Dès qu'entre Av, on diminue la joie, le commerce, les constructions et plantations de fête, mariages et repas de fiançailles. La semaine du jeûne : interdits de coupe, lessive, vêtements neufs, viande et vin selon les usages. On se garde de sheheheyanou et de marcher seul aux heures de Qetev Meriri.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
משנכנס אב ממעטין בשמחה ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עכו"ם לישתמיט מיניה דריע מזליה: הגה מילה שהיא מר"ח עד ט' באב נוהגין שהמוהל ובעל ברית ואבי הבן לובשין בגדי שבת (מנהגים) אבל בלאו הכי אסור אפי' בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת כי אם הכתונת לבד (מרדכי הל' ט"ב והגהות אשירי פ"ד דתענית ואגודה ורוקח) אבל פורשין פרוכת של שבת אם לא שאירע ט' באב בשבת ונדחה שאז אין פורשין פרוכת של שבת ומי שיש לו נישואין בשבת נחמו מותר ללבוש בגדי שבת בשבת של חזון: (מהרי"ל)
Dès qu'entre Av, on diminue la joie. Un Juif qui a un procès avec un non-Juif s'en écartera, car son étoile est mauvaise. (Rema : Pour une milah entre Roch Hodech et Tich'a Beav, l'usage est que le mohel, le ba'al berit et le père de l'enfant portent des habits de Chabbat. Hormis ce cas, il est interdit, même le Chabbat Hazon, de changer pour des habits de Chabbat, sinon la chemise seulement. On étend toutefois le parokhet de Chabbat, sauf si Tich'a Beav est tombé un Chabbat et a été reculé : alors on n'étend pas le parokhet de Chabbat. Qui a un mariage le Chabbat Nahamou peut porter des habits de Chabbat dès le Chabbat Hazon.)
מר"ח עד תענית ממעטים במשא ומתן ובבנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור ובנטיע' של שמחה כגון אבורנקי של מלכי' שנוטעים לצל להסתופף בצילו או מיני הדס ומיני אהלי' ואם היה כותלו נוטה ליפול אע"פ שהוא של שמחה מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית) ואין נושאין נשים ואין עושין סעוד' אירוסין אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפי' בתשעה באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר: הגה ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב: (מנהגים):
De Roch Hodech jusqu'au jeûne, on diminue le commerce et la construction de joie — comme une maison de noces pour son fils, ou une construction de peintures et de moulures — et la plantation de joie — comme un berceau royal planté pour l'ombre où l'on s'abrite, ou des espèces de myrtes et de tentes. Si son mur penche pour tomber, même s'il est de joie, il est permis de bâtir. Pour un besoin de mitsva, tout est permis. On ne célèbre pas de mariages et l'on ne fait pas de repas de fiançailles ; mais se fiancer sans repas est permis, même à Tich'a Beav même, afin qu'un autre ne le précède pas. (Rema : On a l'usage d'être strict et de ne pas se marier du 17 Tamouz jusqu'après Tich'a Beav.)
שבוע שחל בו ט' באב אסורים לספר ולכבס אפי' אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב ואפי' אין לו אלא חלוק אחד אסור וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה ואפי' מטפחו' הידים והשלחן אסור וכיבוס שלנו מותר אבל גיהוץ (פי' מעבירין על הבגדים אבן חלוק להחליקו. ערוך) שלנו אסור וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ והרי הם ככיבוס שלנו ומותר והני מילי לגוהצן ולהניחן עד אחר תשעה באב אבל אסור ללבשן בשבוע זה ונהגו לאסור אפי' כלי פשתן ואפי' בכיבוס שלנו בין ללבוש בין לכבס ולהניח ואין להקל בדבר כיון שנהגו וכ"ש דאפשר דמדינא נמי אסור שהרי יש מי שכתב דכיבוס שלנו קרוי (גיהוץ) לשל בני בבל שאין מתלבנים יפה לפי שמימיהם הם עכורים שאינה ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל וכיבוס של שאר ארצות אפשר שהוא ככיבוס של ארץ ישראל ואסור ועוד יש מי שפירש דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית וכבוס היינו במים לבד ובזמן הזה אין מכבסים במים לבד ונמצא שכל כיבוס של זמן זה הוי גיהוץ ואסור מדינא אפי' בכלי פשתן ללבשן מיהא: הגה ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ר"ח עד אחר התענית אם לא לצורך מצוה כגון אשה הלובשת לבנים מותרת לכבס וללבוש לבנים ולהציע תחתיה (רוקח וא"ז) אבל בט' באב עצמו לא תלבש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה (הגהות שערי דורא) וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות ואסור ליתן כלים לכובסת עכו"ם לכבס מר"ח ואילך אבל קודם ר"ח מותר לתת אע"פ שכובסת אחר ר"ח. (תוספות פ"ד דתענית ומהרי"ל):
