Ordre des jeûnes pour la sécheresse en Terre d’Israël : trois de savants, puis trois, trois et sept publics, de plus en plus sévères ; ensuite restrictions jusqu’au Nissan solaire. Mesure de pluie qui fait cesser le jeûne et Grand Hallel.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
סדר תעניו' שמתענין בארץ ישראל על גשמים כך היא הגיע י"ז במרחשוון ולא ירדו גשמים מתחילין תלמידי חכמים בלבד להתענו' שלשה תעניות ב' וה' וב' וכל התלמידים ראוים לכך ודין תעניות אלו כדין תענית יחיד:
L’ordre des jeûnes que l’on observe en Terre d’Israël pour les pluies est celui-ci : le 17 marheshvan arrivé et les pluies n’étant pas descendues, les talmidei hakhamim seuls commencent à jeûner trois jeûnes, lundi, jeudi et lundi ; tous les disciples en sont dignes. La loi de ces jeûnes est comme celle du jeûne d’un yahid.
הגיע ר"ח כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלשה תעניות על הצבור שני וחמישי ושני וכל העם נכנסים לבתי כנסיות ומתפללים וזועקים ומתחננים כדרך שעושים בכל התעניו':
Le Premier de Kislev arrivé et les pluies n’étant pas descendues, le tribunal décrète trois jeûnes sur le tsibbour, lundi, jeudi et lundi ; tout le peuple entre dans les batei knesset, prie, crie et supplie, comme l’on fait en tous les jeûnes.
עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד ג' תעניו' על הציבור שני וחמישי ושני ובאלו מפסיקין מלאכול מבעוד יום ואסורים בהם בעשיית מלאכה ביום אבל לא בלילה ואסורים ברחיצת כל הגוף בחמין לפיכך נועלין את המרחצאו' אבל פניו ידיו ורגליו בחמין וכל גופו בצונן מותר ואסורים בסיכה אלא א"כ הוא להעביר את הזוהמא ואסורים בהם בתשמיש המטה וכן אסורים בנעילת הסנדל בעיר ומתפללין בבתי כנסיות ומתחננים כבשאר תעניו':
Ceux-ci passés sans qu’on ait été exaucés, le tribunal décrète encore trois jeûnes sur le tsibbour, lundi, jeudi et lundi. En ceux-ci, on cesse de manger de jour encore ; il y est interdit de faire œuvre le jour, mais non la nuit ; il est interdit de laver tout le corps à l’eau chaude, aussi ferme-t-on les bains ; mais le visage, les mains et les pieds à l’eau chaude, et tout le corps à l’eau froide, c’est permis ; il est interdit de s’oindre, sauf pour ôter la crasse ; il y est interdit d’user du lit ; de même il est interdit de chausser la sandale en ville. On prie dans les batei knesset et l’on supplie comme aux autres jeûnes.
עברו אלו (ולא נענו) ב"ד גוזרין עוד ז' תעניות על הצבור שני וחמישי ושני וחמישי ושני וחמישי ושני וכל מה שאסור בג' שלפני אלו אסור אף באלו ויתירין אלו שמתריעין בהם בשופר על הברכו' שמוסיפים בהם ומתפללי' ברחוב העיר ומורידין זקן להוכיחם ומוסיפין שש ברכו' בתפלת שחרי' ובתפלת המנחה ונועלים את החניו' ובשני לעת ערב פותחין מעט (אותן החניות המוכרות אכילה ושתיה) (ב"י בשם רש"י) כדי שימצאו לקנו' לסעוד' הלילה ובחמישי פותחין כל היום חניו' המוכרו' מאכל מפני כבוד השבת ואם יש לחנו' שני פתחים פותח אחד ונועל אח' ואם יש לחנו' אצטבא לפניו פותח כדרכו בחמישי ואינו חושש:
Ceux-ci passés sans qu’on ait été exaucés, le tribunal décrète encore sept jeûnes sur le tsibbour : lundi, jeudi, lundi, jeudi, lundi, jeudi et lundi. Tout ce qui est interdit aux trois qui précèdent l’est aussi à ceux-ci ; et ceux-ci ont de plus que l’on y sonne du shofar sur les berakhot que l’on y ajoute ; on prie sur la place de la ville ; on fait descendre un ancien pour les reprendre ; on ajoute six berakhot à la tefila de shaharit et à celle de minha ; on ferme les boutiques ; le lundi vers le soir, on ouvre un peu celles qui vendent nourriture et boisson, afin que l’on trouve de quoi acheter pour le repas de la nuit ; le jeudi, on ouvre tout le jour les boutiques qui vendent de la nourriture, en l’honneur du Chabbat. Si la boutique a deux portes, on en ouvre une et l’on en ferme une ; si la boutique a un perron devant elle, on l’ouvre comme d’habitude le jeudi et l’on ne s’en soucie pas.
