À Tich'a Beav sont interdits : lavage, onction, chaussure de cuir, rapports, étude joyeuse de la Torah. Femmes enceintes et nourrices jeûnent et accomplissent. On ne se salue pas. Le travail suit l'usage du lieu. Qui mange n'en verra pas la joie de Jérusalem.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
תשעה באב אסור ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובגמ' בהלכות ובאגדות משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ותינוקות של בית רבן בטלים בו אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם:
Tich'a Beav est interdit pour le lavage, l'onction, la chaussure de cuir et les rapports conjugaux. Il est interdit de lire dans la Torah, les Prophètes et les Écrits, et d'étudier la Mishna, le Midrash, la Guemara, les halakhot et les aggadot, parce qu'il est dit : פקודי ה' ישרים משמחי לב. Les petits de la maison du maître sont chômés ce jour-là. Mais on lit Iyov et les passages de malheur de Yirmeyahou ; s'il s'y trouve des versets de consolation, il faut les sauter.
ומותר ללמוד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב:
Il est permis d'étudier le Midrash Eikha et le chapitre Elou megalhin, et de même d'étudier le commentaire d'Eikha et le commentaire d'Iyov.
יש מי שאוסר ללמוד ע"י הרהור:
Il y a qui interdit d'étudier par méditation.
ומותר לקרות כל סדר היום ופרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל: הגה ומותר לחזור הפרשה בתשעה באב: (מנהגים)
Il est permis de lire tout l'ordre du jour, la parasha des sacrifices, la Mishna Eizehou meqoman et le Midrash Rabbi Yishmaël. (Rema : Il est permis de réviser la parasha à Tich'a Beav.)
עוברות ומניקות מתענות בט' באב ומשלימות כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור אבל בג' צומות אחרים פטורו' מלהתענו' ואעפ"י כן ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ובמשתה אלא כדי קיום הולד (וע"ל סימן תק"ן סעיף א'):
Les femmes enceintes et les nourrices jeûnent à Tich'a Beav et accomplissent, comme elles jeûnent et accomplissent à Yom Kippour. Mais aux trois autres jeûnes, elles sont exemptes de jeûner ; néanmoins, il convient qu'elles ne mangent pas pour se délecter de nourriture et de boisson, seulement de quoi maintenir l'enfant (voir plus haut siman 550 seif 1).
חיה כל שלשים יום וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריך אומד אלא מאכילין אותו מיד דבמקום חולי לא גזרו רבנן: הגה ומיהו נוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוש לסכנה והמקיל לא הפסיד:
Une accouchée tous les trente jours, et de même un malade qui a besoin de manger, n'ont pas besoin d'évaluation : on les nourrit aussitôt, car en cas de maladie les Sages n'ont pas décrété. (Rema : Toutefois on a l'usage de jeûner tant qu'ils n'ont pas une grande souffrance qui ferait craindre un danger. Qui est souple n'y perd rien.)
רחיצה אסורה בט' באב בין בחמין בין בצונן אפי' להושיט אצבעו במים אסור:
Le lavage est interdit à Tich'a Beav, tant à chaud qu'à froid ; même plonger son doigt dans l'eau est interdit.
טבילה של מצוה בזמנה מותרת אבל בזמן הזה אין טבילה בזמנה הילכך לא תטבול בו וכן נהגו:
Une tevila de mitsva en son temps est permise ; mais de nos jours il n'y a plus de tevila en son temps, donc elle ne se trempera pas ce jour-là. Ainsi est l'usage.
אם היו ידיו מלוכלכו' בטיט ובצואה מותר לרחוץ להעביר הלכלוך ולא יטול כל ידיו אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך: הגה ואם עשה צרכיו אם מותר לרחוץ דינו כמו ביום כפור וע"ל סימן תרי"ג ס"ג:
Si ses mains sont sales de boue ou d'excréments, il lui est permis de laver pour ôter la saleté ; il ne prendra pas toute la main, seulement selon le besoin pour ôter la saleté. (Rema : S'il a fait ses besoins, s'il lui est permis de se laver, son din est comme à Yom Kippour ; voir plus haut siman 613 seif 3.)
נוטל אדם ידיו שחרית וצריך ליזהר שלא יטול ידיו אלא עד סוף קשרי אצבעותיו:
L'homme prend ses mains le matin, et il doit prendre garde de ne les prendre que jusqu'à l'extrémité des jointures des doigts.
ולאחר שניגב ידיו ועדיין לחות קצת מעבירם על עיניו ואם היה לפלוף על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים רוחץ ומעבירו ואינו חושש דהוה ליה כטיט וכצואה שרוחץ כדרכו ואינו חושש:
Après qu'il a essuyé ses mains, et qu'il y reste encore un peu d'humidité, il les passe sur ses yeux. S'il y avait une chassie sur ses yeux et que son habitude est de les laver à l'eau, il lave et l'ôte, et ne s'en soucie pas : c'est comme boue et excréments, qu'il lave comme à l'ordinaire et ne s'en soucie pas.
ההולך להקביל פני רבו או אביו או מי שגדול ממנו או לצרכי מצוה עובר במים עד צוארו ואינו חושש וכן בחזרה מותר:
Qui va accueillir son maître ou son père, ou qui est plus grand que lui, ou pour les besoins d'une mitsva, traverse l'eau jusqu'au cou et ne s'en soucie pas ; de même au retour, c'est permis.
ההולך לשמור פירותיו עובר במים עד צוארו ואינו חושש אבל בחזרה אסור:
Qui va garder ses fruits traverse l'eau jusqu'au cou et ne s'en soucie pas ; mais au retour, c'est interdit.