La semaine où tombe Tich'a Beav, il est interdit de se couper les cheveux et de laver le linge, même si l'on ne veut pas le porter maintenant mais le garder pour après Tich'a Beav ; même si l'on n'a qu'une seule chemise, c'est interdit. De même les linges déjà lavés auparavant, que ce soit pour les porter ou pour en garnir le lit ; même les serviettes de mains et de table sont interdites. Notre lessive est permise, mais notre gihouts (on passe une pierre lisse sur les vêtements pour les lisser) est interdit. Les vêtements de lin n'ont pas statut de gihouts : ils sont comme notre lessive et sont permis. Cela n'est dit que pour les repasser et les laisser jusqu'après Tich'a Beav ; mais il est interdit de les porter cette semaine. On a pris l'usage d'interdire même les vêtements de lin, même pour notre lessive, que ce soit pour porter, pour laver et laisser ; on n'y relâchera pas, puisque tel est l'usage. À plus forte raison est-il possible que ce soit interdit aussi de par la loi : il y a qui a écrit que notre lessive s'appelle gihouts par rapport à celle des gens de Bavel, dont les tissus ne blanchissent pas bien, leurs eaux étant troubles — ce n'est pas un pays de montagnes et de collines comme la terre d'Israël ; et la lessive des autres pays est peut-être comme celle de la terre d'Israël, donc interdite. D'autres expliquent que gihouts désigne l'eau avec cendre, natron et savon, et le kivous l'eau seule ; or de nos jours on ne lave plus à l'eau seule, et toute lessive actuelle est gihouts, interdite de par la loi, même pour les vêtements de lin, du moins pour les porter. (Rema : Nous avons l'usage d'être stricts en tout cela dès le début de Roch Hodech jusqu'après le jeûne, sauf pour un besoin de mitsva : une femme qui revêt des blancs a le droit de laver et de porter des blancs et d'en garnir sous elle. Mais à Tich'a Beav même, elle ne portera pas de blancs, seulement une chemise inspectée et propre. De même, en l'honneur de Chabbat, on porte des vêtements de lin et l'on garnit de blancs comme les autres Chabbats. Il est interdit de donner des vêtements à une blanchisseuse non-juive à laver dès Roch Hodech ; mais avant Roch Hodech, on peut les donner, même si elle lave après Roch Hodech.)
לאחר התענית מותר לספר ולכבס מיד ואם חל תשעה באב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת מותר בשתי השבתות בין שקודם התענית בין שאחריו ויש מי שאומר שנהגו לאסור כל שבוע שלפניו חוץ מיום ה' ויום ו': הגה ונוהגין להחמיר מתחלת ר"ח לענין כיבוס אבל תספורת נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז: (מנהגים)
Après le jeûne, il est permis de se couper les cheveux et de laver le linge aussitôt. Si Tich'a Beav tombe un dimanche, ou un Chabbat et qu'il est reculé après Chabbat, les deux Chabbats sont permis, celui d'avant le jeûne et celui d'après. Il y a qui dit que l'usage est d'interdire toute la semaine qui précède, hors le jeudi et le vendredi. (Rema : On a l'usage d'être strict dès le début de Roch Hodech pour la lessive ; mais pour la coupe de cheveux, on est strict dès le 17 Tamouz.)
אסור לעבריות לכבס בגדי העכו"ם בשבוע זו:
Il est interdit aux Juives de laver les vêtements des non-Juifs cette semaine-ci.
כלים חדשים בין לבנים בין צבועים בין של צמר בין של פשתן אסור ללבוש בשבת זה: (ואנו מחמירין מראש חדש ואילך):
Des vêtements neufs, qu'ils soient blancs ou teints, de laine ou de lin, il est interdit de les porter cette semaine-ci. Nous sommes stricts dès Roch Hodech.
