Nasses d'osier permises, non les filets de fil. On tresse les lits, on froisse le linge. Vêtement déchiré : interdit, sauf par un changement. L'artisan coud en ouvrage de profane.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
מותר לעשות מצודות דגים מערבה שהוא מעשה הדיוט אבל לא הארוגים מחוטים שהוא מעשה אומן: הגה ומותר לתקן הפתילות לנרות בחול המועד דמעשה הדיוט הוא: (נ"י פרק אלו מגלחין ור' ירוחם נ"ד ח"ה וב"י):
Il est permis de faire des nasses à poissons en osier, car c'est un ouvrage de profane ; mais non celles tissées de fils, qui sont un ouvrage d'artisan. (Rema : Il est permis de préparer les mèches des lampes pendant 'Hol hamoed, car c'est un ouvrage de profane.)
מסרגין (פי' הוא כעין האריגה אלא שבסריגה יש ריוח מה בין חוט לחוט) המטות אבל אין מפשילין חבלים בתחילה:
On tresse les lits — c'est comme le tissage, sauf que dans le tressage il y a de l'espace d'un fil à l'autre — ; mais on ne toronne pas de cordes à neuf.
מותר למעך בגדי פשתן בידים אחר הכיבוס כדי ללבנן ולרככן אבל אין עושין קשרי בתי ידים מפני שהוא מעשה אומן (ומותר להחליק הבגדים עם הזכוכית כדרכן הואיל והוא לצורך המועד) (סמ"ג ור' ירוחם):
Il est permis de froisser à la main les vêtements de lin après la lessive, afin de les blanchir et de les assouplir. Mais on ne fait pas les attaches des poignets, car c'est un ouvrage d'artisan. (Rema : Il est permis de lisser les vêtements avec le verre à la manière habituelle, puisqu'il est pour le besoin du moëd.)
אסור לתקן מלבושיו ומנעליו הקרועים וכן אסור לומר לעכו"ם לתקנם: (מיהו ע"י שינוי שרי לתקנם קצת לצורך המועד) (רבי ירוחם):
Il est interdit de réparer ses vêtements et ses souliers déchirés ; de même il est interdit de dire à un non-Juif de les réparer. (Rema : Toutefois, par un changement, il est permis de les réparer un peu pour le besoin du moëd.)
מי שצריך לו בגד במועד אם היה הדיוט ואינו מהיר באותה מלאכה הרי זה עושה כדרכו ואם היה אומן מהיר הרי זה עושה אותה מעשה הדיוט דהיינו שיעשה תפירות רחבות ותפירה אחת למעלה ואחת למטה כשיני הכלב: הגה וכל אדם יחמיר על עצמו לתפור בשינוי זה ולא מהני לאומן לתפור ע"י שישנה באחיזת המחט בידו אלא בעינן שינוי הניכר. (תה"ד סימן פ"ז):
Celui qui a besoin d'un vêtement pendant le moëd : s'il était profane et n'est pas habile à ce travail, il le fait à la manière habituelle ; s'il était artisan habile, il le fait en ouvrage de profane, c'est-à-dire qu'il fait des points larges, un point en haut et un point en bas, comme les dents du chien. (Rema : Tout homme se montrera strict envers soi-même de coudre avec ce changement. Il ne suffit pas à l'artisan de coudre en changeant la tenue de l'aiguille dans sa main : il faut un changement manifeste.)