הוא בשדה משלפניו (וכן בחצר לוקח לפניו) [ב"י ורמב"ם] ומדליק שם ומביאין מהמכונסים שברשות היחיד ואפי' היתה מוקפ' שלא לשם דירה ובלבד שיהיה בה מסגרת ותהיה בתוך תחום שבת ואם חסר אחת מכל אלו הרי הן מוקצה:
On n’apporte pas de bois du champ, même s’ils y étaient ramassés dès la veille. Mais on peut ramasser dans le champ ce qui est devant soi (de même dans la cour, on prend devant soi) et allumer sur place. On apporte de ce qui est ramassé dans un domaine privé, même s’il n’était pas enclos pour y habiter, à condition qu’il ait une bordure et qu’il soit dans le téhoum du Chabbat. S’il manque l’une de ces conditions, ils sont moktsé.
עלי קנים ועלי גפני' אע"פ שהם מכונסים בקרפף וכיון שהרוח מפזרת אותם הרי הם כמפוזרין ואסורים ואם הניח עליהם כלי כבד מערב י"ט הרי אלו מוכנים:
Feuilles de roseaux et feuilles de vigne, même ramassées dans un enclos : dès lors que le vent les disperse, elles sont comme éparpillées et interdites. Si l’on a posé dessus un objet lourd la veille de Yom Tov, elles sont préparées.
עצים שנשרו מן האילן בי"ט אין מסיקין בהם (וע"ל סימן תק"ו סעיף ב'):
Bois tombés de l’arbre le Yom Tov : on ne les brûle pas (voir plus loin siman 506 seif 2).
כלים שנשברו בי"ט אין מסיקין בהם מפני שהם נולד: (ואם הסיק בכלים אסור להפוך באש לאחר שהודלקו במקצת דאז הוו שברי כלי אא"כ ריבה עליהם עצים מוכנים) [המגיד פ"ב ור"ן פ"ק דביצה] אבל מסיקין בכלים שלמים או בכלים שנשברו מבעוד יום:
Ustensiles cassés le Yom Tov : on ne les brûle pas, parce qu’ils sont noulad. (Si l’on a allumé avec des ustensiles, il est interdit de retourner le feu après qu’ils ont un peu brûlé, car alors ce sont des débris d’ustensile, à moins d’y avoir ajouté du bois déjà préparé.) Mais on brûle des ustensiles entiers, ou des ustensiles cassés dès la veille.
שקדים ואגוזים שאכלם מערב יום טוב מסיקין בקליפיה' בי"ט ואם אכלם בי"ט אין מסיקין בקליפיהן: הגה גם אין להסיק עם האגוזים והשקדים עצמן אלא אם כן הם עדיין בקליפה (ב"י) ולפידים שנשארו מי"ט ראשון שכבו מותר לחזור ולהדליקם אפי' בי"ט שני של ר"ה או י"ט אחר שבת: [הרא"ש ומרדכי ריש ביצה וב"י]:
Amandes et noix mangées la veille de Yom Tov : on en brûle les coquilles le Yom Tov. Si on les a mangées le Yom Tov, on n’en brûle pas les coquilles. (Rema : On ne brûle pas non plus les noix et amandes elles-mêmes, à moins qu’elles soient encore dans leur coquille. Des torches restées du premier Yom Tov et éteintes : on peut les rallumer, même le second jour de Roch Hachana ou un Yom Tov qui suit le Chabbat.)