Même après le repas de clôture, on peut encore manger tant qu'on n'a pas accepté explicitement de ne plus manger. La nuit de Tich'a Beav a le même statut que le jour. On cesse de jour ; le crépuscule est interdit comme à Kippour.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אע"פ שאכל סעודה המפסקת מותר לחזור ולאכול אלא א"כ קבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום הגה וקבלה בלב אינה קבלה אלא צריך להוציאו בשפתיו: (בית יוסף בשם התוס'):
Même s'il a mangé le repas de clôture, il lui est permis de revenir manger, sauf s'il a accepté sur soi explicitement de ne plus manger ce jour-là. (Rema : Une acceptation dans le cœur n'est pas une acceptation ; il faut la faire sortir par les lèvres.)
תשעה באב לילו כיומו לכל דבר ואין אוכלים אלא מבעוד יום ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים: הגה ומותר ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל עד בין השמשות ומיהו בחול נוהגין לחלוץ מנעלים קודם שיאמר ברכו ואם הוא שבת חולצים לאחר ברכו מלבד ש"ץ שחולץ קודם ברכו (הגהות מיימוני) רק אומר תחלה המבדיל וכו' (מנהגים בשם מהרא"ק) ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות (מהרי"ל ומנהגים) וכן לא יטייל ערב תשעה באב:
Tich'a Beav : sa nuit est comme son jour pour toute chose. On ne mange que de jour encore, et son crépuscule est interdit comme Yom Kippour. (Rema : Le lavage, l'onction et la chaussure de cuir sont permis jusqu'au crépuscule. Toutefois en semaine, on a l'usage de retirer les souliers avant de dire Barekhou ; s'il est Chabbat, on les retire après Barekhou, hormis le chaliah tsibbour qui les retire avant Barekhou, seulement il dit d'abord hamavdil, etc. On a pris l'usage de ne pas étudier, la veille de Tich'a Beav, depuis midi, sinon les sujets permis à Tich'a Beav. Aussi, s'il tombe un Chabbat, on ne dit pas les Pirqei Avot. De même, on ne se promènera pas la veille de Tich'a Beav.)