יש אומרי' שאסור לתקן בגדי' חדשי' ומנעלים חדשים בשבת זה ויש להחמיר בזה מר"ח: הגה וה"ה דאסור לקנותן וכן אומן ישראל אסור לעשותן לאחרים בין בשכר בין בחנם (תה"ד וב"י) ונהגו להקל בזה אבל אם ידוע ומפורסם שהמלאכה של עכו"ם שרי (תה"ד) וכן נהגו לתת לאומנים עכו"ם לתקן כלים חדשים תוך זמן זה כדי שיהיו מוכנים לאחר התענית ומיהו טוב למעט בזה במקום דאפשר דלא עדיף משאר משא ומתן דממעט לן:
Il y a qui dit qu'il est interdit de confectionner des vêtements neufs et des souliers neufs cette semaine-ci ; on sera strict là-dessus dès Roch Hodech. (Rema : De même il est interdit de les acheter. Un artisan juif n'a pas le droit de les faire pour d'autres, ni contre salaire ni gratuitement. On a pris l'usage d'être souple là-dessus. Mais s'il est notoire que le travail est d'un non-Juif, c'est permis. On a aussi l'usage de donner à des artisans non-juifs à confectionner des vêtements neufs pendant ce temps, afin qu'ils soient prêts après le jeûne. Toutefois il est bon d'en diminuer là où c'est possible, car cela n'est pas mieux que le reste du commerce, que l'on diminue.)
נשי דנהיגי דלא למשתי (פי' מלשון או בשתי או בערב) עמרא מדעייל אב מנהגא (ונוהגין שלא לקדש הלבנה עד אחר ת"ב) (מהרי"ל ודעת עצמו):
Les femmes qui ont l'usage de ne pas monter la chaîne de laine dès qu'entre Av — c'est un usage. On a l'usage de ne pas sanctifier la lune qu'après Tich'a Beav.
יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו (ומותר בחומץ של יין) (אגודה ומהרי"ל) ויש שמוסיפין מראש חדש עד התענית ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז: הגה ומצניעים מר"ח ואילך הסכין של שחיטה (ר' ירוחם ני"א ח"ג והגהות מיימוני) שאין שוחטים כי אם לצורך מצוה) כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו:
Il y a qui ont l'usage de ne pas manger de viande et de ne pas boire de vin cette semaine-ci. Le vinaigre de vin est permis. Il y a qui ajoutent de Roch Hodech jusqu'au jeûne, et qui ajoutent dès le 17 Tamouz. (Rema : Dès Roch Hodech, on met de côté le couteau de shehita, car on n'égorge que pour un besoin de mitsva : un malade, Chabbat, une milah, un pidyon haben et semblables.)
יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון: הגה ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה (תשובת מהרי"ל סי' ק"ו) אלא נותנים לתינוק ובמקום דליכא תינוק מותר בעצמו לשתות הבדלה ובסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכת וסעודת אירוסין אוכלין בשר ושותין יין כל השייכין לסעודה אבל יש לצמצם שלא להוסיף ובשבוע שחל ט' באב בתוכה אין לאכול בשר ולשתות יין רק מנין מצומצם וזה אפי' בערב ת"ב שרי (מנהגים ומהרי"ל) ובלבד שלא יהיה בסעודה שמפסיק בה: (ד"ע)
Il y a qui dit que ceux qui ont l'usage de ne pas manger de viande ces jours-là ont le droit d'un mets cuit avec de la viande ; ils sont interdits de volaille, de viande salée et de vin en fermentation ; on peut boire le vin de havdala et de birkat hamazon. (Rema : On a l'usage d'être strict et de ne pas boire de vin à birkat hamazon ni à havdala : on le donne à un enfant ; s'il n'y a pas d'enfant, on peut soi-même boire la havdala. À un repas de mitsva — milah, pidyon haben, siyoum d'un traité, repas de fiançailles — on mange de la viande et l'on boit du vin, tous ceux qui appartiennent au repas ; mais on restreindra pour ne pas ajouter. La semaine où tombe Tich'a Beav, on ne mange de viande et l'on ne boit de vin que pour un minyan restreint ; cela est permis même la veille de Tich'a Beav, pourvu que ce ne soit pas au repas où l'on cesse de manger.)
כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור פורץ גדר הוא וינשכנו נחש: (ומותר לשתות כל שכר אפי' של דבש שקורים מע"ד):
Quiconque mange de la viande là où l'usage l'interdit force la haie, et un serpent le mordra. On peut boire toute bière, même de miel, qu'on appelle mead.
תספורת שבוע זה אחד ראשו ואחד כל שער שבו אסור:
La coupe de cheveux cette semaine-ci : tant la tête que tout poil du corps sont interdits.
ובזקן כל שמעכב את האכילה מותר:
Quant à la barbe, tout ce qui gêne le manger est permis.
אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשב' שחל ט' באב להיות בתוכה: הגה מיהו בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי שמוציאים בהם רעי ומשתינין בהם הני ודאי משרא שרי ואפי' בבגדי שאר הקטנים נוהגים להקל: (ב"י)
Il est interdit aux adultes de couper les cheveux des petits et de laver leurs vêtements la semaine où tombe Tich'a Beav. (Rema : Toutefois les langes dans lesquels on enveloppe entièrement les petits, où ils font leurs besoins, ceux-là sont certainement permis. Même pour les autres vêtements des petits, on a l'usage d'être souple.)
מי שתכפוהו אבילות של מת ושל שבת זו והכביד שערו מיקל בתער אבל לא במספרים ומכבס כסותו במים אבל לא בנתר ובחול:
Qui s'est vu superposer un deuil de mort et celui de cette semaine, et dont les cheveux sont devenus pesants, s'allège au rasoir mais non aux ciseaux ; il lave ses vêtements à l'eau, mais non au natron et au sable.
יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חודש ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו ויש מתענים מי"ז בתמוז עד ת"ב: הגה ולצורך מצוה שרי ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל) ואפי' אם טובלת ליל י' באב מותר לה לרחוץ בערב ת"ב אם א"א לה לרחוץ ליל י' (אגודה) ונראה דה"ה אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה כשאר שנה הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה ונוהגין שלא לרחוץ אפי' בצונן מר"ח ואילך (ת"ה סי' ק"ו) אפי' בע"ש של חזון אסור לרחוץ כי אם ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן (מהרי"ל ותשובת מהרי"ל סי"ו וב"י) ויש מקילין בחפיפת הראש בחמין למי שרגיל בכך כל שבת:
Il y a qui ont l'usage de ne pas se laver dès Roch Hodech ; qui ne s'en abstiennent que cette semaine-ci ; et qui jeûnent du 17 Tamouz jusqu'à Tich'a Beav. (Rema : Pour un besoin de mitsva, c'est permis. Aussi une niddah se lave et se trempe. Même si elle se trempe la nuit du 10 Av, elle peut se laver la veille de Tich'a Beav s'il lui est impossible de se laver la nuit du 10. Il semble qu'il en va de même pour une femme qui revêt des blancs : elle peut se laver un peu comme à l'ordinaire, puisqu'elle ne le fait pas pour le plaisir mais pour une mitsva. On a l'usage de ne pas se laver, même à froid, dès Roch Hodech. Même le vendredi de Hazon, il est interdit de se laver sinon la tête, le visage, les mains et les pieds à froid. Il y a qui sont souples pour le lavage de tête à chaud, pour qui en a l'habitude chaque Chabbat.)
טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש אבל על פדיון הבן אומר ולא יחמיץ המצוה: (וכן בפרי שלא ימצא אחר ט' באב מותר לברך ולאכלו בין המצרים) (בנימין זאב סימן קס"ג ותשובת מהרי"ל):
Il est bon de prendre garde de ne pas dire sheheheyanou pendant Bein Hametsarim (entre les détroits) sur un fruit ou un vêtement ; mais pour un pidyon haben on le dit, et l'on ne laissera pas aigrir la mitsva. De même pour un fruit que l'on ne trouvera pas après Tich'a Beav, on peut bénir et le manger pendant Bein Hametsarim.
צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט) ולא יכו התלמידים בימים ההם:
Il faut prendre garde, du 17 Tamouz à Tich'a Beav, de ne pas marcher seul de la quatrième heure à la neuvième heure, parce qu'en ces heures règne Qetev Meriri, et l'on ne frappera pas les élèves ces jours-là.