On n'a pas l'usage de mettre tefilin ni talit à shaharit de Tich'a Beav, seulement le talit qatan sous les vêtements sans berakha. À minha on les met et l'on bénit. On diminue le confort du lit.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית אלא לובשים טלית קטן תחת בגדים בלא ברכה ובמנח' מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם:
On a l'usage de ne pas mettre tefilin à Tich'a Beav à shaharit, ni talit ; on porte seulement le talit qatan sous les vêtements sans berakha. À minha, on met tsitsit et tefilin et l'on bénit sur eux.
יש מי שנוהג לשכב בליל תשעה באב מוטה על הארץ ומשים אבן תחת ראשו: הגה ויש לאדם להצטער בענין משכבו בליל תשעה באב שאם רגיל לישכב בב' כרים לא ישכב כי אם באחד (תו' סוף תענית) ויש בני אדם משימים אבן תחת מראשותיהם זכר למה שנא' ויקח מאבני המקום שראה החורבן (מרדכי דמועד קטן) מיהו עוברות שאינן יכולין להצטער אינן חייבות בכל אלה (תוס') וימעט אדם מכבודו ומהנאתו בתשעה באב בכל מה שאפשר:
Il y a qui a l'usage de se coucher, la nuit de Tich'a Beav, incliné sur la terre, et de mettre une pierre sous sa tête. (Rema : L'homme s'affligera aussi dans son lit la nuit de Tich'a Beav : s'il a l'habitude de se coucher sur deux oreillers, il ne se couchera que sur un. Il y a des gens qui mettent une pierre sous leur tête, souvenir de ce qui est dit : « Il prit des pierres du lieu », lui qui vit la destruction. Toutefois les femmes enceintes qui ne peuvent s'affliger ne sont tenues d'aucune de ces choses. L'homme diminuera de son honneur et de son agrément à Tich'a Beav en tout ce qui est possible.)