עוברו' ומניקות מתענות אבל לא בג' ראשונו' ולא בז' אחרונו' ומיהו לא יאכלו אלא כדי קיום הולד (ואסור להן להחמיר ולהתענות) (תשב"ץ סי' תכ"ח):
Les femmes enceintes et celles qui allaitent jeûnent, mais non aux trois premiers ni aux sept derniers. Toutefois elles ne mangeront que ce qu’il faut pour le maintien de l’enfant. « (Rema : » Il leur est interdit de se montrer rigoureuses et de jeûner.)
אחר שגזרו י"ג תעניו' אלו אם לא נענו אין גוזרין עוד והני מילי כשמתענין על הגשמים לפי שכשעברו אלו כבר עברו זמן הגשמים ואין בהם תועלת אבל על שאר פורעניו' מתענים והולכים עד שיענו:
Après que l’on a décrété ces treize jeûnes, si l’on n’a pas été exaucés, on n’en décrète plus. Cela s’entend lorsqu’on jeûne pour les pluies, car ces jeûnes passés, le temps des pluies est déjà passé et il n’y a plus d’utilité ; mais pour les autres fléaux, on jeûne et l’on continue jusqu’à être exaucés.
כשמתענים על הגשמים ועברו י"ג תעניו' אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין של שמחה (אלא אם כן כותלו נוטה ליפול) (טור) וממעטין באירוסין ונישואין אלא אם כן לא קיים מצות פריה ורביה וממעטים בשאיל' שלום בין אדם לחבירו ותלמידי חכמים לא ישאלו שלום אלא כנזופין וכמנודים למקום ועם הארץ שנתן להם שלום משיבין לו בשפה רפה וכובד ראש ותלמידי חכמים לבדם חוזרים ומתענים שני וחמישי ושני עד שיצא ניסן של תקופה ומותרין לאכול בלילה ובמלאכה ובשאר דברים ומפסיקים בראש חדש חנוכה ופורים יצא ניסן של תקופה והוא כשהגיע השמש לתחל' מזל השור אין מתענין עוד שאין הגשמים בזמן הזה אלא סימן קללה הואיל ולא ירדו כל עיקר בתחל' השנה:
Lorsqu’on jeûne pour les pluies et que ces treize jeûnes sont passés sans qu’on ait été exaucés, on diminue le commerce et les constructions de joie, sauf si son mur penche vers la chute ; on diminue les fiançailles et les mariages, sauf s’il n’a pas accompli la mitsva de procréation ; on diminue les salutations d’un homme à son compagnon ; les talmidei hakhamim ne salueront que comme des réprimandés et des exclus devant le Lieu ; un homme du commun qui leur donne le salut, on lui répond d’une lèvre faible et d’un air grave. Les talmidei hakhamim seuls reprennent à jeûner lundi, jeudi et lundi jusqu’à la sortie du Nissan de la saison ; ils ont permission de manger la nuit, de faire œuvre et le reste ; ils s’interrompent à Roch Hodech, Hanouka et Pourim. Le Nissan de la saison sorti — c’est lorsque le soleil est parvenu au commencement du signe du Taureau —, on ne jeûne plus, car les pluies en ce temps ne sont qu’un signe de malédiction, puisqu’elles n’ont pas descendu du tout au commencement de l’année.
וכל זה הסדר כשלא ירדו גשמים כלל אבל ירדו ברביעה (פי' המטר היורד להצמיח כל צמח ועשב האדמה נקרא רביעה מפני שרובע ומעבר את הקרקע כדכתיב כי כאשר ירד הגשם וגו' והולידה והצמיחה וגו') וצמחו העשבים והתחילו ליבש הרי אלו מתענים וזועקים עד שירדו גשמים או עד שיבשו הצמחים וכן אם הגיע זמן הפסח או קרוב לו שהוא זמן פריחת האילנו' בארץ ישראל ולא ירדו גשמים הרי אלו מתענים וזועקים עד שירדו גשמים הראוים לאילנו' או עד שיעבור זמנם וכן אם הגיע חג הסוכו' ולא ירדו גשמים הרבה כדי למלאו' מהם הבורו' והשיחין והמערו' הרי אלו מתענים עד שירד גשם הראוי לבורו' ואם אין להם מים לשתו' מתענין על הגשמים בכל עת שלא יהיה להם מים לשתו' ואפי' בימות החמה פסקו הגשמים בין גשם לגשם מ' יום בימו' הגשמים הרי זה מכת בצור' ומתענים וזועקים עד שירדו גשמים או עד שיעבור זמנם:
Tout cet ordre s’entend lorsque les pluies n’ont pas descendu du tout. Mais si la ravia est descendue — c’est-à-dire la pluie qui fait germer toute plante et herbe de la terre ; on l’appelle ravia parce qu’elle féconde et engrosse le sol, comme il est écrit : « Comme descend la pluie, etc., et elle enfante et fait germer, etc. » — et que les herbes ont poussé puis ont commencé à sécher, voici que l’on jeûne et l’on crie jusqu’à ce que les pluies descendent ou que les plantes soient desséchées. De même, si le temps de Pessa’h est arrivé ou proche, qui est le temps de la floraison des arbres en Terre d’Israël, et que les pluies n’ont pas descendu, voici que l’on jeûne et l’on crie jusqu’à ce que descendent des pluies propres aux arbres, ou jusqu’à ce que leur temps soit passé. De même, si la fête de Souccot est arrivée et que les pluies n’ont pas beaucoup descendu, assez pour en remplir les citernes, les fosses et les grottes, voici que l’on jeûne jusqu’à ce que descende une pluie propre aux citernes. S’ils n’ont pas d’eau à boire, on jeûne pour les pluies en tout temps où ils n’auront pas d’eau à boire, même en été. Si les pluies ont cessé quarante jours d’une pluie à l’autre pendant la saison des pluies, c’est un coup de sécheresse : on jeûne et l’on crie jusqu’à ce que les pluies descendent ou que leur temps soit passé.