הבא מן הדרך ורגליו כהות מותר לרחוץ במים: הגה ומותר לשרות מפה במים בערב תשעה באב ומוציאה מן המים והיא מתנגבת ומקנח בה פניו ורגליו אפי' אינו עושה רק לתענוג שרי כיון שהיא נגובה: (טור)
Qui vient du chemin et dont les pieds sont lassés a le droit de les laver à l'eau. (Rema : Il est permis de tremper un linge dans l'eau la veille de Tich'a Beav, de le sortir de l'eau : il sèche, et l'on s'essuie avec le visage et les pieds ; même si l'on ne le fait que pour le plaisir, c'est permis, puisqu'il est sec.)
סיכה אינה אסורה אלא של תענוג אבל מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש:
L'onction n'est interdite que celle de plaisir ; mais qui a des dartres à la tête s'oint comme à l'ordinaire et ne s'en soucie pas.
נעילת הסנדל דוקא של עור אבל של בגד או של עץ או של שעם (פי' קליפי עץ) וגמי מותר ושל עץ מחופה עור אסור:
La chaussure de cuir : seulement de cuir. Mais de tissu, de bois, de liège (écorce d'arbre) ou de jonc, c'est permis. Du bois recouvert de cuir est interdit.
אבל ומנודה שמהלכים בדרך מותרים בנעילת הסנדל וכשיגיעו לעיר יחלוצו וכן בט' באב: הגה וכן במקום שדרים בין העכו"ם לא יחלוץ כי אם ברחוב היהודים וכן נהגו (טור והגהות מיימוני הגהות מרדכי רפ"ק):
Un endeuillé et un exclu qui marchent en chemin ont le droit de chausser la sandale ; quand ils arrivent à la ville, ils les retireront. De même à Tich'a Beav. (Rema : De même, là où l'on habite parmi les non-Juifs, on ne retirera [les souliers] que dans la rue des Juifs. Ainsi est l'usage.)
יש מי שאומר שלא יישן בליל תשעה באב עם אשתו במטה ונכון הדבר משום לך לך אמרינן נזירא:
Il y a qui dit que l'on ne dormira pas, la nuit de Tich'a Beav, avec sa femme dans le lit. La chose est correcte, parce que l'on dit au nazir : va, va.
אם חל ט"ב בשבת מותר בכלן אפי' בתשמיש המטה: הגה ויש אוסרים בתשמיש המטה וכן נוהגין: (טור בשם ר"י ואגור ומנהגים):
Si Tich'a Beav tombe un Chabbat, tout cela est permis, même les rapports conjugaux. (Rema : Il y a qui les interdisent, et ainsi est l'usage.)
אין שאלת שלום לחבירו בתשעה באב והדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש:
On ne demande pas la paix à son compagnon à Tich'a Beav. Les simples qui ne savent pas et donnent la paix, on leur répond d'une lèvre faible et d'une tête pesante.
יש מי שאומר שלא ילך ויטייל בשוק כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות והתול:
Il y a qui dit que l'on n'ira pas se promener au marché, afin de ne pas en venir au rire, à la légèreté et à la plaisanterie.
מקום שנהגו לעשות מלאכה בט"ב עושין במקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ובכל מקום ת"ח בטלים וכל הרוצ' לעשות עצמו תלמיד חכם לענין זה עושין ואפי' במקום שנהגו שלא לעשות מותר ע"י עכו"ם אפי' בביתו ופרקמטיא להרויח ולהשתכר במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אסור ובמקום שנהגו לעשות מותר אלא שממעט שאפי' משנכנס אב אנו ממעטין מלישא וליתן: הגה ולא נהגו באיסור מלאכה כי אם עד חצות (מנהגים) ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו מעשה הדיוט אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה מותרת ולחלוב הפרות טוב לעשות ע"י עכו"ם אם אפשר בעכו"ם:
Là où l'usage est de faire un travail à Tich'a Beav, on le fait ; là où l'usage est de ne pas le faire, on ne le fait pas. En tout lieu, les talmidei hakhamim chôment ; et quiconque veut se faire talmid hakham pour cela, on le fait. Même là où l'usage est de ne pas faire, c'est permis par un non-Juif, même dans sa maison. Un négoce pour gagner et profiter, là où l'usage est de ne pas faire de travail, est interdit ; là où l'usage est de faire, c'est permis, seulement on diminue, car même dès qu'entre Av nous diminuons d'acheter et de vendre. (Rema : On n'a pris l'usage d'interdire le travail que jusqu'à midi. On a l'usage d'être strict jusqu'à midi pour tout travail qui a quelque durée, même ouvrage de profane ; mais une chose qui n'a pas de durée, comme allumer des lumières ou nouer et semblables, est permise. Pour traire les vaches, il est bon de le faire par un non-Juif s'il est possible par un non-Juif.)
ומלאכת דבר האבד מותר כדרך שאמרו בחולו של מועד:
Le travail d'une chose qui se perd est permis, comme on l'a dit pendant Hol Hamoed.
כל העוש' מלאכ' בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה:
Quiconque fait un travail à Tich'a Beav n'en voit pas de signe de bénédiction de ce travail.
כל האוכל ושות' בתשעה באב אינו רואה בשמחת ירושלים וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם:
Quiconque mange et boit à Tich'a Beav ne verra pas la joie de Jérusalem ; quiconque mène deuil sur Jérusalem mérite et voit sa joie. Quiconque mange de la viande ou boit du vin au repas de clôture, de lui le verset dit : ותהי עונותם על עצמותם.