On ne lessive pas pendant le moëd, sauf voyageurs, prisonniers, langes d'enfants, tache, chemise unique. On retire chez l'artisan les objets nécessaires au moëd.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אין מכבסין במועד ואלו שמכבסין הבא ממדינת הים והיוצא מבית השביה ומבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים ברגל ומי שנדר שלא לכבס ונשאל ברגל והתירו לו ומטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג ובגדי קטנים ובעלת הכתם שנמצא במועד ומי שאין לו אלא חלוק א' וכלם מכבסין כדרכן אפי' בנתר ואהל (פי' מיני בורית) ובפרהסיא על גבי הנהר: הגה מיהו לא יכבסו רק הצריך להן דהיינו חלוק א' (מרדכי והגהות אשירי פ' אלו מגלחין) מיהו בגדי הקטנים ביותר דהיינו אותן שמלפפים בהם ומשתינים ומוציאין ריעי בהם מותר לכבס ארבעה וחמשה בפעם אחד כי צריך להרבה מהם כל רגע והא דמותר לכבס בפרהסיא היינו דוקא כשרוחץ על גבי הנהר משום דמתכבס יותר יפה על גב הנהר אבל אם אינו כובסו על גבי נהר לא יכבס רק בצנעא ולא בפרהסיא כן נראה לי:
On ne lessive pas pendant le moëd. Voici ceux qui lessivent : celui qui arrive d'outre-mer ; celui qui sort de captivité et de prison ; le menoudé à qui les Sages ont levé le nidouï pendant le régel ; celui qui avait fait vœu de ne pas lessiver, s'est fait consulter pendant le régel et on le lui a permis ; les serviettes des mains, les linges des sefarim, les linges d'essuyage, les vêtements des enfants, et celle qui a une tache trouvée pendant le moëd ; et celui qui n'a qu'une seule chemise. Tous lessivent à leur manière habituelle, même au natron et à l'ohel — sortes de savon —, et en public au bord du fleuve. (Rema : Toutefois on ne lessivera que ce qui leur est nécessaire, c'est-à-dire une chemise. Toutefois les vêtements des tout-petits, ceux dans lesquels on les lange et où ils urinent et font leurs selles, il est permis d'en lessiver quatre ou cinq d'un coup, car on en a besoin de beaucoup à chaque instant. Et ce qui est permis de lessiver en public, c'est seulement lorsqu'on lave au bord du fleuve, parce que cela se lessive mieux au bord du fleuve ; mais si l'on ne lessive pas au bord du fleuve, on ne lessivera qu'en cachette et non en public. Ainsi m'apparaît-il.)
כל כלי פשתן מותר לכבסן ולא נהגו כן והוה ליה דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם:
Tous les objets de lin, il est permis de les lessiver ; mais on n'en a pas pris l'usage, et ce sont des choses permises dont d'autres ont pris l'usage de les interdire : tu n'as pas le droit de les autoriser devant eux.
מביאין מבית האומן כלים שהם לצורך המועד כגון כרים וכסתות וצלוחית אבל כלים שאינם לצורך המועד כגון מחרישה או צמר מבית הצבע אין מביאים ואם אין לאומן מה יאכל נותן לו שכרו ומניחן אצלו ואם אינו מאמינו מניחן בבית הסמוך לו ואם חושש שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת אבל לא יביאם לביתו אלא בצנעה:
On apporte de chez l'artisan les objets nécessaires au moëd, tels que coussins, traversins et flacons ; mais les objets qui ne sont pas nécessaires au moëd, tels qu'une charrue ou de la laine de chez le teinturier, on ne les apporte pas. Si l'artisan n'a pas de quoi manger, on lui donne son salaire et on les laisse chez lui. S'il ne s'y fie pas, on les dépose dans la maison voisine. S'il craint qu'on ne les vole, on les transporte dans une autre cour ; mais on ne les apportera chez soi qu'en cachette.