Seli'hot dès Eloul, teki'ot ashkénazes, choix du chalia'h tsibbour, jeûne de la veille, interdiction de néfilat apayim et du chofar ce jour-là, lessive, coupe de cheveux, immersion et visites aux tombes.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
נוהגים לקום באשמור' לומר סליחו' ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים: הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ואם חל ר"ה ב' וג' אז מתחילין מיום א שבוע שלפניו (מנהגים) ואבל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבהכ"נ לשמוע הסליחות מלבד בערב ר"ה שמרבים סליחות יכול האבל ליכנס לבהכ"נ (פסקי מהרי"א סי' קל"ג) וידקדקו לחזור אחר ש"ץ היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהא בן שלשים שנים גם שיהא נשוי (כל בו) מיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהיה מרוצה לקהל אבל אם מתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן וכן צריך שיוציא כל אדם בתפלתו ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו גם אוהביו אינם יוצאים בתפלתו (הגהות מנהגים ישנים) ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות יתפלל כל היום: (כל בו):
On a coutume de se lever à l'ashmoret pour dire seli'hot et tachanounim depuis Roch 'Hodech Eloul jusqu'à Yom Kippour. (Rema : La coutume des Ashkénazes n'est pas ainsi : dès Roch 'Hodech, on commence à sonner du chofar après la tefila de cha'harit ; en certains lieux, on sonne aussi à 'arvit. On se lève à l'ashmoret pour dire seli'hot le dimanche qui précède Roch Hachana ; si Roch Hachana tombe lundi ou mardi, on commence dès le dimanche de la semaine précédente. Un endeuillé a interdiction de sortir de chez lui pour entrer au beit haknesset écouter les seli'hot, sauf la veille de Roch Hachana, où l'on multiplie les seli'hot : alors l'endeuillé peut y entrer. On s'attachera à rechercher le chalia'h tsibbour le plus convenable et le plus grand en Torah et en actes qu'on puisse trouver, pour prier les seli'hot et les Yamim Noraïm ; qu'il ait trente ans et qu'il soit marié. Toutefois tout Israël est apte, pourvu qu'il soit agréé de la communauté ; mais s'il s'impose de force, on ne répond pas amen après lui. Il faut aussi qu'il acquitte chacun par sa tefila ; s'il a un ennemi et qu'il a l'intention de ne pas l'acquitter, même ses amis ne s'acquittent pas par sa tefila. En certains lieux, celui qui officie les seli'hot officie toute la journée.)
נוהגין להתענו' ערב ראש השנה: הגה והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים (מרדכי ספ"ק דר"ה וריש יומא) וכן נכון לעשות וכל אלו התעניות א"צ להשלים ואין קורין בב' וה' ויחל אפי' בער"ה וע"ל סימן תקס"ב סעיף ב' ואם יש ברית מילה בערב ר"ה יכולים לאכול (ב"י בשם תשובה אשכנזית) ורבים נוהגין לאכול בער"ה קודם עלות השחר (מהרי"ל) משום חוקות העכו"ם הנוהגים להתענות בערב חגיהם ויכולין לאכול בלא תנאי אחר שכן נהגו (ד"ע):
On a coutume de jeûner la veille de Roch Hachana. (Rema : Les scrupuleux ont coutume que chacun jeûne dix jours, et il est bon d'agir ainsi. Tous ces jeûnes n'ont pas besoin d'être menés à terme, et l'on ne lit pas le lundi et le jeudi ויחל, même la veille de Roch Hachana ; voir plus haut siman 562 seif 2. S'il y a une berit mila la veille de Roch Hachana, on peut manger. Beaucoup ont coutume de manger la veille de Roch Hachana avant l'aube, à cause des usages des idolâtres qui jeûnent la veille de leurs fêtes ; on peut manger sans condition, puisque telle est la coutume.)
אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפלה אף ע"פ שנופלים על פניהם באשמורת בסליחו' ואין תוקעין בערב ראש השנה (מנהגים):
On ne fait pas néfilat apayim la veille de Roch Hachana pendant la tefila, bien qu'on tombe sur sa face à l'ashmoret pendant les seli'hot. On ne sonne pas du chofar la veille de Roch Hachana.
מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה (ויש נוהגין לטבול בערב ר"ה משום קרי) (כל בו) (ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות (מהרי"ל) ונותנים שם צדקה לעניים (כל בו):
On lessive et l'on se coupe les cheveux la veille de Roch Hachana. (Rema : Certains ont coutume de s'immerger la veille de Roch Hachana à cause d'une pollution nocturne. En certains lieux, on va sur les tombes et l'on y multiplie les supplications, et l'on y donne la tsédaka aux pauvres.)