במה דברים אמורים בארץ ישראל וכל הדומה לה אבל מקומו' שעונת הגשמים שלהם קודם שבעה עשר במרחשון או אחר זמן זה כשיגיע זמנם ולא ירדו גשמים יחידים מתענים שני וחמישי ושני ומפסיקים בראש חודש חנוכה ופורים ושוהין אח"כ כמו ששה ימים אם לא ירדו גשמים ב"ד גוזרין י"ג תעניו' על הסדר שאמרנו:
En quoi ces paroles sont-elles dites ? En Terre d’Israël et en tout lieu qui lui ressemble. Mais les lieux dont la saison des pluies est avant le 17 marheshvan ou après ce temps : lorsque leur temps arrive et que les pluies n’ont pas descendu, les yehidim jeûnent lundi, jeudi et lundi, et s’interrompent à Roch Hodech, Hanouka et Pourim ; puis l’on attend environ six jours ; si les pluies n’ont pas descendu, le tribunal décrète treize jeûnes selon l’ordre que nous avons dit.
כל תעני' שגוזרים הצבור בחוצה לארץ אוכלים בהם בלילה ודינם כדין שאר תעניו' שאין גוזרים על הצבור תעני' כגון צום כפור אלא בארץ ישראל בלבד ובגלל המטר ובאותם עשר תעניו' שהם שלשה אמצעיים ושבע אחרונות:
Tout jeûne que le tsibbour décrète hors de la Terre, on y mange la nuit, et leur loi est comme celle des autres jeûnes : on ne décrète pas sur le tsibbour un jeûne comme le jeûne de Kippour, sinon en Terre d’Israël seulement, et à cause de la pluie, et en ces dix jeûnes qui sont les trois du milieu et les sept derniers.
היו מתענים על הגשמים ונענו כמה ירדו ויהיו פוסקין מן התעני' משיכנסו בעומק הארץ החרבה טפח ובבינוני' שני טפחים ובעבודה שלשה טפחים (ושיעור כמה שצריכין לירד לברך עליהם ע' לעיל סימן רכ"א) ואם התחילו לירד אחר חצות ישלימו אותו היום (וע' לעיל סימן תקס"ט בסופו) ואם התחילו לירד קודם חצו' לא ישלימו אלא יאכלו וישתו ויעשו יום טוב ולערב יתקבצו ויאמרו הלל הגדול:
S’ils jeûnaient pour les pluies et ont été exaucés : quelle quantité doit-elle être descendue pour que l’on cesse le jeûne ? Lorsqu’elles sont entrées dans la profondeur de la terre aride d’un téfa’h, dans la terre moyenne de deux téfa’h, et dans la terre travaillée de trois téfa’h. Si elles ont commencé à descendre après midi, on achève ce jour ; si elles ont commencé à descendre avant midi, on n’achève pas : on mange et l’on boit et l’on fait un jour de fête, et le soir on se rassemble et l’on dit le Grand Hallel.
אין אומרים הלל הגדול אלא כשנענו ביום תעניתם דוקא אבל אם לא נענו עד יום שלאחר תעניתם לא:
On ne dit le Grand Hallel que si l’on a été exaucés le jour même de leur jeûne ; mais si l’on n’a été exaucés que le lendemain de leur jeûne, non.
אם ירדו להם גשמים בליל תעניתם קודם שעלה עמוד השחר אין אומרים הלל הגדול:
Si les pluies leur sont descendues la nuit de leur jeûne, avant que se lève la colonne de l’aube, on ne dit pas le Grand Hallel.